הפה הגדול של סמוטריץ'

בצלאל סמוטריץ' הימר שראש הממשלה לא יפטר אותו והוא צדק. קצת יותר מחודש לבחירות החוזרות, נוצר הרושם שבימין המאוחד מבינים שראש הממשלה לא רק צריך אותם אלא חייב אותם, והם לכן מעזים למתוח את החבל. האמירות של שר התחבורה הזמני, בצלאל סמוטריץ', שמאשים את נתניהו, בעקבות החלטת בית משפט שאסרה לקיים אירוע ציבורי בעפולה, בהפרדה בין גברים לנשים, במילים: "ראש ממשלה חלש, שמאה אחוז מהטרלול הזה מתרחש במשמרת שלו. אפס מנהיגות, אפס משילות. דינה זילבר היא ראש הממשלה האמיתי", הן אמירות שסמוטריץ' אומר כי הוא יודע שראש הממשלה עשוי להזדקק לקולו אחרי הבחירות ולא יסתכן בפיטוריו. סמוטריץ' הקפיד לא להתנצל, ורק אמר שדבריו לא היו צריכים להיאמר. השאלה היא לאיזה סמוטריץ' אתם מאמינים - לזה של הבוקר, או לזה של הערב, שזכה לגיהוץ קל אצל ראש הממשלה. דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט ציבורי-מנהלי, שבשמה נקב סמוטריץ', היא סדין אדום במפלגות הימין. איילת שקד, עוד בתפקידה כשרת משפטים, האשימה את זילבר בכך שביצעה לטענתה עבירת משמעת, כשהביעה את דעתה על חוק הנאמנות ודרשה לפטר אותה מתפקידה. הדברים שהשמיע השבוע סמוטריץ' נועדו בעיקר ככל הנראה לאוזניה של שקד, מנהיגת הימין המאוחד, אולי כדי למצוא נתיבות לליבה, אולי כדי לרצות אותה, ואולי כדי לפתוח איתה ערוץ הידברות קרוב יותר. לאחר דברים שאמר סמוטריץ' בעבר על חבר רשימתו, שר החינוך הרב רפי פרץ, שמעידים על חוסר הערכתו אליו, רואה סמוטריץ' בשקד את האישה החזקה ברשימה ומזדרז להחניף לה. מה שאומרים הפוליטיקאים ערב בחירות זה על זה זהו עניינם. עבור הציבור זו רכילות מעניינת אבל לא יותר מזה. מה שאמר השר סמוטריץ' על השופט יהונתן אברהם מבית המשפט המחוזי בנצרת, שפסק על ביטול ההפרדה בין גברים לנשים בעפולה, מחייב התערבות דחופה של היועץ המשפטי לממשלה, ושל רשויות אכיפת החוק ומיד. כששר בישראל, מתגולל על שופט שאת תמונתו הוא טורח לפרסם, וכותב: "לשופט האוויל הזה יש שם ותמונה, יונתן אברהם", תוך שהוא מעז לכנות את השופט בכינוי גנאי, מפרסם את תמונתו של השופט, כדי להפוך אותו ללעג ולקלס, והופך לכאורה את דמו להפקר, יש מחיר שהשר סמוטריץ' חייב לשלם אותו. סמוטריץ' בא חשבון גם עם זילבר ועם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. מערכת המשפט איננה יכולה לעמוד מהצד ולהסתפק בתגובה רפה, שמעניקה גיבוי עלוב לשופט. היא חייבת לפעול בתקיפות ומיד. השיח הציבורי בתקופת בחירות פרוץ, אבל זו לא סיבה להתעלם מדבריו הבוטים והקשים של השר, ובוודאי שלא לעשות לו הנחות. בליכוד דורשים לפטר את סמוטריץ', ובכירים בליכוד אמרו לי ש"צריך להחזיר אותו לגודלו הטבעי שלו". מעניין איך הייתה נוהגת המערכת המשפטית, לו אזרח מהשורה היה מפרסם את אותן אמירות בדף הפייסבוק שלו. אני מוכן להמר שהוא לא היה זוכה לשום הנחה. דין אחד לכולם. גם לסמוטריץ'.

