מכשיר הפוליגרף, הלא הוא ה-Polygraph, בשפה האנגלית, הינו מכשיר שנועד לקלוט תגובותיו הבלתי רצוניות של אדם, כל זאת כדי להגיע למסקנה אם אותו אדם, הינו דובר אמת, או - חלילה - הינו דובר שקר. הפוליגרף מוכר גם בשמו העממי, שהינו "מכונת אמת" והוא משמש, בעיקר, לצרכי חקירות פליליות, אולם נעשה בו שימוש גם במבדקי תעסוקה ובענייני אבטחה, כאשר אמינותו של מכשיר זה והשימוש בו, שנויים - עד עצם היום הזה - במחלוקת.
בתקופה האחרונה, נעשה שימוש מוגבר, במכשיר הפוליגרף -
בעיקר בכל הקשור להעלאת חשדות, המהוות בסיס לפתיחתה וגם/או לאי פתיחתה של חקירה פלילית צפויה כאשר השימוש במכשיר זה הינו פופולרי ונפוץ, בעיקר כאשר מועלים חשדות לביצוע מעשים פליליים, מצד אחד, כלפי משנהו ואילו הצד השני, מכחיש - לחלוטין - העלאת חשדות לביצוע המעשים הפליליים, המיוחסים לו, בידי הצד שכנגד. המקרה האחרון שבו עולה השימוש במכשיר הפוליגרף, על סדר יום הציבורי, הוא עניינו של תא"ל אופק בוכריס, המואשם בידי חיילת, הטוענת כי הוא ביצע בה חמישה מקרי אונס ואילו הוא - מצידו - מכחיש כל קשר שהוא, עם אותה חיילת.
לצורך הוכחת גרסתו וטענתו של תא"ל אופק בוכריס, מסתמך הוא על בדיקת פוליגרף פרטית שעבר הוא, לאחרונה, כאשר בבדיקת פוליגרף זו, נמצא הוא דובר אמת. לכן, לטענתו של תא"ל אופק בוכריס, אין כל בסיס לטענות שמעלה נגדו אותה צעירה, המחשידה אותו בביצוע בה, בחמישה מקרים של אונס. אותה צעירה, הודיעה - בפרסום מטעמה, לכלי התקשורת - כי גם היא מוכנה לעבור בדיקת פוליגרף, פרטית, כדי להוכיח אמיתות גרסתה והחשדתו של תא"ל אופק בוכריס, בחמישה מקרי אונס שביצע הוא, לטענתה - לכאורה - בה, כמו-גם הינה מוכנה לעימות עם בוכריס.
מקור השם פוליגרף נובע מהשפה היוונית ומשמעו הינו: רב (פולי) רישום (גרף). עניין לנו במכשיר שהומצא בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארצות הברית, לצורך אבחון אמירת אמת וגם/או לצורך אבחון אמירת שקר על-ידי הנבדק, באמצעות מכשיר זה. הפוליגרף מבוסס על קיום ההנחה הבסיסית, לפיה כאשר אדם משקר, מתרחשים בגופו שינויים פיזיולוגיים בלתי נשלטים דוגמת: עלייה בלחץ דם; שינוי בקצב הדופק ושינוי במוליכות החשמלית של העור.
בבדיקת פוליגרף, הרי שיטת האבחון הנפוצה והמקובלת ביותר באמצעות מכשיר זה הינה שיטת סדרת שאלות הביקורת. בהתאם לשיטת בדיקה זו, הרי מוצגים, בפני הנבדק שלושה סוגי שאלות במהלך הבדיקה, שהינן:
1. שאלות רלוונטיות (שאלות "חמות")
2. שאלות בלתי רלוונטיות (שאלות "קרות")
3. שאלות ביקורת (שאלות "השוואה")
קיימת בשיטת הבדיקה של הפוליגרף,
שיטה מתחרה, שהינה נפוצה פחות מקודמתה, כאשר שיטה זו מיושמת הלכה למעשה ביפן, שבה נוהגת שיטת פריטי החקירה המוכמנים - הלא היא שיטת הפח"ם (GKT). בהתאם לעקרונות שיטת בדיקה זו, הרי מוצגות בפני הנבדק סדרות של פריטי מידע, כל זאת תוך הכנסת ראיה אמתית, שנמצאה בזירת האירוע. שיטת הפח"ם, כשיטת בדיקה, הינה שיטה בדיקה אוביקטיבית, הרבה יותר, ביחס לשיטת שאלות הביקורת,
אולם המגרעת הגדולה של שיטה זו הינה, עצם דליפת מידע לציבור הרחב ופרסומו של מידע זה, בכלי התקשורת.
אמינות בדיקת הפוליגרף שנויה במחלוקת, כאשר המצדדים בה מצביעים על אמינות המכשיר, בעוד שמחקרים שנערכו מטעם מכוני פוליגרף, הראו על אחוזי דיוק הנעים בין 70%, במקרה הגרוע ל-90% ואפילו 95%, במקרה הטוב. יש להדגיש, כי בעבר מרגלים, דוגמת: אולדריץ' איימס ומרקוס קלינגברג, עברו בדיקות פוליגרף שגרתיות מבלי שהתגלו, במסגרת בדיקות אלה, כמרגלים. המתנגדים לשימוש בפוליגרף, טוענים נגד דרך ביצוע המחקרים, דוגמת נגד דרך השוואת התוצאות ונגד שיטת קבוצות הביקורת, כאשר הם רואים במכשיר זה, דרך חקירה בלבד
ואין הם רואים בפוליגרף מכשיר המסוגל להצביע - חד-משמעית - אם נבחן, במכשיר זה, דובר אמת, אם לאו.
יש להפריד, בבדיקות פוליגרף, בין
"תוצאה חיובית שגויה" לבין "תוצאה שלילית שגויה". תוצאה "חיובית שגויה" הינה מצב בו עולה מהפוליגרף שאדם שיקר, הגם שהוא דבר אמת. תוצאה "שלילית שגויה" הינה מצב בו עולה מהפוליגרף, שאדם דבר אמת,
הגם שהוא שיקר, לכל אורכה של הבדיקה. דומה, כי אין כל מקום לראות במכשיר הפוליגרף, כמכשיר אמין, שיש להסתמך עליו, באופן החלטי. בסכסוכים אזרחיים, שעה שמסכימים הצדדים, שבדיקת פוליגרף תחייב, הרי הסכמה זו מקבלת תוקף של פסק-דין וגם/או החלטה ותוצאותיה, יביאו לדחיית התובענה האזרחית או לקבלתה של התובענה האזרחית.