משה כחלון רוצה מאוד להמשיך להיות שר אוצר גם בממשלתו החמישית של נתניהו. אם היה מדובר בעסק פרטי לא היה סיכוי שזה יקרה, אחרי שכחלון הוכיח מה הוא שווה. כשמדובר בפוליטיקה הבלתי אפשרי הופך אפשרי, ויש סיכוי שכחלון ימשיך באותו תפקיד שאותו ביצע בחוסר הצלחה. שר אוצר לא נבחן בדיבורים אלא במעשים. אם בעקבות הגרעון העצום שהשאיר אחריו כחלון בקדנציה הקודמת לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים, כולנו נבין שאנחנו הם אלה שמשלמים את מחיר הכישלון מכיסנו הפרטי. לא ברור איך יצליח כחלון לכסות את הגרעון העמוק שיצר, כשם שלא ברור האם יעמוד בכל ההתחייבויות שנתן ערב הבחירות לקבוצות עובדים במשק כמו למשל למסעדנים. מה שברור, אם כחלון יחליט לכבד את כל ההתחייבויות שנתן - הקופה הציבורית תשלם את מלוא המחיר. כחלון, שבכנסת הקודמת קיבל עשרה מנדטים והיה אז המפלגה הגדולה בממשלה אחרי הליכוד, לא הצליח להרשים את המצביעים שנכון לתת בו אמון. חלק גדול מהסקרים ניבאו שכחלון לא יעבור את אחוז החסימה, אבל הוא הצליח לאחר מאמצים רבים להשיג ארבעה מנדטים. כמה מפתיע ומצער שאורלי לוי-אבקסיס, שהיא הלוחמת החברתית האמיתית, לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. כחלון שהכינוי פח-לון דבק בו במערכת הבחירות זכה בארבעה מנדטים, אבל מבקש שינהגו בו כמי שזכה בעשרה מנדטים כפי שהיו לו במערכת הבחירות הקודמת. אם כחלון היה צריך להיבחר לתפקיד שר האוצר על-פי הישגיו, אין לי ספק שהוא לא היה רואה יותר בחייו את לשכת שר האוצר. אבל לפוליטיקה יש כללים משלה. אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, נשמע שוב את "הלוחם החברתי" הידוע כחלון מציג את עצמו כמגינם של החלשים. כחלון יודע שמילים לא עולות כסף. השר שממונה על הקופה הציבורית יצטרף כנראה לשולחן הממשלה, עם חבר סיעתו שר הכלכלה אלי כהן, שגם הוא לא הטביע את חותם גדול במשרד הכלכלה.

המורמים מעם. ארבעים ותשעה חברי כנסת חדשים מצטרפים לכנסת העשרים ואחת. לא להאמין, אבל ח"כ עמיר פרץ הוא זקן חברי הכנסת. פרץ, לוחם חברתי אמיתי, יכול לתת שיעורים פרטיים למשה כחלון, שיודע בעיקר לקשקש, בעוד שפרץ הוא חבר כנסת חברתי עם קבלות, שהוכיח עצמו גם כיושב-ראש ההסתדרות וגם בתפקידו כחבר כנסת. השבעת חברי הכנסת החדשים השבוע היא סיבה טובה להיזכר בחברי הכנסת העשרים שהורחקו מפעילות הכנסת. הרחקה היא הענישה החמורה ביותר, משום שהיא פוגעת במהות עבודתם של חברי הכנסת וביכולתם לייצג את הציבור. סיכום שערכו ד"ר חן פרידברג, אביטל פרידמן, וניר שובל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הוא תזכורת חשובה מי הורחקו מהכנסת העשרים. יש שבעה כאלה. שלושת חברי הכנסת שהורחקו לתקופות הארוכות ביותר הם אורן חזן שהורחק ל-37 שבועות במצטבר. באסל גטאס מהרשימה המשותפת שהורחק ל-26 שבועות. וג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת שהורחק ל-13 שבועות. חברי הכנסת איימן עודה, חנין זועבי, סתיו שפיר ומיכל בירן מהמחנה הציוני הורחקו לשבוע אחד. בכנסת ה-20 הורחקו שבעה חברי כנסת מעבודתם הפרלמנטרית, לתקופה שבין שבוע לחצי שנה. מתשעה חברי כנסת נשלל שכרם לתקופה של בין יום אחד לשבוע. שישה מתוך העונשים האלה הוטלו על חברי כנסת שלא הגיעו למכסת הנוכחות המינימלית במליאה אליה מחויבים חברי הכנסת. חברי כנסת בולטים מהאופוזיציה, כמו ציפי לבני ויאיר לפיד, לא הגישו על-פי נתוני הכנסת אף שאילתה לאורך הקדנציה. לעומתם חברי כנסת מהאופוזיציה השתמשו במידה רבה יחסית במוסד השאילתות, אבל גם הם לא ניצלו את מלוא המכסה.