בני גנץ ממצמץ ראשון. אני לא יודע איך הוא התנהל בצבא. למען הגילוי הנאות, פגשתי אותו בתפקידי כמנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון והתרשמתי מניתוחיו הצבאיים. אבל מי אני שאקבע האם גנץ קורץ מחומר של ראשי ממשלה. לא מפריע לי שלגנץ יש לטענתו בעיות שמיעה. אפילו לא מפריע לי שמדי פעם הוא מאבד את הזיכרון, ומתקשה לזכור שמות. אני, שלא הייתי מעולם רמטכ"ל, מתקשה לעיתים קרובות לקשור בין פניו של האיש שאני פוגש לבין שמו. כיוון שזה הטריד אותי, נועצתי במומחים לדבר שהרגיעו אותי, שאין לזה קשר לאלצהיימר או שיטיון. פגשתי יותר מדי אנשים בחיי, וזאת כנראה התוצאה. הקדמתי את כל ההקדמה הזאת כדי להגיד לכם מה מפריע לי בכל זאת בהתנהלותו של גנץ, וזה חוסר רצינותו, אי-שליטתו על הלשון וחוסר העקביות שבה הוא מתנהל. אלה שלוש תכונות שלא הייתי רוצה שיהיו אצל מי שרוצה מאוד להנהיג את המדינה. השבוע התראיין בני גנץ, לאחד מאתרי האינטרנט, ואמר בקולו שהוא יסכים לרוטציה עם ראש הממשלה נתניהו בתנאי שהוא יכהן כראש ממשלה ראשון בתפקיד. לא בדיוק הבנתי. כחול לבן חוזרת ומודיעה כל הזמן שהיא לא תשב בממשלה יחד עם ראש ממשלה שיוגשו נגדו כתבי אישום. ראשי המפלגה חוזרים וטוענים שנתניהו לא יוכל לנהל את המדינה אם יצטרך לעסוק בבעיות המשפטיות שלו, ומה שמעניין את בני גנץ זה מי יהיה ראשון? זאת לא הפעם הראשונה שגנץ משמיע אמירות לפיהן הוא ישב בממשלה אחת עם נתניהו, וכנראה בלחץ הסובבים אותו הוא חוזר בו מהדברים ומזדרז להכחיש אותם. אם ח"כ גנץ מתכוון לדבריו, כדאי שיבהיר זאת במפורש ויאמר שהבעיה היחידה שטורדת את מנוחתו היא בעיית הרוטציה. אם הוא או כחול לבן עדיין נחושים בדעתם שהם לא יישבו בממשלה שבראשה נתניהו, כדאי שהדברים יובהרו אחת ולתמיד. לפני הרבה שנים, בתשדירי הבחירות בטלוויזיה, הוצג שמעון פרס ז"ל על-ידי השחקן המנוח ספי ריבלין, כמי שאומר באתה נשימה כן ולא. פרס התקשה להשתחרר שנים רבות מהדימוי שדבק בו. כדאי מאוד שבני גנץ לא יזכה בדימוי דומה.

רם לנדס, האיש שוועדה שבראשה הוא עמד המליצה לסגור את רשות השידור, מוכר לנו אוויר חם. לנדס, שלא התרגש כשהוועדה בראשותו הוציאה 1,600 עובדים של רשות השידור למעגל האבטלה ולפרישה מוקדמת, מצפה שנרחם עליו, כדי למנוע את פיטוריהם של עובדים ב"קודה תקשורת", שיפוטרו לטענתו אם החברה שבבעלותו לא תמשיך לעבוד עם תאגיד השידור הציבורי או תיסגר. לצורך המשימה שכר לנדס, משרד יחסי ציבור מוכר, שמפציץ את אמצעי התקשורת בהודעות לעיתונות, שמסבירות לנו בכל הרצינות, ש"רוב מוחלט של התיעוד בסדרה הוא אותנטי לחלוטין, ומתאר במדויק את שיגרת חייהם של שוטרי ירושלים, שגם במקומות בהם טעינו, מהות הסיפור היא אותנטית, ההתראה הייתה אמיתית והפשיטה הייתה אמיתית". לקרוא ולא להאמין. הייתי קונה אולי את הסיפור הדחוק הזה, לולא התפרסמו ביממה האחרונה, עוד מקרים שמלמדים שמדובר לכאורה בשיטה. הסדרה שצילמה "קודה תקשורת" לא רק שלא מאדירה את משטרת ישראל, היא מבזה אותה. עכשיו צץ סיפור חדש, לפיו בני משפחה מקרית יובל טוענים כי הם הוצגו בסדרה "מחוז ירושלים" כמשפחה עבריינית, שמסייעת להסתיר חשוד בדקירה. ואם זה לא מספיק, אז גם על ביתו של פואז דבש, תושב מחנה הפליטים שואעפט, שמחזיק בתעודת זהות כחולה, בוצעה