קשה לנצח את ליברמן במגרש הביתי

ח"כ אביגדור ליברמן לא מופתע. מבחינתו זה היה רק צפוי שיהיו מי שינסו להשתלט על ה"רחוב הרוסי", שנחשב כבר הרבה שנים מגרש הבית שלו. כל המפלגות גילו עכשיו את מה שח"כ ליברמן יודע מזמן - "הקול הרוסי" שווה זהב. אהוד ברק והיועץ האסטרטגי שגייס, ליאור חורב, ינסו להעביר כמה שיותר קולות לרשימתו החדשה של ברק, שכבר בבחירות 1999 החליט להשקיע במצביעים מחבר העמים. אז תרגם ברק לרוסית את ספרו האוטוביוגרפי "ברק חייל מספר 1", והביא לכך שמצביעים רבים מקרב עולי ברית המועצות נתנו לו את קולם. בנימין נתניהו לא מתעלם מההישג של ברק. גם הוא היה רוצה לזכות בהישג דומה, אבל ספק גדול אם יש לו סיכוי לכך. נתניהו משקיע בשבועות האחרונים הרבה מאמץ והרבה יצירתיות כדי להעביר לליכוד מצביעים שידועים כמי שתומכים ביושב-ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. ראש הממשלה קורא את הסקרים, וגם הוא מעריך שטובים הסיכויים שלאחר הבחירות הקרובות, תהווה רשימתו של ליברמן שוב את לשון המאזניים. במקרה כזה ברור לנתניהו שליברמן לא יעניק לו שוב את תמיכתו. זו הסיבה שנתניהו מנסה להעביר את מי שהיו מקורביו של ליברמן לליכוד. סיבה נוספת לכך היא ניסיון לפגוע בבטן הרכה של ליברמן, שלפי שעה לא מתרגש. רוברט אילטוב, שהיה חבר כנסת של ישראל ביתנו, הסכים לחצות את הקווים לאחר שלא שובץ ברשימתו החדשה של ליברמן. לאילטוב, שהיה יושב-ראש ועדת הכלכלה, ויושב-ראש הסיעה, יש בטן מלאה על ליברמן שוויתר על שירותיו, ולכן לא היה קשה לנתניהו לשכנע אותו לקבל תפקיד של יועץ קמפיין הבחירות של הליכוד במגזר דוברי הרוסית. עבור נתניהו זה תרגיל שאמור להכעיס את ליברמן. עבור ליברמן זה לא צעד שמעורר התרגשות. מבחינתו, אילטוב הוא לא רכש שהוא הפסד גדול. ליברמן, שמכיר היטב את אילטוב, יודע שהוא לא האיש שיכול להביא לשינוי גדול בדפוסי ההצבעה של יוצאי חבר העמים. לא מדובר רק באילטוב. גם סופה לנדבר שהייתה שרת הקליטה במפלגתו של ליברמן לא מסוגלת לשנות את דפוסי ההצבעה של הרחוב הרוסי. לכולם ברור שהליכוד מבקש להתקשט בשמה של לנדבר, אבל הליכוד לא מציע - לא ללנדבר ולא לאילטוב - מקום ריאלי ברשימה לכנסת. אילטוב הוא לא הראשון שמצא בית חם בליכוד. לפני חודש מינה ראש הממשלה את אריאל בולשטיין להיות יועצו לענייני העולים מברית המועצות. בולשטיין עבד פעם צמוד לליברמן, ועבור ראש הממשלה אלה נתוני פתיחה טובים שבגללם הוא הציע לו את התפקיד. בימים האחרונים נפגש ראש הממשלה נתניהו עם 25 נציגים של מטה השטח של חבר העמים, שפעלו בעבר במסגרת ישראל ביתנו, והחליטו להעביר את תמיכתם לליכוד. בליכוד מתכוונים לנסות לעשות כל מאמץ כדי להעביר קולות מרשימתו של ליברמן, ולסכל את האפשרות שיהיה לשון המאזניים גם אחרי הבחירות הקרובות. ראש הממשלה אינו מסתיר את איבתו לליברמן, ומאשים אותו כך שלא עשה דבר כדי לעזור לעולים מברית המועצות. לדברי נתניהו: "יש צרכים יש פנסיות שצריך לדאוג להן. יש בעיות שצריך לפתור, והן לא יפתרו בדרך של מפלגה סקטוריאלית". בישראל ביתנו מגיבים בציניות על מהלכי ראש הממשלה והליכוד, ואומרים ש"נתניהו אמור לפתוח 'יריד תעסוקה' ברחוב בלפור, לשם הוזמנו פליטי מפלגת ישראל ביתנו. זה שלראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר הבריאות יש זמן בין איומי אירן, חמאס וחיזבאללה להקדיש מזמנו גם ל'איומי' ישראל ביתנו, מצביע על לחץ במטה הבחירות של הליכוד". מקורביו של ליברמן אומרים ש"טוב שראש הממשלה נזכר בקיומם של העולים מחבר העמים שלושה חודשים לפני הבחירות, ומציף את פליטי ישראל ביתנו בהצעות תעסוקה מגוונות". ליברמן בטוח בכוחו, ומשוכנע שהוא יודע לקרוא את "הרחוב הרוסי" טוב מכולם. עובדה, כאשר כל הסקרים ניבאו שישראל ביתנו לא תעבור את אחוז החסימה, ליברמן ידע במדויק את מצבו האמיתי, והוא לא טעה.

