איך חמק נובל לכלכלה מידי כחלון

משה כחלון לא קיבל גם השנה פרס נובל לכלכלה, למרות שזה מגיע לו בזכות הפרויקט המדהים של "מחיר למשתכן" שזוגות צעירים לא רוצים בו. כחלון ראוי גם להערכה מיוחדת על כך שהצליח להרוס את הכלכלה בישראל בתוך פחות משלוש שנים. שר האוצר הוא איש חדור אמביציה שלא מתייאש בקלות. עכשיו הוא אורז את המזוודות בדרכו לוועידת קרן המטבע הבינלאומית. אין חשיבות גדולה יותר למדינת ישראל בעת הזאת, מנוכחותו של כחלון בוועידה החשובה, כשם שאין לי ספק שהרבה שרי אוצר יבקשו לשמוע מכחלון על מהלכיו, כדי שלא לחזור על טעויות בסיסיות בכלכלה. מי שלא מבין את זה, לא מבין בכלכלה ועוסק בקטנות. מדובר בנסיעה לא זולה, שכולה על חשבון הקופה הציבורית. נכון שמשרד החוץ נקלע למשבר כלכלי כבד, ושר החוץ נאלץ לשלם מכיסו על הכיבוד בהרמת הכוסית לחג בגלל שפקידי האוצר מסרבים להעביר כסף. אבל כל זה לא צריך למנוע ממשה כחלון, להשתתף בוועידת קרן המטבע, גם כדי שיוכל להחליף דעות עם שרי אוצר אמיתיים, שאומנם לא בקיאים כמוהו בכלכלה, אבל מבינים משהו בתחום. על מה יכול משה כחלון לדבר עם עמיתיו מכל העולם? זאת שאלה טובה. ברור שעל התוכנית חסרת המעוף של "מחיר למשתפן", שהיא כולה פרי תכנונו ויוזמתו. זאת לא טעות. התוכנית שכחלון קורא לה בשם "מחיר למשתכן", זכתה מזמן בפי זוגות צעירים לתואר הלא מחמיא "מחיר למשתפן", משום שאפילו שפנים לא היו חשים בנוח להתגורר בדירות שמציע משה כחלון לזוגות הצעירים. זוגות צעירים שהיה להם חמצן כלכלי, וקורת גג מעל ראשם, דחו בשתי ידיים את הצעתו הנדיבה של כחלון, שכללה במקרים רבים דירה באיכות בנייה לא ראויה, לעיתים עם חדרים ללא חלונות, וגם צורך להתחייב כספית לאורך זמן על דירה לא אטרקטיבית, שלא עומדת בסטנדרטים ראויים. לתואר "תוכנית למשתפן", יש פירוש נוסף, והוא נוגע לאישיותו של השר כחלון שנוהג כמו שפן. במקום שכחלון יתייצב מול הציבור ויודה בכשלונו, הוא ממשיך למכור אמירות נבובות, וחושב שהציבור מאמין לדברי ההבל שלו. כחלון מקווה שהנסיעה לארצות הברית תניב לו עוד טיפה של יחסי ציבור, כשהוא יזכה לצילום משותף עם סטיב מנוחין, שר האוצר של ארצות הברית. במצבו הקשה של כחלון, כשאמצעי התקשורת בישראל מתייחסים אליו כאל בדיחה, ומזכירים את הבור התקציבי שהוא משאיר אחריו, צילום שלו עם שר האוצר של ארצות הברית, שווה עבור כחלון אלף מילים, וגם את המאמץ. כחלון לא טס לוועידה במחלקת תיירים או על חשבונו, וטובים הסיכויים שהוא לא יתגורר בארצות הברית, במלון בדירוג של שלושה כוכבים, ולכן אין צורך להכין את הממחטות. כחלון