פשיטה משטרתית מתועדת לצורך הסדרה, ומשלא נמצא דבר, הושתל בבית אקדח תקני, שנמצא בעזרת כלבת גישוש. זה לא הסוף, גם תושב הכפר צור באהר, נפל קורבן למזימה דומה, ובמקרה אחר נעצר חשוד בסחר בסמים, כשלצדו שק עם סמים, שהושתל לצורך הצילומים. איך בדיוק מתיישבים הדברים עם הודעת משרד יחסי הציבור שלפיה "גם במקומות שבהם טעינו, מהות הסיפור הייתה אמתית, ההתראה הייתה אמיתית והפשיטה אמיתית"? שנבין, גם בשלושת המקומות הנוספים "מהות הסיפור אותנטית"? גם כשברור שמדובר בדברים שלא היו ולא נבראו? גם בשלושת המקומות הנוספים "ההתראה הייתה אמיתית"? גם כשברור שלא הייתה שום התראה משום שהסיפור היה מבוים, למה לשקר עלינו? גם לעבוד עלינו בעיניים, וגם לחשוב שאנחנו מטומטמים זה יותר מדי. מוטב היה ש"קודה תקשורת" לא הייתה שוכרת משרד יחסי ציבור, שיפיץ הודעות לעיתונות שרק מבזות אותה. ועוד עניין קטן. "קודה תקשורת" מבקשת שנגלה הבנה למצבה, ומספרת לנו שהיא צועדת לקראת תיקון דרכיה, ולכן היא שכרה את ד"ר יובל קרניאל, כדי שיגבש עבורה קוד אתי. עכשיו? אחרי סדרה של כשלים, ואחרי ארבעה מקרים שבהם מוטל ספק גדול באמינותה של החברה? "קודה תקשורת" מורחת אותנו. אין שום צורך בד"ר קרניאל כדי שיחבר קוד אתי חדש. יש את "מסמך נקדי", שאותו חיבר נקדימון רוגל ז"ל, מהאבות המייסדים של רשות השידור, שנותן מענה לכל המעשים החמורים שהתגלו בסדרה. לו "קודה תקשורת" הייתה טורחת לעיין במסמך שכתב נקדי, זה לא היה קורה. מסמך נקדי היה במשך קרוב ליובל שנים, הקוד האתי של רשות השידור, שעל פיו התנהלו משדרי החדשות, והמשדרים הדוקומנטריים של רשות השידור, ובהם תוכניות הרדיו והטלוויזיה. אם הוא לא מספיק, אני מאמין שגם ל"תאגיד השידור הציבורי" יש קוד אתי שראוי היה לקרוא אותו ולפעול על פיו. החלטת הנהלת תאגיד השידור הציבורי להפסיק את העבודה עם "קודה תקשורת" היא החלטה מתבקשת, נכונה וראויה. הנימוקים לפיהם ההחלטה עלולה להביא לסגירתה של החברה, הם עניינם של בעלי החברה, והטיעון שעשרות משפחות יאבדו את מטה לחמן, הוא טיעון חשוב, שגם נטען בעת סגירת רשות השידור, שם איבדו אלפי משפחות את מטה לחמן, מבלי שבמקרה שלהן הם עשו דבר שאינו ראוי. חברת קודה תקשורת טוענת עכשיו, שבניגוד לטענותיהם של ראשי תאגיד השידור הציבור, הם ידעו על המתרחש בהפקה, וכי כל פרק ותסריט בסדרה הועברו לבדיקה מקדימה, לצורך שינויים ותוספות מצד העורכים והתאגיד טרם שאושרו לשידור. ב"קודה תקשורת" מעלים טענה שאם היא נכונה, ספק אם מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ יוכל להמשיך בתפקידו לאורך זמן. פרקליטה של "קודה תקשורת" טוען כי " עורכי התאגיד לא רק שידעו שבמסגרת התוכנית יש סצנות מבוימות ומשוחזרות, הם אף ביקשו לשנות סצנות שנראו להם לא דרמטיות ולא אמינות מספיק, תוך התערבות ומעורבות פעילה בטקסטים, בעריכת הצילומים, ובאופן הצגת הדברים". אם הטענה הזאת נכונה במלואה או בחלקה, קובלנץ חייב לשים את המפתחות. כעורך ראשי של שידורי התאגיד, יש לו אחריות אישית והוא לא יוכל לגלגל את הכדור למגרשו של אף אחד אחר. קובלנץ הוא זה שבחר אישית את המנהלים הכפופים לו, חלקם כאלה שהתפקיד ענק על מידותיהם, כמו למשל, לי-אור אברבך, סמנכ"ל הרדיו, שאינו קשור למקרה הזה, לכן אם אחת הבובות