חוק העיצובים החדש, שפורסם זה עתה בספר החוקים ונכלל בו, לפני שלושה ימים, אמור להביא ראורגניזציה והסדרים חדשים בכל הקשור להגנת עיצוב והגנת מדגמים, בהתאם לחוק הנוהג בישראל. חוק חדשני זה אמור לענות על החידושים הטכנולוגיים, הקיימים ונוהגים בפועל ולמעשה מזה זמן רב, בעולם ובמקומותינו אנו, כאשר החקיקה לא השיגה ולא התאימה עצמה, עד כה, לחידושים טכנולוגיים אלה.
חוק העיצובים, התשע"ז2017, מתייחס לאמנת פריס, שהינה אמנה בדבר הקניין התעשייתי שנחתמה בפריס, עוד בחודש מארס 1883 וכן לארגון הסחר העולמי, שהוקם בהסכם, שנחתם בעיר מרקש, שבמרוקו, בשנת 1994. בסעיף ההגדרות של חוק העיצובים נדרש המחוקק להגדרה של בעל עיצוב, כשהוא מגדיר בעל עיצוב כבעלים של עיצוב לפי הוראות חוק העיצובים וכן כמי שהועברה לו, כדין הבעלות בעיצוב. סעיף ההגדרות מתייחס גם להסכם לוקרנו, שהוא הסכם בדבר סיווג בינלאומי שלעיצובים, שנחתם בלוקרנו, בשנת 1968.
בשל חדשנותו של חוק העיצובים נדרש הוא בסעיף ההגדרות שבו גם להגדרת המונח "מדינת האיגוד". מדינת האיגוד היא מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקניין התעשייתי מכוח אמנת פריס, או קבוצה של מדינות האיגוד המקיימת מערכת משותפת עבור הגשת בקשות לעיצוב, לרבות שטחים שאמנת פריס הוחלה עליהם מכוח הסמכויות שהוענקו לעניין זה, באמנת פריס. מדינה חברה מוגדרת בסעיף ההגדרות של חוק העיצובים כמדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי.
המונח "מוצר" מוגדר בסעיף ההגדרות שבחוק העיצובים ככולל מערכת של פרטים, אריזה, סימן גרפי, תצוגת מסך, כאשר אין הגדרה זו כוללת, בחובה ובגדרה, גופן או תוכנת מחשב. המחוקק ראה לנכון להגדיר מעצב בסעיף ההגדרות לחוק העיצובים כמי שעיצב עיצוב ואם העיצוב עוצב, בידי שני בני אדם או יותר, במשותף, הרי כולם יחדיו ייכללו, בצוותא חדא, בהגדרה הגורפת של מעצב.
גם המונח: "מערכת של פריטים", זכה להגדרה משלו בסעיף ההגדרות של חוק העיצובים כאשר לעניין זה קובע המחוקק, בחוק החדיש, כי כדי שמערכת של פריטים תוגדר ככזו, חייבת היא לכלול שני פריטים, לפחות, שמתקיימים לגביהם כל אלה:
- מאפייניהם החזותיים נבדלים זה מזה, רק בפרטים שאינם מהותיים.
- באופן רגיל הם מוצעים למכירה, יחד או מיועדים לשימוש, יחד.
המחוקק יצר מונח חדש, בסעיף ההגדרות של חוק העיצובים והוא המונח של "משתמש מיודע". משתמש מיודע לפי סעיף ההגדרות בחוק העיצובים הוא אדם המעוניין במוצר נושא העיצוב לשם שימוש בו, המכיר מגוון של עיצובים הקיימים בתחום שאליו משתייך המוצר כאמור.
עיצוב הוגדר בסעיף ההגדרות של החוק כמראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר של המוצר או של חלקו, לפי העניין, ובכלל זה מיתאר צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים.
המחוקק יצר בחוק העיצובים אין מאין, פנקס עיצובים שבו יירשם המידע הדרוש לפי הוראות חוק העיצובים וכן פרטים נוספים שרשם העיצובים, שהינו גם רשם הפטנטים; סגן רשם הפטנטים וכן מי שהתמנה לפוסק בקניין רוחני לפי חוק הפטנטים, ימצא לנכון לרשמם בפנקס העיצובים. הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות הפטנטים שהוקמה, לצורך כך, לפי חוק הפטנטים.
באופן כללי מבלי להיכנס לענייני דקויות, חריגים ואמנות בינלאומיות, החלות בענייני עיצובים הרי קובע חוק העיצובים, כי עיצוב יהיה כשיר להגנה כעיצוב לא רשום, לפי הוראות חוק העיצובים, בהתקיים מצב דברים, לפיו מדובר בעיצוב חדש ובעל אופי ייחודי, בהתאם להוראות הפרק הדווקני הדן בכך, בחוק העיצובים ובתנאי נוסף ומשלים, לפיו המוצר נושא העיצוב הוצע למכירה או הופץ בישראל, באופן מסחרי, בידי בעל העיצוב או מי מטעמו, לרבות באמצעות האינטרנט, בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע.
חוק העיצובים מגדיר וקובע, כי המעצב הוא הבעלים הראשון של עיצוב, אלא אם כן נקבע אחרת בפרק הדן בבעלות בעיצוב והעברתה, כמו גם מתן רישיון לשימוש בעיצוב, הנכלל בחוק. הבעלים הראשון של עיצוב, שעוצב בידי עובד, לצורך ביצוע תפקידו או תוך שימוש של ממש במשאביו של המעסיק (המוגדר בחוק, כעיצוב שירות ח"ש) הינו מעסיקו של העובד, אלא אם כן הוסכם אחרת בין העובד לבין המעסיק. אם התעורר סכסוך בשאלה אם עיצוב הינו בגדר של "עיצוב שירות", הרי רשאים העובד או המעסיק, או מי מטעם לבקש מרשם העיצובים, שיכריע בשאלה זו.
לא באנו ברשימתנו זו, להקיף מכלול השאלות והעניינים שמעורר חוק העיצובים החדש. מדובר בחוק חדשני, שיצא, זה עתה, "מבית המאפה" של הכנסת. ימים יגידו, כיצד יקבל חוק זה תוכן וצורה, בהתאם לפסקי הדין וההכרעות שיתקבלו, על פיו ועל-פי העקרונות שטבע והגדיר הוא. טיבה של רשימה זו, הינו, אך ורק לזרקר זרקור אור על כמה שאלות יסוד שמעורר חודש חדיש וחדשני זה וכשמה היא עניינה היבטים וסקירה ראשונית של חוק זה. הא ותו לא.