במצב קשה בליכוד. לו ראש הממשלה נתניהו היה מכריז היום על בחירות מקדימות בליכוד בפעם השלישית, ספק גדול מאוד אם כחלון היה מצליח להתברג לרשימת הליכוד לכנסת הבאה. שרי הליכוד, כאלה שלא ערקו מהמפלגה, לא מסתירים את דעתם שנתניהו הגזים בכך ששריין עבור כחלון את המקום החמישי ברשימת הליכוד הנוכחית לכנסת. לדעתם, כחלון לא מהווה היום כוח אלקטורלי, ואם הוא היה מתמודד ברשימה עצמאית לכנסת הוא לא היה מצליח להתקרב לאחוז החסימה, לאחר שהוא איבד לחלוטין את אמון הציבור. המשק שמשאיר אחריו כחלון, יתמודד בקרוב עם אתגרים לא פשוטים. אם לא תהיינה העלאות מיסים גדולות, כדי לכסות את הבור התקציבי העצום שמשאיר אחריו כחלון, לא יהיה מנוס מקיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה, מה שיביא כנראה לגל לא קטן של עובדים שימצאו את עצמם מחוץ לשירות הממשלתי. כחלון הוא כבר מזמן לא נכס עבור הליכוד אלא נטל. אין איש שמבין טוב ממנו שמערכת בחירות נוספת בצירוף בחירות מקדימות נוספות בליכוד, תשאיר אותו מחוץ למערכת הפוליטית. כחלון תלוי היום בנתניהו, ואין צורך לנחש איך עלול נתניהו לנהוג בו, כשנזכרים מה אמר כחלון על נתניהו, רק זמן קצר לפני שהחליט "לחזור הביתה", לליכוד. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תיאלץ לקבל בקרוב מאוד החלטה לגבי שער הריבית במשק. כחלון, שטורח לעדכן את העיתונאים על מצבו הקשה של המשק, שוכח כנראה לספר להם שהוא האחראי למצב. זה לא מונע ממנו להעלות ברצינות את האפשרות שהוא ימשיך בתפקיד שר האוצר, אם נתניהו ירכיב גם את הממשלה הבאה. כחלון מגלה כנראה עיוורון כלכלי, שרק שר אוצר שהוא עיוור ולא רואה את הבור התקציבי שהוא ייצר יכול להעלות לעלות על דעתו שהוא יכול להמשיך להיות שר אוצר. לכחלון יש בעיה קטנה נוספת. מספר האנשים שנתנו ונותנים בו אמון אישי הולך וקטן. מתברר שכחלון, בניגוד לדימוי שהוא מבקש לייצור לעצמו, לא בדיוק סופר וזוכר את מי שהלך איתו דרך ארוכה, וגם לא את מי שצעדו לצדו בימים שבהם אמצעי התקשורת, לא מצאו עניין לראיין אותו ולשמוע את דעתו. כמה מהאנשים שהמצאתו של כחלון נזקפת לזכותם, גילו להפתעתם שהכחלון קם על יוצרו. והם צופים בהנאה בימי פומפיי האחרונים שלו. את העיר הרומית פומפיי שבאיטליה החריבה התפרצות הר הגעש וזוב. את חורבן הקריירה הפוליטית של כחלון ישמחו לראות אלה שכחלון נטש, וגם אלה שמהם הוא בחר להתנער, אחרי שסייעו לו והאמינו בו כל השנים. במרכז הליכוד, לא ישכחו מהר את התנהלותו האופורטוניסטית של כחלון, שמכיר רק את עצמו, אבל יודע לספר לכולם כמה הוא חברתי.

