זו הייתה רק שאלה של זמן, עד ששרת המשפטים,
איילת שקד, תאבד סבלנותה כלפי פרקליטי המדינה וכלפי הארגון היציג שלהם, הלוא הוא "ארגון פרקליטי המדינה", תחליט סוף-סוף "לעשות סדר", ביחידה פורעת העול שמסורה - בין היתר לאחריותה, בין שאר היחידות הכוללות יחדיו מה שמוגדר, על-ידינו בשם הכולל "משרד המשפטים" וכוונת הנדברים הינה להתנהלות חסרת הרסן בכל הכבוד הראוי וליתר דיוק, בכל חוסר הכבוד הראוי שמנהלים פרקליטי המדינה והארגון היציג שלהם, במחאה על כוונת מדינת-ישראל, באמצעות שרת-המשפטים שלה, להעביר ולעגן בחקיקה סמכויות נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות הלא הוא בקצרה הנבת"ם.
מי שטורח לעיין בפרסומים הרשמיים של ממשלת-ישראל ובכלל זה בפרסומים הרשמיים של משרד המשפטיים ויחידותיו מגלה, כי מזה קרוב לשנתיים ימים, פועל הנתב"מ כיחידה בתוככי כלל יחידות משרד המשפטים, כגוף קיים, עצמאי, בועט ובעל סמכויות ביקורת של ממש, כלפי מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות.
בדף הרשמי של הנבת"ם, כותבת נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, דברים נחרצים, ברורים וחד-משמעיים, בזו הלשון:
"אני שמחה להודיע על הקמתה ותחילת עבודתה של נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות(להלן:-"הנציבות"). הנציבות החלה את פעולתה ביום 1.4.14. הנציבות הוקמה בהתבסס על עקרונות של שמירת עצמאות שיקול הדעת המקצועי, השאיפה לחיזוק אמון הציבור בגופים המבוקרים שיפורטו להלן ושיפור פעולתם מקום ששיפור כזה נדרש.
לשם כך תפעל הנציבות בשני מישורים:
האחד - בדיקה מערכתית יזומה של התנהלות הגופים המבוקרים, לרבות בהיבטים של ניהול תקין, אחידות, שקיפות, אתיקה מקצועית ויעילות.
השני - בירור תלונות פרטניות.
הגופים המבוקרים הם כל הפרקליטויות, כל בעלי הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה, וכל מיופי הכוח של היועץ המשפטי לממשלה. בתום 6 חודשים מיום ההקמה ולא יאוחר מ-12 חודשים מיום ההקמה, יוחל בהחלת הביקורת גם על התביעה המשטרתית".
שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה
אביחי מנדלבליט הגישו (יום א', 10.4.16) בקשה לצו מניעה נגד עיצומי פרקליטי המדינה, לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. פרקליטי המדינה - בגיבויו של הארגון היציג שלהם. פרקליטי המדינה אינם מתייצבים לדיונים מיום חמישי בשבוע שעבר, במחאה על הצעת החוק האמורה לעגן בחוק סמכויותיה של נציבות הביקורת על הפרקליטות.
היום, בצהריים, קבוע דיון בבקשה זו, בפני נשיא בית-הדין האיזורי לעבודה, בירושלים, כב' השופט, אייל אברהמי.
לצורך הגשת הבקשה לצו המניעה המבוקש נאלצה המדינה
שאינה מקבלת עוד שירותים משפטיים שוטפים מפרקליטי המדינה השובתים לשכור שירותיו של עו"ד נחום פיינברג, המייצג אותה, בבקשה זו ובבקשה זו נכתב, בשם משרד המשפטים כי: "עמדת המשרד היא כי הטענות האמורות של ארגון הפרקליטים כנגד הצעת החוק אינן עילות לגיטימיות לשביתה או לעיצומים". אם לא די, הרי המשך בקשה זו, נכתבו
דברים חריפים ובוטים משהו, באלה המלים: "מטרת העיצומים היא הפעלת לחץ על המחוקק, במהלך הליך החקיקה, ועל כן מדובר בשביתה פוליטית, או למצער שביתה מעין-פוליטית אשר חרגה זה מכבר מהמותר על-פי דין".
