בני אלג׳ם, בעלי ההילטון, חמד גם לו בניינים נוספים. ההילטון השוכן במרכז שטח משולש ענק בפינת שדרות ווילשייר וסנטה מוניקה הוא מלון אייקוני, וחלק נכבד מההיסטוריה של העיר קשור ומעוגן במלון. המלון הוא גם בין שלושת המעסיקים הגדולים ביותר בעיר (אלג׳ם לפני שנים עשה דבר חכם מאוד: הוא משך אליו לעבודה את מרבית צוות העובדים ממלון הריג׳נט. אנשים נהדרים ועובדים מסורים), והכסף מ״מס המיטה״ שהמלון מכניס לקופת העיר משמעותי ביותר.
היה זה לפני כשמונה שנים, ולאחר תהליך ממושך שכלל הצבעה על-ידי התושבים (דבר חריג כשלעצמו) אושר לאלג׳ם לבנות בית מלון (וולדורף אסטוריה) בקודקוד המשולש ושני בנייני מגורים, כל אחד בן שמונה קומות, בבסיס המשולש.
עברו חמש שנים פחות קצת, וכדי לא לאבד את ההיתרים המאוד נדיבים, התקיים טקס הנחת אבן פינה בנוכחות עורכי הדין של אלג׳ם (ראש עיר לשעבר ואחרים) ומכובדים. כך נשתמרו להם ההיתרים, למרות שהצפי לבנייה היה קלוש ביותר.
בינתיים השתנה השוק, אלג׳ם נכנס לשותפות עם חברה שמממנת ובונה את בית המלון בעוד הוא נותן את השטח. את הבניין ניתן לראות למרחוק, שכן הוא חולש על כל הצומת.
הכלכלה שהגיעה לנקודת רתיחה לא נרגעה, להפך, היא ממשיכה להתחזק ולהשתולל. הגיע הזמן לבנות את שני הבניינים בני שמונה הקומות, אך הנה רעיון - מדוע לא לבנות אותם לא אחד ליד השני כי אם אחד על השני - בניין גורד שחקים, הראשון מסוגו בבוורלי הילס, ובטביעת הרגל היכן שאמור להיות אחד הבניינים יהיה ״פארק לרווחת התושבים״.
כיוון שמדובר פה בכסף רב, חברת יחסי ציבור יצרה חומר כתוב, ובחוכמה רבה נחתך הבניין - לא רואים יותר מאשר קומות ספורות מאחור, בעוד העיניים מתרכזות בפארק וברחוב הריק לפניו (אותו רחוב בו אתם יכולים להיות תקועים בתנועה משך חצי שעה ויותר, ולא ניתן לזוז כלל ועיקר).
תמונות לחוד ומציאות לחוד! והעיר כמרקחה: ״האינך רוצה פארק?״ מי שאינו בעד פארק הופך מיד לרשע מסדום.
אני לדוגמה, שהייתי בין הקולות שנשמעו ביותר בהליך הראשון, שמונה שנים אחורה, בעד הפיתוח, משויך לאלג׳ם מאז. לא ראיתי ולא דיברתי איתו משך שמונה שנים. לא החלפתי תכתובות איתו. אך מבטאי ישראלי, ואלג׳ם גם הוא ישראלי, וכך ישראלי עם ישראלי - חד אנחנו! לאחרונה מישהו בזהירות רבה שאל אותי לדעתי, ואף הופתע לתשובה. ״לא תיארתי לעצמי״, הוא אמר, ומיד הסביר בהתנצלות: ״חשבתי שאתה תומך בו בגלל שאתם ישראלים!״ (וכבר עמדה על קצה לשונו המילה ״משתפי פעולה״).
גם אני אוהב פארק, ובניגוד לחומר המאוד מפתה שמסביר על פארק (שהגישה אליו לא תהיה כה פשוטה וודאי שלא בחינם), אני בין הבודדים בעיר שמגיע ברגל לאותו אזור ואולי אפילו ייהנה מזיו אותו פארק.
כיוון ששמונה קומות כבר אושרו, וכיוון ששמונה קומות של דירות פאר בהרבה מיליונים כל אחת תניב עשרות אם לא מאות מיליונים של רווח בלתי צפוי, אולי מן הראוי להסתפק באחד משני הבניינים (הבנייה מותרת אך לא מחויבת המציאות), וכך יצאו כולם נשכרים - הבעלים מבניין מאוד רווחי והתושבים מפארק נאה לעין.