גלעד ארדן, השר לביטחון הפנים, לא היה רוצה שתדעו פרטים על הרכוש הרב שהוא צבר. השבוע פרסם יואב יצחק, המו"ל והעורך הראשי של האתר הזה, מאמר שנועד להביא לפתרון התעלומה, כיצד מימן גלעד ארדן, רכישת דירה ברחוב משה קול בירושלים. מתברר, שבין השנים 1996 ל-1999 כשארדן היה בן 25, הוא הועסק כיועצו של ראש הממשלה נתניהו, וכממונה על פניות הציבור, במשרד ראש הממשלה בירושלים. ארדן שהותיר רבים מעובדי רשות השידור ללא תעסוקה, וגרר אותם למעגל האבטלה, דאג לעצמו היטב וצבר רכוש מרשים. ארדן לא התגורר מעולם בדירה שרכש ברחוב משה קול, אבל בחר לשמור בסוד את דבר קיומה של דירה בת ארבעה חדרים, שהייתה ברשותו. ארדן מסרב לספר מה מקורות המימון שאפשרו לו בגיל 25 לרכוש דירת יוקרה בירושלים. הוא מסרב גם לומר האם הוא נטל משכנתה לרכישת הדירה, וכל שהוא הסכים הוא לחזור על מנטרה קבועה, שהוא פועל רק על-פי חוק. לדעת העיתונאי יואב יצחק, שחשף את הפרשה, נסיבות רכישתה ומכירתה של הדירה, כולל מה שנעשה בכספים, נותרו תעלומה. ארדן התחמק מלתת מענה ישיר לשאלותיו של יצחק, ורק לאחר שכנראה היה ברור לו שיש בידי יואב יצחק מידע מוצק, אישר ארדן כי הוא היה הבעלים של דירה ברחוב משה קול בירושלים. כאשר הקשה יואב יצחק, וביקש לדעת ממי רכש ארדן את הדירה, וכיצד מימן את רכישתה בגיל עשרים וחמש, נמנע השר ארדן מלתת תשובות לשאלות. אני משוכנע שהשר ארדן דיווח במשך כל השנים על הדירה או על מכירתה, כפי שהוא חייב היה לעשות מאז מונה לחבר כנסת ולשר בממשלה. כמי שנמצא בתפקיד רגיש במיוחד, אין לי ספק שארדן לא הימר או הסתכן. מה שברור, שקיפות מלאה היא דבר בסיסי שהכרחי למי שמופקד ציבורית על זרוע האכיפה, שהיא משטרת ישראל. השר לביטחון הפנים מחויב להקפיד ולנהוג בשקיפות מלאה, ובסירובו להשיב לשאלות נוצר הרושם שיתכן שהשר ארדן מבקש להסתיר דברים, כשהמשמעות היא הסתרת מידע מהציבור, לכן הרשויות המוסמכות חייבות שלא להתעלם מהפרסום ולחקור אותו ביסודיות. החוק קובע במפורש, שאין צורך בתלונה כדי שהמשטרה תפתח בחקירה, ונאמר בו במפורש שאם מובא לידיעתה של המשטרה מעשה שראוי לחקור בו, היא חייבת לעשות זאת בהקדם וללא כל דופי. אין לי ספק שהסמפכ"ל ניצב מוטי כהן, שמשתוקק להיות מפכ"ל נמצא במבוכה. אבל החוק לא מבחין בין מי שנושאים את עיניהם לתפקיד המפכ"ל, לבין מי שכבר מכהנים בתפקיד. ארדן, לא אהוד במיוחד בקרב שרי הליכוד. זו כנראה הסיבה ששרים בממשלה הפנו את תשומת ליבי לכך שארדן הסכים להיפגש עם לא אחרת מאשר ליהיא גרינר, כוכבת עבר של אחת מתוכניות הריאליטי, שהטיחה בפני שוטר תנועה שעצר אותה "תימני מסריח", והביעה את התרשמותה מהשוטר שרשם לה דוח תנועה במילים "הוא נראה כמו התחת שלי". גרינר, מלווה ביועצת תקשורת ובאישה נוספת, פגשו את השר ארדן בניסיון לדבר אל ליבו, כדי שיפעל לביטול כתב האישום ותביעת לשון הרע שהוגשו נגד גרינר בפרשה. השר ארדן בחר שלא להתערב, אבל נכונותו של השר, לדברי גרינר וחברותיה, להיפגש איתן, מעידה על ליקוי מאורות, ובעיקר על מידת התאמתו של גלעד ארדן לשמש בתפקיד רגיש של שר לביטחון הפנים. זאת לא הפעם הראשונה שארדן מוכיח שהוא לוקה בליקוי מאורות, ועד כמה סדרי העדיפות שלו לוקים בחוסר פרופורציה. לפני פחות משלוש שנים הורה להעניק עדיפות בחקירת גניבת הטלפון של שדרית הספורט שרון פרי, לאחר שתמונות אינטימיות של פרי הופצו בפייסבוק מהטלפון שנגנב. אין ספק שנעשה מעשה חמור שהיה ראוי לטיפול יסודי, אבל האם שמעתם מאז המקרה של פרי, על מקרה דומה שבו התערב השר כדי לסייע לאזרחים שאינם ידועים או מפורסמים, שהמשטרה דאגה להשיב לידם מכשירים סלולריים, שנגנבו מהם שבהם היה מידע רגיש. גלעד ייזכר כשר משטרה שאהב בעיקר להצטלם בחברת שוטרים וקציני משטרה ולדפוק פוזות. בתקופת כהונתו עלה שיעור הפשיעה בעיקר במגזר הערבי. מנכ"ל משרד המשטרה שכשל בניסיון להיבחר למפכ"ל, הציע בעבר לרכוש עבור השר ארדן ג'יפ פיקוד משוכלל, כדי שיוכל להפגין את כישוריו בשטח בעת אירועים גדולים. למי שאין מנהיגות טבעית גם ג'יפ פיקוד לא יעזור. זול הרבה יותר להחליף את השר מאשר להשקיע בג'יפ יקר או ברכב שטח יוקרתי על חשבון הקופה הציבורית שיהפוך בעתיד לפיל לבן. ארדן הוכיח בשנים שהוא ממלא את תפקיד השר לביטחון הפנים מה כישוריו, איך מתנהל המשרד כשהשר הוא רופס וחסר מנהיגות, ולמה הוא מסוגל. ג'יפ פיקוד חדש לא ישפר את המצב. ארדן לא מסוגל כנראה להרבה יותר מזה.