מזה עשרה ימים שפרקליטי המדינה מקיימים עיצומים, כאשר במסגרתם של עיצומים אלה, אין הם מופיעים לחלק ניכר מן הדיונים המתנהלים בבתי-משפט ובבתי-הדין השונים. פרקליטי המדינה מוחים על הצעת החוק שהגישה שרת המשפטים, איילת שקד, במטרה לעגן
חוקית, בחוק דווקני ופרטני פעילותה של נציבות הביקורת על הפרקליטות ועל מייצגי המדינה בערכאות. פרקליטי המדינה מתנגדים באופן מוחלט ועקרוני לעצם קיומה של הנציבות ולכך, כי נציבות זו, תקיים ותבצע ביקורות פרטניות עליהם. שר המשפטים, אמרה ל"
מחלקה ראשונה", כי:"צר לי שוועד הפרקליטים החליט שלא להיענות לבקשתנו, למרות המאמצים הרבים שהושקעו בדיונים בנושא והמתווה ההוגן שהוצע בנוגע לעבודת הביקורת".
מבקשת המדינה למתן צו המניעה עולה, כי מדובר בשביתה פוליטית או מעין-פוליטית, שמטרתה להפעיל לחץ על הכנסת בעיצומו של הליך החקיקה, לאחר שהצעת החוק אושרה, בקריאה ראשונה, בכנסת, לפני כשבועיים ימים. לעמדת המדינה מדובר בשביתה בלתי חוקית, שכן לא נמסרה לגביה, בידי פרקליטי המדינה, כל הודעה מראש בדבר אפשרות פתיחתה, כמו-גם לא מוצו הליכי ההידברות בין הצדדים. המדינה טוענת בבקשתה כי העיצומים גורמים לנזקים קשים ביותר, שעה שמדובר בשירות חיוני, שהעובדים בו מחויבים בריסון לפני נקיטת הליך של עיצומים.
מבקשת המדינה למתן צו המניעה הזמני עולה עוד, כי דעתם של נציגי פרקליטי המדינה נשמעה בעת גיבוש הצעת החוק,לעיגון מעמד נציבות הביקורת, בחוק. לטענת שר המשפטים, הצעת החוק מעניקה לפרקליטי המדינה, הגנות נרחבות ומקיפות, כפי שדרשו לאורך המשא-ומתן איתם, כאשר בניגוד לטענותיהם הבהירה שרת-המשפטים, שהיא תעמוד על כך שהנציבות תמשיך לטפל גם בתובעים המשטרתיים.
עצם העובדה ששכירים בשירותה של המדינה, דוגמת פרקליטי המדינה, מעזים להתערב בהליכי חקיקה ואף דורשים כעולה מהבקשה למתן צו המניעה המבוקש כי בשנה הראשונה לקיומה של הנציבות, כגוף המעוגן בחוק דווקני, ייערכו ביקורות, אך ורק על גופי התביעה ויצר מייצגי המדינה בערכאות, ולא עליה, אינה אך ורק "דרישה בלתי לגיטימית ובלתי סבירה", כטענה המדינה,
אלא מדובר בחוצפה בלתי רגילה וניסיון בלתי ראוי בעליל של עובדי מדינה "לכופף למדינה ידה" ולכפות עליה, בדרך בלתי ראוי זאת בלשון המעטה בלבד תנאי עבודתם וקביעת מדיניותה דבר המהווה פגיעה מוחלט של אנשי חוק ומשפט בעיקרון המשילות של המדינה.
מוטב יתעשתו פרקליטי המדינה, ראשיהם ודבריהם, עד מהרה, שאם לא כן, לא יהיה מנוס מפיטורים גורפים שלהם, יצירת שידוד בקרב פרקליטי המדינה,
שהינם שכירים של המדינה ולא אדוניה ושכירת שירותי עבודה של שכירים חדשים, המכירים ושיכירו גם בעתיד בקיומם של יחסי עובד-ומעביד ובמכלול המגבלות הנובעות מעובדת יסודית ובסיסית זו, על כל המשתמע והכרוך בכך.