לליהי גרינר, שהתפרסמה בעקבות השתתפותה בעונה השלישית של התוכנית "האח הגדול", יש פה גדול ומלוכלך. גרינר, שהשתתפה גם בתוכנית "הישרדות VIP", נאלצה כבר בעבר לפתוח את הארנק ולשלם 17,000 שקלים, וגם להתנצל בפני אביבית בר זוהר, שהשתתפה בשתי עונות של תוכנית ריאליטי שתבעה אותה על לשון הרע. הפעם יש לגרינר בעיה לא פשוטה עם משטרת ישראל. גרינר, שצולמה במכוניתה כשהיא עומדת בפקק בכביש 471 יחד עם אחייניתה נעצרה על-ידי שוטר, שטען שהיא השתמשה בטלפון הנייד שלה, וקנס אותה באלף שקלים. גרינר בתגובה גידפה את השוטר. היא כינתה אותו "תימני קטן כמו התחת שלי" וזיכתה את השוטר באמירות נוספות שמעידות על רמתה התרבותית. אחר כך הוסיפה: "הייתי בפקק והמניאק מאחורי רושם לי דוח כי משעמם לו. הוא מעשן סיגריה. אלה השוטרים במדינה. בן ----. פשוט לא יאמן". כיוון שגרינר היא בעלת שפה עשירה, היא בחרה להשתמש בכל אוצר המילים המוכרות לה, ושכחה כנראה שהיא לא בתוכנית ריאליטי. גרינר, שהיא בעלת חשיבה לטווח ארוך, לא הסתפקה רק במפגש המילולי עם השוטר שבו היא הפגינה גסות רוח, אלא הזדרזה להעלות סרט שצילמה באמצעות המכשיר הנייד שלה, לרשת האינסטגרם כדי להשפיל את השוטר ולבזותו. רק לאחר שהבינה שהיא חצתה את כל הגבולות, היא הזדרזה להסיר את הסרט אבל הנזק נעשה. ליהי גרינר הצליחה לתפור לעצמה תיק פלילי במו ידיה. פרקליטות המדינה לא צריכה להתאמץ כדי להוכיח את גסות הרוח של גרינר בעת המפגש עם השוטר. המשפטנים בפרקליטות צריכים רק להיכנס לגוגל, או לרשתות החברתיות כדי למצוא את הסרט שאותו צילמה, ובו היא מפלילה את עצמה, מה שיאפשר לפרקליטות להכין כתב אישום זריז נגדה ללא כל מאמץ. במשטרה לא נשארו אדישים למעלליה של גרינר, והזדרזו להבהיר ש"משטרת ישראל רואה בחומרה רבה את הדברים, ושומרת לעצמה לפעול בכל הכלים החוקיים הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. המעשה שעשתה גרינר הכעיס רבים במשטרת ישראל, שטוענים שהמשטרה אינה יכולה לעבור על המעשה ללא תגובה. אחד מהם הוא דני שמעוני, מלח הארץ, חבר קיבוץ גבע, ובעבר אחד מחברי להקת הגבעטרון. שמעוני הוא מתנדב מסור במשטרת התנועה, שיוצא בחורף ובקיץ רכוב על אופנוע משטרתי, כדי לסייע לשוטרי משטרת התנועה לאכוף את החוק בכבישים. כמה שעות אחרי האירוע, שלח שמעוני מסרון לחבריו הקרובים. הדברים שכתב נכתבו מתוך זעם ודאגה אמתית. הם מחייבים את המשטרה שלא להניח לסיפור ולמצות עם גרינר את הדין. וכך כותב דני שמעוני:

• "אני בעוונותיי שוטר. מתנדב רכוב על אופנוע במשטרת התנועה של משטרת ארץ ישראל, ורחמנא ליצלן, גם ממוצא תימני ואפילו לעיתים מעשן. לפני שנים לא מעטות החלטתי לתרום מזמני בנושא תרבות הנהיגה הקלוקלת השורה במחוזותינו, כדי להילחם בנהג הישראלי, לא בכולם, אבל במי שיוצא בכל יום מביתו ולא עלינו הורג או נהרג על הכביש.
  "החלטתי שהצלת חיים היא ערך עליון, ואני מקדיש לכך מספר ימים בשבוע בגשם ובשרב. אני רוכב על אופנוע ותופס אקדחים מעשנים, חלקם בדמות רכב כבד (משאיות במשקל של טנק), שעוד רגע יאבדו גלגל או בלמים וחלקם עושים הכל חוץ מלנהוג.
  גברת גרינר!
  את יודעת כמה אנשים נהרגים בישראל רק בגלל היסח דעת ושימוש לא-חוקי בטלפון, השורדת גרינר? מי שעבר פה על החוק זאת את ולא השוטר, גם אם הוא עישן... (הכרות אישית, הוא לא מעשן). האם היית מעזה לדבר כך לשוטר במולדתך הקודמת?
  מאיפה את שואבת את הגזענות הזאת? האמת, לא ידעתי שלהיות תימני זה כל כך נורא... אבל להיות בלונדינית גסת רוח שמשמשת דוגמה לבתה, שאולי תגדל להיות כמוה זה נורא בעיני.
  שאי סביבך עינייך וראי, הביטי סביבך, העלמה גרינר. אולי התבונה וההשכלה של השוטר גדולה לאין שיעור מזאת של אישה שדרך-ארץ לא קדמה לה, ושלא מצליחה ללמוד אפילו עברית בסיסית. תתביישי לך, ליהי גרינר! הפכת סלב. מובילת דעת קהל? אוי למי שמזדהים עם אנשים ריקניים כמוך.
  לו הייתי מפכ"ל משטרת ישראל, או בכיר במערכת המשפט, הייתי מודאג מאוד ומחפש דרך חוקית להעמיד אותך לדין. לא קשה למצוא סעיפים בתחום הפלילי שבהם חצית כל גבול בלשון גסה. כל זאת תוך התנהגות גזענית, שימוש בלשון הרע והתנהלות מחוצפת כלפי איש ציבור".
  דני שמעוני
  קיבוץ גבע

בראיון לתוכנית "חדשות הבוקר", יום לאחר האירוע, אמרה גרינר: יואו, איזה בהמה אני". מי אנחנו שנתווכח איתה.

רון קובי, ראש עיריית טבריה הולך הביתה. קובי, שהוביל קו אנטי חרדי מאז נבחר לראשות עיריית טבריה לפני שמונה חודשים, לא הצליח פעם נוספת להעביר את התקציב במועצת העיר כי אין לו רוב. במועצת העיר, שהתכנסה בפעם החמישית לאשר את התקציב, הצביעו תשעה חברים באופוזיציה נגד התקציב, בעוד שישה חברי קואליציה שתומכים בקובי הצביעו בעד. שר הפנים אריה דרעי, נתן לקובי ארכה למרות שידע שהסיפור גמור, ולקובי אין שום סיכוי להצליח במשימה. עבור דרעי זהו ניצחון גדול, אחרי שקובי ניהל נגדו מאבק מתוקשר והאשים אותו בשחיתות. השר דרעי נתן לחברי המועצה להבין שחבל על הזמן, ואצלו קובי לא יהיה ראש עיר. קובי, שהוא טירון פוליטי, לא הבין את משמעות העימות עם שר הפנים. עוד לפני שהוא נכנס ללשכת ראש העיר, וכשאין לו רוב במועצה, קובי שרף את כל הגשרים. עכשיו הוא מבין שעל טעויות משלמים, גם בתפקיד. טבריה תזכה עכשיו לראש עיר ממונה שימנה שר הפנים דרעי. אני מוכן להמר שראש העיר שיתמנה עד לבחירות חדשות שייערכו בטבריה, יהפוך מיד כשייכנס לתפקיד את הקערה על פיה, וכל החלטותיו של קובי, שיש בהם חילול שבת ופגיעה בציבור החרדי, תבוטלנה. טבריה תהפוך שוב לעיר מנומנמת, קובי ימשיך לצלם את עצמו באמצעות הטלפון הסלולרי, ולא ידפוק חשבון. כשהוא יחדל להיות ראש עיר, גם הסרט הזה יסתיים. טבריה חוזרת להיות בקרוב שוב עיר מנומנמת ושקטה, שגם רון קובי לא יצליח להעיר.