משטרת ישראל 100 בשבילך זאת לא רק סיסמה. מי שיכול להעיד על כך שהמשטרה היא באמת בשבילו הוא הרב חיים קניבסקי בן ה-91 שנחשב למנהיג הבולט במגזר החרדי. הרב זכה השבוע ממשטרת ישראל לכבוד ששמור ליחידי סגולה. הוא הגיע לתפילה בכותל המערבי, כשהוא זוכה ללווי משטרתי יוצא דופן של ניידות משטרה ואופנועים שפתחו למענו את צירי התנועה. הפעם פעל פיקוד המשטרה במהירות. השוטרים שליוו את הרב שלא על-פי הנהלים הוזמנו לבירור. מתברר שהשיירה חלפה ברחובות ירושלים תוך שהיא חוצה צמתים באור אדום, כאשר שוטרים עוצרים את התנועה בצמתים מרכזיים, כדי לאפשר לשיירתו של הרב להגיע במהירות לתפילה בכותל. אני יכול רק להמר שגם הבדיקה הזאת תסתיים בנזיפה, ולא בענישה מרתיעה שתמנע התנהלות דומה בעתיד. לא ברור האם למשטרה יש נהלים כתובים ברורים, שמגדירים מי זכאי ללווי משטרתי. אם אין נהלים כאלה ראוי שהמשטרה תדאג לנהלים ברורים, שיצמצמו את שיקול הדעת של שוטרים חסרי שיקול דעת. אני מכיר כמה מקרים הומניטריים, שבהם יש לשבח את המשטרה על כך שהיא סייעה בפתיחת צירים, כאשר חתן וכלה נתקעו בפקק גדול ולא יכלו להגיע לחתונתם, או כשיולדת כרעה ללדת ובגלל פקקי תנועה היא לא יכלה להגיע במהירות לבית החולים. פתיחת ציר תנועה עבור רב שממהר לתפילה היא לא מנדט שניתן למשטרה. זה יכול להתקבל בהבנה אולי במדינת בננות אבל לא במדינת ישראל.

