לא ביבי גרם ללשון הבחירות להיות מזוהמת. אך הוא הוסיף זיהום כאשר דיבר ש"גונבים לי את הבחירות". כך הטיח ביריביו ובעיקר בציבור הערבי. אם לשון זו מותרת אני מטיל משקל-נגד: ביבי גנב לנו (כמעט) מלחמה. הוא ניסה לתקוף בחריפות בעזה לא בגלל אלפי-אלפי פגיעות מעזה בתושבי הנגב המערבי אלא בגלל רקטה אחת שנורתה וייורטה כאשר הוא נכח באזור.
הוא רצה מלחמה בלי דיון בקבינט. ואם ד"ר
אביחי מנדלבליט כפה עליו דיון בקבינט הוא היה מספיק עז מצח (ואולי אפילו לא הקפיד על החוק היבש) כשהדיר את צה"ל מלחוות את דעתו המקצועית באוזני השרים המחליטים.
יש לי תהייה אם הרמטכ"ל
אביב כוכבי היה רשאי למלא פקודה כזאת, או שדגל שחור מתנוסס עליה. רודן יחיד כפה על קבוצת שרים כנועים לצאת למבצעים צבאיים שייכפו על הצבא בלי לשאול לדעתו המקצועית. נורא.
אך התברר כי יש בליכוד אנשים הגונים. הם הבינו שזה נורא. יש להם בנות ובנים, נכדות ונכדים במדים, בים ובאוויר וביבשה, והם סירבו לראותם בשדות הקרב רק מפני שביבי רצה לדחות את הבחירות או לנצח בקלפי בחסות האש והעשן וצפירות האמבולנסים. עז רצוני לצטט באוזני אנשי הימין שנטשו את
נתניהו את השיר הישן שנשמע מיד אחרי מלחמת ששת הימים: "לחיי העם הזה... שהוא כזה".
אנוכיות של משפחה אחת
מה באמת אירע? טבעי שביבי רוצה להיחלץ מן ההאשמות המיוחסות לו. אבל בשל האופק הצר שלו (בשורה של נושאים, זה עניין שראוי לעסוק בו בהזדמנות אחרת) הוא דחה הצעות לעסקת טיעון קלה. ואז, כל עוד הוא הכחיש את ההאשמות נגדו, הכל קיבלו זאת בהבנה בין אם האמינו לו ובין אם לאו; אבל ברגע שהפך את עבירת השחיתות הגדולה של השוחד למשהו שכאילו אינו כה חמור הוא הרס את הנורמה הנחוצה במדינה נאורה. לכן הדחתו (אם תתרחש) תהיה בשורה גדולה.
הצעת חוק ההתגברות היא מחלוקת חשובה במדינה דמוקרטית. אבל שימוש פסול בחוק החסינות הוא השחתה נוראה לא רק של ביבי ושל הכנסת אלא של הציבור כולו, "והעם רואים את הקולות" (הרעים). יש סיכוי שזה נבלם, וזו תוצאה מעולה של הבחירות עוד לפני שמרכיבים קואליציה.
גם התנהלותו עתה מושחתת. הרי אם יפנה את מקומו "לחברך הטוב ממך" הוא יחלץ את עם ישראל ממשבר חוקתי ופוליטי ומדיני וצבאי, ויאפשר הקמת ממשלה רחבה. אבל האנוכיות של משפחה אחת גוברת על כל האינטרס הלאומי.
וביבי? תמכתי ואני תומך עדיין בצעד בלתי מידתי ובלתי ראוי, שיש לו צידוק קלוש רק בצוק העתים: ביבי, קבל עסקת טיעון נוחה. הרשעה עם קלון עם עונש מופחת, ושלום ולא להתראות. זו הצעה הרואה את "ישראל לפני הכל", וגם אינה שגורה בפיהם של שונאיך. להפך, זה לפי הכלל היהודי הנודע - "איזהו חכם? הרואה את הנולד. גמור עסקה, פלוט מפיך שאנחנו מנוולים, ולך לדרכך לטובת כולם, גם לטובתך.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]