פארק, לא גורד שחקים!
כדי לדלג על מועצת העיר, שכן האישורים כבר בידיו, פנה אלג׳ם לבוחרים עצמם (הוא עצמו לא גר בבוורלי הילס מאז אושר הפרויקט הראשוני ובניית הארמון שלו בבל אייר הסתיימה). הוא עכשיו בעיצומו של מסע איסוף חתימות, להוסיף את ההצעה (של ה״פארק״) לבחירות בנובמבר. חברה המתמחה בכך פונה לבוחרים בבתיהם, בכניסה לעסקים בעיר ובכל הזדמנות אפשרית (לדוגמה כשהחזן הראשי של צה״ל הופיע בבית הכנסת ישראל הצעירה של צפון בוורלי הילס), ואלג׳ם נוטל חלק פעיל (הוא עצמו פונה לאנשים, נוכח בארועים, מארח ברוחב לב). עד כה לפי נתונים שפורסמו בתקשורת, הוא הוציא קרוב לשני מיליון דולר לקידום ה״פארק״! קרי גורד השחקים הראשון בעיר! ניתן בקלות להבין כמה כסף הוא מתכונן להרוויח, אם הוא כבר השקיע שני מיליוני מצלצלים רק באיסוף חתימות וקידום ההצעה לבוחרים.
לילי סטיינר העוברת כמעט מדי יום ביומו בשדרות ווילשייר ליד המלון, ושבעבר חיה שנה או יותר במלון ההילטון, טוענת שמה שמוצע הוא ללא ספק ״מרתק״! לטענתה הדבר יביא עוד משקיעים לעיר, אנשים שאולי לא יגורו פה מרבית השנה אך כשהם כאן, יסעדו ויקנו בעיר (או שכן או שלא).
לעומתה, אני מצר על ההילטון, מקום אייקוני בעיר שהיום התגמד והיה ללא כלום לנוכח המלון בקודקוד המשולש ובניין או שניים בבסיסו. המלון שחלש על כל האזור נבלע עתה בין בניינים גבוהים שאין מקומם בבוורלי הילס.
אלג׳ם השקיע עשרות מיליונים בפיתוח ההילטון (ונאמר שאולי אפילו 160 מיליון דולר). המלון משמש כמגנט ונמצא בד״כ בתפוסה מלאה. המלון הוא אבן פינה בעיר, וארועים חשובים שנותנים חשיפה בינלאומית מתרחשים בין קירותיו ובאולמותיו. והנה, במחי יד, נוסף מלון חדש, ויש כבר המציעים מלון נוסף על כך בחלקה הסמוכה. כך גם יתווספו בניינים רבי קומות של דירות (כמו גם בחלקה הסמוכה, אך זה בבעלות אחרת). המלון ייבלע, והעיר משתנה.
האם זה מה שתושבי העיר רוצים? את זאת נדע בנובמבר. עד אז, עוד תראו את שמו של אלג׳ם (לאחרונה בג׳ואיש ג׳ורנל ובעיתון המקומי בעיר על קשריה רבי השנים של אשתו לעיר). ייתכן שגם תזכו לאירוח מסחרר ממנו. אין ספק שכשכל כך הרבה כסף מול העיניים - הר אדיר ממש - חובתו לעשות ככל יכולתו לקדם את הפרויקט שלו.
ראוי לציין שמהלך השנים, אלג׳ם תרם רבות - לעיתים ברעש אך גם בשקט ובצנעה. לילי סטיינר עד היום מספרת על פעמים שאלג׳ם עזר, בלי שאף אחד ידע, כשהגיעו אורחים מהארץ. מגיעה לו תודה על שעשה, עושה ועוד יעשה.
למי שחושב שפרויקט ״הפארק״ הוא היחיד בפני מועצת העיר, טעות בידיו. ישנו את הפרויקט הסמוך, ומעבר לכביש עוד מגרש ריק (סמוך מיידית לפנינסולה - היכן שפעם היה מועדון ה״פריירס״ הידוע). משך שנה שלמה יסללו מחדש את שדרות סנטה מוניקה (החוצים את העיר בין החלק ה״טוב״ והחלק ה״רגיל״). ועוד רשימה שלמה של פרויקטים.
חובה מוטלת על קברניטי העיר לאחוז במושכות בחוזקה. אחריותם היא כלפי תושבי העיר, היום ובמאה השנים הבאות.