יפה יששכר אמה של נעמה יששכר, שעצורה ברוסיה זועמת על משרד החוץ. בתה נידונה לשבע וחצי שנות מאסר לאחר שנתפסה ב"טרנזיט" בנמל התעופה ברוסיה, עם 9.5 גרם של קנביס. הגברת יששכר מלאה טענות על כך שבחודשים הראשונים, שבהם בתה הייתה עצורה, משרד החוץ לא נחלץ לעזרתה. אין לי שום כוונה לשפוט את הגברת יששכר ברגעיה הקשים. למרות זאת חשוב להבהיר כמה דברים. בשנים האחרונות נעצרו מספר לא קטן של ישראלים במדינות שונות בעולם, לאחר שעברו על חוקי המדינות שבהן הם התארחו, או ביצעו במדינות אלה מעשים שהם בניגוד לחוק. נעמה יששכר שעצורה ברוסיה אינה העצורה היחידה שביקשה את עזרת משרד החוץ. בטורקיה עצור ישראלי בן 32 ממוצא אתיופי, שנדון לעשר שנות מאסר בכלא הטורקי, לאחר שהורשע בהברחת 35 ק"ג של צמח הגת מישראל לגרמניה. הישראלי נעצר בעת עצירת ביניים באיסטנבול. לאחרונה נדונו שתי צעירות ישראליות לחצי שנת מאסר בדנמרק, לאחר שגם הן הורשעו בהברחה של 74 ק"ג של גת. הברחת גת מישראל הפכה מקור הכנסה עבור צעירים רבים, וארבעה צעירים מישראל עצורים בשוודיה ובפריז, בחשד שהבריחו את צמח הגת, שחל איסור על הכנסתו למדינות רבות באירופה. זה לא הסוף. בכל שנה נעצרים ע"י משטרת הגבולות של מצרים, צעירים ישראלים שיוצאים לסיני כשברשותם קליעים של רובים או אקדחים, שנמצאו בתיקי המסע שלהם. הצעירים טוענים כי התחמושת נשכחה בתיק לאחר שירותם הצבאי, או שירות המילואים שעשו, וגם הם תובעים בתוקף ממשרד החוץ לפעול לשחרורם המידי, ומאשימים את המשרד בכך שלא פעל במהירות שהם ציפו שיפעל. העובדה שמשרד החוץ, חוזר ומפרסם אזהרות תכופות שבהן נדרשים המטיילים להקפיד שלא לשאת תחמושת בעת יצאתם לחו"ל, לא מרגשת כנראה את מי שנתפסו ובאים אחר כך בטענות. גם הודעות המטה ללוחמה בטרור, שמזהיר ישראלים שלא לנסוע למצרים ולירדן, הפכו מזמן להמלצה, שרבבות ישראלים לא מקבלים. במקרה של אירוע טרור או חטיפה שעלולים להתבצע ע"י אנשי דאעש בסיני, מצפים מי שנוהגים בניגוד לאזהרות שמשרד החוץ יחלץ אותם מיד בעת מצוקתם. נעמה יששכר שעצורה ברוסיה נהגה שלא בדרך נורמטיבית ובניגוד לחוק בכך שהחזיקה ברשותה 9.5 גרם של קנביס. ייתכן מאוד שהמאסר הממושך שהוטל עליה, נובע מרצונם של הרוסים לשים את ידם על אלכסיי בורקוב, פצחן יהודי, שמבוקש גם ברוסיה וגם בארצות הברית. על דבר אחד אין מחלוקת. לו יששכר לא הייתה מחזיקה ברשותה סם אסור, היא לא הייתה נעצרת, וממילא גם לא הייתה משמשת קלף מיקוח בידי הרוסים. יששכר לא טענה, גם לא בבית המשפט, שהסם שנתפס ברשותה הושתל בתיקה ובכך הביא למעצרה ללא סיבה, ולקחה אחריות על המעשה. לכן, טוב לדעתי עם הגב' יפה יששכר, אמה של נעמה יששכר, לא תנצל את המצב שבו התבטאויותיה זוכות לפרסום, ולא תזדרז להתגולל על עובדי משרד החוץ. לא שמעתי במשך כל התקופה שבה עצורה נעמה יששכר, ולו גינוי אחד מהגב' יששכר כלפי בתה על המעשה החמור שבו היא מעורבת. שמעתי הרבה ביקורת על בכירי משרד החוץ, על סגנית שר החוץ שלא הזדרזה להתקשר למשפחה, ועל ראש הממשלה שהוא שר החוץ, שלא העלה על דעתו לזמן את האם יפה יששכר לפגישה איתו. הצעירה נעמה יששכר לא פעלה בשליחות המדינה ולא בשם המדינה, כפי ששאר העצורים בטורקיה, בדנמרק, בפריז ובשוודיה לא התבקשו ע"י אף גורם שלטוני בישראל, להעביר מאות קילוגרמים של הצמח גת, למדינות שבהן אסור לייבא את הצמח כיוון שהוא נחשב סם. כשזה המצב, וזה המצב, המדינה איננה חייבת להירתם לעזרתם של העצורים. המקרה של נעמה יששכר, שונה מעט, בגלל הדרישה לשחרר את הפצחן הרוסי כתנאי לשחרורה, ובגלל עונש המאסר חסר הפרופורציות שהוטל עליה, אבל חשוב לזכור שנעמה יששכר, פעלה בניגוד לחוק, והחזיקה ברשותה סם אסור ע"פ חוקי מדינת ישראל, וגם ע"פ חוקי המדינה שבה היא שהתה - גם אם מדובר בכמות קטנה. טוב תעשה הגב' יששכר, אם לא תפעל מתוך כפיות טובה, ותחסוך ממשרד החוץ את הביקורת שהוא לא ראוי לה.