המטה ללוחמה בטרור ממשיך להזהיר את המטיילים הישראלים גם לאחר חג הפסח. העובדה שחופשת הפסח עברה ללא גל של טרור בסיני, רק מחזקת את דעתם של מי שבחרו לעשות את החג בצפון סיני, שלהם זה לא יקרה. חגי האביב, מאופיינים בריבוי חופשות ונסיעות של ישראלים לחו"ל. זו התקופה שהמטה לביטחון לאומי, מחדד את המסרים לגביי האיומים המרכזים על יהודים וישראלים בחו"ל. באתר האינטרנט של המטה ללוחמה בטרור, מצוינים עיקרי המסרים לפיהם למרות התבוסה שספג ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) בסוריה ובעירק, הוא ממשיך לפעול באזורים שונים, ולצידו אירגוני ג'יהאד עולמי נוספים שממשיכים לתכנן ולבצע פיגועי טרור. גם אירוע הטרור הקשה בסרי-לנקה, שבו נרצחו 260 בני אדם, לא מרתיע ישראלים רבים לתכנן נסיעה בחג השבועות לאזורים שלגביהם יש התראות מסע חמורות, כמו למשל טורקיה, מצרים וירדן. באזורים אלה נעשה מאמץ לבצע פיגועים על-ידי מפגעים בודדים, בהשפעת ההתרחשויות בישראל ובזירה הפלשתינית. מסוכן מאוד לנסוע למרוקו ולשאר מדינות המגרב, שם פעיל במיוחד ארגון הטרור "בוקו חארם". כדאי מאוד שלא תקנו את הסיפורים שמספרים משרדי הנסיעות, על טיולים מאורגנים בטוחים במרוקו, מבלי שתבדקו במטה ללוחמה בטרור, האם מה שנאמר לכם עומד במבחן המציאות. בשבועות האחרונים תכננתי טיול לירדן. כמה מהחברים שלי חזרו מירדן עם סיפורים על עקבה ועל בתי המלון הנהדרים שלה. הייתי בירדן בשנת 1996 כשהצטרפתי ככתב של רשות השידור לגונן שגב, שהיה באותה תקופה שר האנרגיה. נהניתי מהביקור בירדן, ואני רוצה מאוד לחזור לשם, ולכן החלטתי לבדוק האם מדובר בנסיעה בטוחה. גלישה באתר המטה ללוחמה בטרור הבהירה לי חד-משמעית שמדובר בסיכון מיותר, ולכן החלטתי לדחות את הנסיעה עד שהמטה ללוחמה בטרור יסיר את אזהרת המסע. וניתן יהיה לנסוע לירדן מבלי להסתכן.

