סוגי הניסיונות בגילת הוכיחו מהי כוונת המוסדות המיישבים: המחלקה לקרקע בשיתוף עם המחלקה לגידולי שדה וגן בדקה את צריכת המים בגידולים הבאים: אספסת, שעורה, תירס, תפוחי-אדמה, עגבניות, אפונת שימורים, בוטנים, סלק סוכר, זיתים, גפנים. המחלקה לגידולי שדה בדקה חומרים להדברת היבלית, וכן בדקה את משטר המים הנחוץ לגידולי הסורגום, התירס, ואת ערכם המזוני.
עוד נתבקשה לבדוק את זני החיטה והשעורה בהשקיית עזר, והכל במטרה לחסוך במים. כן בדקו סוגי דשן מתאימים לגידולי שעורה ושחת. המחלקה לירקות - אמורים לבחון את מועדי זריעה המתאימים ביותר לקרקעות הנגב. מומחיה יבחנו את גידול הבטטות (כתחליף לתפ"א).
ניסיונות אלה נעשו בחופזה במטרה להכין מלאי מזון לעולים החדשים שהגיעו לנגב. בשנתיים הראשונות הייתה ההצלחה מועטה ביותר. ביחידת המטעים בחנו את זני הכרם, השזיפים, אפרסקים, פרי הדר, וכן את העצים הטרופיים המתאימים לקרקע הלס ולחום המדברי. בשטח בית הספר החקלאי "אשל הנשיא" נערכו ניסיונות בשנת 1953 בגידול זיתים, שקדים, פיסטציות וכן נבחן השפעת עומק החריש (40 ס"מ, 60 ס"מ) על היבול ועל השמדת היבלית.