שקובלנץ בחר לתפקידים הבכירים, לא סיפקה את הסחורה בגלל חוסר ניסיון מקצועי, על קובלנץ לשלם את המחיר. קראתי את דברי השירה של רם לנדס בדף הפייסבוק שלו, שבהם הוא נושא באחריות ומבקש סליחה. לנדס עושה מה שמתבקש ממנו. הוא כותב את הדברים "אחרי ימים ולילות של צום, תענית וחשבון נפש מייסר, ובניגוד לדעתם של עורכי הדין ויועצי התקשורת". כמה אמיץ מצדו של מר לנדס שמוסיף: "כאדם שמאמין בכבוד האדם, כל אדם, קיבלתי שיעור שנצרב בנשמתי ומשנה את מסלול חיי. אני יודע שיש סיבה לשיעור הזה". האם בשיעור שנצרב בנשמתו, מר לנדס מתכוון גם לאחריותו לשלוח 1,600 משפחות של עובדי רשות השידור למעגל האבטלה, כשהוועדה שבראשה עמד המליצה לסגור את רשות השידור במקום לשקם אותה, או שהדברים מייסרים אותו רק משום שמעתה כמות המזומנים שתיכנס לקופת החברה שבבעלותו תפחת בהרבה. שמעתי את השר גלעד ארדן, שאצלו לעיתים קרובות הלשון מקדימה מחשבה, שהוא מפנה אצבע מאשימה גם לעבר תאגיד השידור הציבורי ששידר את הסדרה, שנהג במקרה הזה בדרך נכונה, כשניתק כל קשר עם "קודה תקשורת". אתם הופתעתם? אני ממש לא. נסו להיזכר מתי אי-פעם נשא השר ארדן באחריות ציבורית על מעשה שנעשה על-ידי אחד הגופים שכפופים לו, או על אמירה או החלטה שהוא קיבל? ציפיתי לזה. לא הופתעתי. ארדן, שהסתובב כחתן ביום חופתו בקוקטייל החגיגי שנערך עם השלמת צילומי הסדרה, שלמענה הנחה לפתוח לטובת חברת הפקה פרטית, את הרגישה שביחידות משטרת ישראל, מזדרז לגלגל את האחריות למגרש אחר. אתם חשבתם שיהיה אחרת? זאת עליבות. זאת חוסר מנהיגות, וזה היעדר בשלות לשמש בתפקיד ממלכתי. רק רם לנדס, האיש שהשר ארדן, מינה לראש ועדה שהמליצה לסגור את רשות השידור ושזכה לקבל באופן מקרי את הפקת הסדרה, אשם? רק אלדד קובלנץ, האיש שעושה לנתניהו בית ספר בשידורי התאגיד כל יום, הוא זה שאחראי? ומה עם ארדן, השר לביטחון הפנים? הוא שוב יוצא חלק מהסיפור? לשמוע ולא להאמין. השר לביטחון הפנים, מתגלה לא בפעם הראשונה, כשר לביזיון הפנים. נדמה לי שלא צריך להוסיף דבר.

הצילו את שירן זאת הכותרת של בקשה אנושית ונוגעת ללב, שבה מבקשת סמדר, אמה של שירן ביטון, שהיא אם חד-הורית, תרומה כדי להציל את בתה בת השמונה עשרה. על-פי מה שהתפרסם הצליחה עמותת "רחשי לב", שאותה מנהל שימי גשייד, לגייס עד כה סכום מכובד של 862,732 ש"ח באמצעות 6,817 אנשים טובים שנרתמו למשימה החשובה. סמדר ביטון מגוללת סיפור נוגע ללב על גידול ממאיר שהתגלה במוחה של בתה, לאחר שאחת העיניים של שירן "התחילה לזוז בצורה מוזרה ולקפוץ". ביטון טוענת שהיא חייבת לטוס מיד עם ביתה לניתוח בפיטסבורג, להסרה סופית של הגידול. לאחר הסרת הגידול, צפוי לדבריה לבתה עוד טיפול ארוך היא "תצטרך לעבור הקרנת פרוטונים אצל ד"ר הוג בווינה, כדי להוריד את השאריות שלא יתפתחו שוב". אני לא רופא, אבל משהו בסיפור הזה לא נשמע לי הגיוני. אם יש צורך בהטסת הילדה לפיטסבורג, שהיא עיר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, מדוע שהרופאים שם לא ישלימו את המשימה הרפואית, ויבצעו את ההקרנות הדרושות מבלי שהחולה תיאלץ לטוס לווינה? בפיטסבורג ישנם מרכזים רפואיים גדולים ומשוכללים, שמוכרים בכל העולם, ולכן העניין מעורר אצלי חשד וספק. סמדר, אמה של שירן ביטון, כותבת ברשתות החברתיות, דברים