סכנת חיים. אם יש לך אבא, סבא, חבר או קרוב משפחה מבוגר או קשיש, שמאושפז בבית חולים יש סיכוי שהוא ימות. דוח של משרד הבריאות חושף נתונים שצריכים להבהיל אותנו. בבתי החולים בישראל מתים בכל שנה בין 4,000 ל-6,000 חולים במהלך אשפוז רפואי מזיהומים שנגרמים מחיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה. סוד גלוי: בתי החולים בישראל הפכו למדגרות של חיידקים. בדיקות משרד הבריאות מגלות שבתי החולים מזוהמים ברמות גבוהות, וטובים הסיכויים שהניתוח שעבר יקירכם יצליח. אבל למרות זאת הוא עלול למות, אם יידבק חלילה באחד מסוגי החיידקים העמידים. את החיידקים אנחנו לא מביאים מהבית. הם נמצאים בבתי החולים, ולכן כל יום של אשפוז מיותר שלא לצורך מסכן חיים. עד השנים האחרונות נערכה מלחמה סמויה מעיניהם של החולים בין בתי החולים שביקשו להאריך את משך אשפוזם של החולים מטעמים כלכליים, לבין בקרים של קופות החולים שביקשו לקצר את משך האשפוז מאותם טעמים בדיוק. מעתה כדאי לצדד בעמדת מי שמייצגים את קופות החולים, שמבקשים לצמצם את מספר ימי האשפוז. כל יום של אשפוז מיותר הוא חשיפה לחיידקים מסוכנים. התופעה של קשישים, בעיקר עריריים, שמבקשים להאריך את משך אשפוזם בבתי חולים אינה זרה לצוותים הרפואיים בבתי החולים. בדרך דומה נוהגים גם בני משפחותיהם של קשישים, שמבקשים להאריך את אשפוזם של יקיריהם שמהווים נטל. זאת תופעה מסוכנת העלולה לחרוץ את גורלם של קשישים שאשפוזם מתארך שלא לצורך. מי שמאושפז בבית חולים נחשף לכמה סוגי חיידקים שעמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה, ובכלל זה לאנטיביוטיקה רחבת טווח. החיידקים מהווים סיכון גדול בעיקר עבור חולים שמחוברים למכונת הנשמה, או לחולים שמאושפזים במחלקות לטיפול נמרץ. אין שום סיכוי שבתקופה הקרובה נראה שינוי של ממש. בתי החולים מנסים להיאבק בתופעה כבר תקופה ארוכה ללא הצלחה. משרד הבריאות מפרסם כצעד של הרתעה את שמותיהם של בתי החולים שבהם נרשם מספר הזיהומים הגבוה ביותר. גם הצעד הזה לא הביא לשינוי של ממש והסיכון להתאשפז בבתי החולים בעיקר לקשישים הוא דבר שאסור להתעלם ממנו.

פעולת תגמול מאוחרת. אולגה סגל, מנהלת להקת מחול, שביקרה בפסח בקולוסיאום היסטורי ברומא, עוכבה על-ידי המשטרה, לאחר שחרטה את שם להקתה על עמוד בקוליסאום. להגנתה היא טענה בכל הרצינות ש"לא רשום בשום מקום שזה אסור". הקולוסיאום הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר באיטליה. אחד הגולשים בפייסבוק צידד במעשה וכתב שזה מעשה ראוי. לדעתו, ניתן לראות בכך צעד של תגמול על כך שטיטוס, בנו של אספסיאנוס קיסר, החריב את בית המקדש בשנת 3830 לבריאת העולם... לא עבר זמן רב ומתחזים בפייסבוק, העלו פוסט בנוסח דומה שיוחס לשרה מירי רגב, שבו נכתב שהיא מצדדת במעשה מאותם נימוקים. השרה רגב הגישה תלונה במשטרה נגד מי שהתחזו לה. לא היינו יודעים מי עשה את המעשה החמור, לולא סגל ובעלה החליטו להתארח כמעט בכל תוכנית טלוויזיה. ברשתות החברתיות פורסמו פוסטים של נאצה, מה שהוביל את אולגה סגל לטענתה, להסביר את מעשיה, ולחשוף עצמה בחשיפה מיותרת שלא תועיל לה בעתיד. לפני שנתיים ארע ברומא מקרה דומה של השחתת עמודי קולוסיאום. בית משפט ברומא פסק לצעיר שביצע את המעשה קנס של 22,000 דולר. העובדה שסגל עזבה בינתיים את איטליה לא תמנע מבית המשפט לשפוט אותה שלא בפניה, אם בית המשפט יחליט להטיל עליה קנס היא תיאלץ לשלם אותו למרות שהיא עזבה את איטליה ונמצאת בישראל.