יישום החלטה מספר 123 שקיבלה הממשלה, בתאריך 30.10.2011, בדבר שיקום אתר "חאן שער הגיא", הכוללת, בין היתר, קיום פעילויות חינוכיות, תיירותיות ותרבותיות באתר זה, בתחומי ידיעת הארץ ומורשת המקום,
במסגרתן יונצח זכרו של השר, רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל, שנרצח בידי מחבלים, במילוי תפקידו כשר התיירות, מעוררת שאלה מהותית והיא - מה היה המידע המוקדם שהועברו לשרי הממשלה, שהחליטו להנציח זכרו של גנדי, דווקא בחאן שער הגיא, שעה שאין לזאבי כל זיקה שהיא למקום זה. בהחלטה זו ביטלה הממשלה החלטה מספר 4171 שלה, בדבר שימור ושיקום אתר נווה-אילן ההיסטורית והנצחת זכרו של זאבי,
דווקא במקום זה.
עוד בתאריך 12 באוקטובר 2008 החליטה הממשלה להנציח זכרו של זאבי. ההחלטה עסקה בשימור, שיקום ושחזור נווה אילן ההיסטורית והפיכתו לאתר הנצחה לשר, רחבעם זאבי שנרצח בחודש אוקטובר 2001 בידי מחבלים. הוחלט כי עם שיפוץ ושיקום האתר, יקוימו בו פעילויות חינוכיות ותרבותיות בתחומי ידיעת הארץ ומורשת המקום ובמסגרתן, יונצח זכרו של זאבי. האתר יועד להיות נקודת עצירה לקבוצות מטיילים ומורי דרך בדרך לירושלים.
ראש הממשלה לשעבר,
אהוד אולמרט, קיים בתאריך 29.10.2008 - פגישת עבודה באתר שיועד להנציח השר, רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל. בפגישה - בה נכחה גם שרת התיירות, רוחמה אברהם-בלילא - הציגו הגורמים המקצועיים ונציגי נווה אילן בפני ראש הממשלה ומשפחת זאבי, האתר, תוכניות העבודה והדמיה שלו, לאחר שיפוצו ושיקומו.
אהוד אולמרט אמר, בפגישה זו, כי:
"המקום הזה, הצופה אל אזור ירושלים ואשר נשקף ממנו נוף מרהיב, מתאים במיוחד להנציח את זכרו של רחבעם זאבי, שהיה אוהב אמיתי של ארץ ישראל, והכיר את שביליה ואת נפתוליה. אנו יכולים להיות גאים בכך, שיחד עם זכרו של גנדי, ננציח כאן גם את ההיסטוריה של הפלמ"ח ושל המדינה".
כמתואר במגזין האינטרנטי היומי, "על צד שמאל" של נפתלי רז, ותיקי "נווה-אילן ההיסטורית" התרעמו על ההחלטה להנציח זכרו של זאבי, דווקא בנווה- אילן, שעה שהוא כלל לא לחם באזור זה. לגרסת נפתלי רז, הרי בנו של זאבי, פלמ"ח, דרש מהכל לציית להוראותיו והחלטת הממשלה להנציח זכרו של זאבי בנווה אילן ההיסטורית בוטלה.
מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, הינן העובדות - הידועות לכל - לפיהן אין זה מקרה הראשון של הנצחת זאבי. זאבי הונצח, עד כה, כ-15 אתרים בישראל ובגדה המערבית, כדלהלן: גשר בנתיבי איילון ברמת-השרון; טיילות באשדוד, בראשון-לציון, בהר הזיתים, בירושלים ובאילת; ביישובים: "מרחב עם" בנגב, "מחנה רחבעם" ברמלה וכביש הבקעה; המאחז
"מעלה רחבעם", בגוש-עציון; גבעה בהתנחלות "בית-חגי", בית-הכנסת העתיק באום-אל-קנאטר, ו"קשתות רחבעם" ברמת-הגולן; וברחובות, כיכרות וגנים ציבוריים, בערים אחדות. מדי שנה מוענק פרס על שם זאבי למצטיינים בלימודי ארץ ישראל. בבקעה מתקיים "מרוץ הלפיד" לזכר זאבי, ורשות הדואר פרסמה בשנת 2002 בול לזכר זאבי.