מרגשים בנוסח: "תנו לי יד. עזרו לי להציל את הבת שלי. 18 שנים נלחמתי בשבילה, היא בעצמה נלחמת על החיים שלה, תילחמו אתנו גם תתרמו לנו ותתנו לשירן להינצל". בתחתית הפנייה נכתב שעמותת "רחשי לב" מבצעת את גיוס הכספים באמצעות אתר גיוס המונים. העמותה מציינת שיש לה אישור מס הכנסה לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה . פניתי לעמותת "רחשי לב", וביקשתי לתרום, אך זאת בתנאי שלאגודה יש אישור ניהול תקין. מקץ כמה שעות קיבלתי במייל חוזר אישור, שמעיד שהאגודה שכפופה לרשם העמותות, נבדקה ויש לה אישור המעיד שהיא מתנהלת בדרך ניהול תקינה. לא ברור לי מי אחראי על ניהול הכספים שנאספים, כמו גם כמה כסף מועבר לאתר גיוס ההמונים מתוך הסכומים שנאספו, ומה יעלה בגורל הכספיים שנאספים, אם יתברר שהם גבוהים מהסכומים הנדרשים לטיפול בשירן החולה. נכון יהיה שהעמותה תפרסם באתר גיוס הכספים את הטופס המעיד על ניהול תקין, כמו גם את האישור שניתן לה ע"י שלטונות המס, לפי סעיף 46 לפקודת מס ההכנסה. מכיוון שמדובר בתרומה מצילת חיים, נכון יהיה גם לעדכן את התורמים תוך גילוי נאות ועידכון שוטף, מה מצבו של החולה, כמו גם מה סיכויי החלמתו, וזאת על סמך מסמכים רפואיים מעודכנים שיש להעלות לאתר האינטרנט, או לדף הפייסבוק של העמותה. עמותה שטוענת שכבר גייסה קרוב ל-900,000 אלף שקלים להצלת חיים, איננה יכולה להסתתר מאחורי סודיות רפואית, כמו גם בני משפחתה של שירן, שחייבים לדווח לתורמים ולציבור על מצבה של שירן, שלמענה נתרמו כספים, בכל שלב של המחלה, ושל הטיפול הרפואי, כמו גם מה נעשה בפועל בכסף. אני מאמין שעמותת "רחשי לב" ערה לרחשי ליבו של הציבור, ויודעת שישנן לא מעט עמותות שאוספות כספים, מבלי שהן יכולות להציג אישור ניהול תקין כפי שהיא עשתה. כדי שהציבור יפתח את ליבו וכיסו, הוא חייב להיות בטוח ומשוכנע שהכספים שנאספים משמשים אך ורק למטרה שלה הם נאספו, ולכן הצורך לעדכן את הציבור חייב להיות חלק בלתי נפרד מאיסוף התרומות, מה גם שבתחתית האישור הרשמי על ניהול תקין שניתן לעמותה, נכתב במפורש כי אין באישור שניתן להעיד כי "העמותה עומדת בכל (ההדגשה במקור, מ.נ) דרישות הרשם". חשוב להדגיש כי העמותה הגישה דיווחים שנתיים בהתאם לחוק והנחיות הרשם, ולא התגלו ליקויים בפעילותה המצדיקים את ביטול האישור.

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים ערך מסע בחירות מוצלח ביותר. עובדה, כולם מעתיקים את סיסמת הבחירות שלו. קוניק, שהיה בעברו יו"ר איגוד טניס השולחן ומנהל מחלקת הספורט בעיריית גבעתיים, נבחר לראשונה באוקטובר 2013 לראש העיר השישי של גבעתיים. חמש שנים לאחר מכן הוא החליט להתמודד על התפקיד בפעם השנייה, הפעם ידעו שאר המתמודדים שאין להם סיכוי, וקוניק נבחר בבחירות לראשות העיר כמתמודד יחיד לכהונה שנייה, בפעם הראשונה בהיסטוריה של העיר גבעתיים. קוניק ומנהלת הקמפיין שלו ליבי בר-כץ הלכו על סיסמת בחירות מקורית: "גבעתיים לפני הכל", שמתחברת לקוניק ומייצגת אותו. בכחול לבן החליטו למרבה הפלא שגם אצל גנץ "ישראל לפני הכל", וגם בעבודה–גשר מצאו שאין סיסמה מוצלחת מזאת ובחרו בסלוגן "בני אדם לפני הכל". כדי שלא יהיה ספק, רן קוניק היה לפני כ-ו-ל-ם. הוא וליבי בר-כץ הם המקור. כל השאר חיקוי או אם תרצו פלגיאט.