עיריית תל אביב יוצאת למלחמה. על הכוונת - בעלי דירות AIRBNB בתל אביב. בעירייה יודעים שיש רק דרך אחת להילחם בתופעה, והיא בדרך של מכה בכיסם של משכירי הדירות לטווח קצר, שמשכירים את הדירות בעיקר לתיירים. על-פי נתונים של עיריית תל אביב, יש היום בעיר 5,107 דירות שמושכרות לטווח קצר. אם תממש העירייה את כוונתה, ייאלצו בעלי הדירות האלה לשלם ארנונה פי שניים וחצי יותר ממה שהם משלמים כיום, דבר שיהפוך עבורם את השכרת הדירות לטווח קצר לבלתי כדאית. המשמעות היא שבמקום לשלם ארנונה של 52.20 שקלים לכל מטר, יחויבו המשכירים בתשלום של 124.01 לכל מטר מרובע. המהלך, לפחות בשלב הזה, בגדר כוונה. כדי ליישם אותו דרוש אישורם של שרי הפנים והאוצר, והוא אמור להינתן עד אמצע החודש הבא. מה שהחל אולי ככלכלה שיתופית, הפך למטרד עבור התושבים ולתחרות לא הגונה עם בתי המלון בתל אביב. צריך לקוות שהעירייה תמשיך במאבקה, לא תוותר לבעלי הבתים שהפכו את הדירות שברשותם למטרד קשה עבור השכנים, ותוכיח שלאכיפה מוניציפלית יש שיניים, גם כאשר היא מתבצעת מול הקבוצות החזקות.

יואב גינאי הוא פזמונאי, איש רדיו וטלוויזיה, מנחה, עורך ומתרגם. גינאי היה מנהל התוכניות של הטלוויזיה בערוץ הראשון ומנהל מחלקת התרבות והבידור. הוא פזמונאי מוכשר, שכתב שירים רבים, והשיר "דיווה" שהלחין זכה בשנת 1998 במקום הראשון בתחרות האירוויזיון. עבור גינאי זאת הייתה סגירת מעגל, אחרי ששימש משנת 2007 ועד שנת 2017 לסירוגין, כראש משלחת ישראל לאירוויזיון. עכשיו חובק גינאי ספר חדש, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר "סלפי - זה כמו להתפלל לעצמך" הוא אוסף מרשים של אמרות שפר, שפרסם גינאי במהלך השנים בפייסבוק. בספר מביא גינאי, בדרך שנונה, ביקורתית ומעלת חיוך, אוסף של אמירות, חלקן ציניות - שכולן מהחיים. בשער העוסק באהבה וזוגיות, מצאתי למשל ש"המון זוגות נרדמים בתנוחת כפיות ומתעוררים בתנוחת סכינים". בשער העוסק בספירה לאחור, כותב גינאי בין שאר הפתגמים ש"מופע הצדעה הוא אמצעי חגיגי לומר למישהו שהוא פג-תוקף". לגבי הגלגול הבא, יש לגינאי דעה ברורה: "הדרך הבטוחה לאומן להפוך לאייקון תרבותי היא למות בגיל עשרים ושש", ואי-אפשר להתעלם מהאמירה ש"אם המונדיאל הוא יום העצמאות של הסטרייטים, אז האירוויזיון הוא המימונה של ההומואים". ספר מתנה שנון ומלא הומור שתיהנו מאוד לקרוא בו.