בחודש יולי 2005 חוקק חוק להנצחת זכר רחבעם זאבי. נקבע, כי תוקם עמותה להנצחת מורשתו ויום הירצחו, ל' בתשרי, יהיה יום הזיכרון לו. בתאריך זה מתקיימים אירועי זיכרון סמוך לקבר זאבי ואירועי זיכרון, במחנות צה"ל.
אין חולק על כך, כי לזאבי, אין כל קשר שהוא לאתר "חאן שער הגיא" ואין לו כל קשר לחטיבות "הראל"; "גבעתי"; "אלכסנדרוני"; "עציוני" ו"חטיבה 7", שלוחמיהם השתתפו בפריצת הדרך לירושלים, בתקופת מלחמת השחרור.
עוד בעבר כתבנו,
בקשר לחוסר כל הקשר היסטורי בין רחבעם זאבי לאתר "חאן שער הגיא" - ברשימתנו: "סילוף וזיוף עובדות היסטוריות בידי הממשלה" ("
מחלקה ראשונה" -תאריך 20.9.2016) - דברים, בזו הלשון:
"בואו ונדגיש עוד עובדה היסטורית חשובה, לפני שמשכתבי, מסלפי וזייפני ההיסטוריה,
יהפכו "עובדות" שקריות לדברי קושט אמת - רחבעם עמיקם "גנדי" זאבי, לא נמנה מעולם על פותחי הדרך מהשפלה לירושלים הנצורה, במלחמת העצמאות. הקרבות של שיירות האספקה שעשו דרכן לירושלים, היו באחריות חטיבת "הראל", עליה פיקד יצחק רבין המנוח. רחבעם זאבי לא היה מעולם לוחם בחטיבת "הראל".
בואו נדייק לחלוטין בעובדות ההיסטוריות. בצעירותו הצטרף זאבי לתנועת הנוער "המחנות העולים" ועם חבריה הצטרף ל"הגנה", אך סירב להיות חלק מהסזון נגד האצ"ל. הוא שירת בפלמ"ח והיה מ"מ במלחמת העצמאות בגדוד הראשון וקצין המודיעין בחטיבת "יפתח". במסגרת חטיבה זו לחם בקרבות מלכיה, כיבוש לוד ובנגב הנצור. נחזור ונדגיש, נדגיש ונחזור. לגנדי לא היה, כל קשר לחטיבת "הראל" והוא לא השתתף בפריצת הדרך לירושלים".
אין בדעתנו, ברשימתנו זו, להכניס ראשנו בין הרים גבוהים, בעלי זכויות היסטוריות הדנים בשאלה העקרונית והמהותית, אם יש מקום להנציח זכר זאבי,
במקום שבו לא לחם - דוגמת האלופים (מיל.)
צבי זמיר, עמוס חורב, המשורר, חיים גורי ואחרים. זוהי שאלה נכבדה וראויה, שהתייחסנו אליה ברשימה זו, מבחינת תיאור מצב הדברים העובדתי,
אולם אין היא נשמת אפה של רשימה זו, שעניינה איחוד כלל גורמי ההנצחה לרשות הנצחה אחת.
החלטות בדבר הנצחת אישים ואירועים הקשורים למדינה, יש לקבל בידי רשות, שתוקם בחוק רשות ההנצחה, תחת לחוקק חוקי הנצחה דווקנים ושמיים של מי שמבקשים להנציחם. כך ייקבעו קריטריוני הנצחה; יפורטו שיקולי הנצחה או אי-הנצחה וייקבע תקציב כולל (או חריג - במקרים מיוחדים) לנושא או נשוא ההנצחה. כך ניתן יהיה למנוע בזבוז כספי ציבור, בעריכת ביקורת פרטנית ודווקנית. במקרים חריגים - ניתן לבטל ההחלטה, בפנייה לבג"ץ.