משה (מוץ) מטלון חסר בכנסת. מטלון, פרלמנטר מצוין, נמצא ברשימת כחול לבן לכנסת, אבל ספק גדול אם מיקומו ברשימה יאפשר לו להיכנס לכנסת גם אם תהיינה בחירות. פגשתי השבוע את מטלון בנמל התעופה בן-גוריון, כששנינו חזרנו מחו"ל - הוא מפראג, ואני ממונטנגרו. באולם הנכנסים ישנו דלפק גדול שאליו ממהרים כל מי שנוחתים בארץ, כדי לקחת את הקניות שקנו בדיוטי פרי והשאירו למשמורת בנמל התעופה. מטלון, שהוא נכה צה"ל מרותק לכיסא גלגלים, לא נראה ממהר לשום מקום. הוא עצר באחת הכניסות, ובאמצעות מכשיר אינטרקום שהיה תלוי על הקיר ביקש שיביאו לו את הקניות שהשאיר בארץ למשמורת. מי שהשיבה לו בצדו השני של הקו, הבטיחה לו שתמלא את בקשתו בתוך זמן קצר. לראשונה התברר לי שמשה מוץ מטלון נהנה מהסדר שהוא עצמו יזם, בתקופה שבה הוא היה יושב-ראש ארגון נכי צה"ל לטובת נכי צה"ל, ומוגבלים אחרים. מתברר שכל נכה או בעל מוגבלות יכול להתקשר ישירות לדלפק הקניות, ועובדי הדלפק יביאו לו את הקניות שביקש לשמור עבורו בארץ עד שובו, מבלי שייאלץ לעמוד בתור. מטלון לא פעל רק למען הנכים. הוא זה שהכפיל בעת שהיה חבר כנסת בכנסת ה-18 את מענקי השחרור לחיילי צה"ל, מעשרת אלפים שקלים, לעשרים אלף שקלים לכל לוחם. הצעתו להכפלת הסכום התקבלה למרות התנגדותו של יובל שטייניץ, שהיה אז שר האוצר. מטלון, שהיה כתובת לכל מי שנקלע לסבך הביורוקרטיה, השתלב בתחום הכלכלי, ואחרי שנים של עשיה ציבורית, גם כיושב-ראש ארגון נכי צה"ל, הוא עושה לביתו. אנחנו הפסדנו.

חסר הבית (שבצילום) הוא לא ההומלס היחיד בתל אביב, אבל הוא כנראה המוכר ביותר בעיר. האיש שבוחר להתגורר על אי-התנועה בצומת עזריאלי, שממול הקריה בתל אביב, עושה זאת כבר תקופה ארוכה. עבור מאות אלפי העוברים ושבים שעוברים במסלול הזה מדי יום, הוא הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף האנושי של צומת דרך בגין פינת רחוב גבעת התחמושת. בימים רגילים הוא משתרע על קטע המדרכה שהפקיע לצורך מגוריו. הוא מניח את ראשו על ערימת סמרטוטים, ולמרות שמדובר באזור שמאופיין בתנועה סואנת, ומוכר כאחד הרחובות הרועשים בתל אביב, הוא מצליח לחטוף תנומה, כשלצדו מפוזרים בקבוקי אלכוהול, מה שמעיד שלא רק שהוא לא מתנזר משתית משקאות חריפים הוא שותה בכמויות. השבוע היו כמה ימים חמים, וחסר הבית הזדרז לנצל אותם לצורף שיזוף יסודי. הוא הוריד את החולצה והפקיר את גופו לשמש התל אביבית החזקה, ועל-פי מה שנראה בתמונה הוא הצליח לתפוס שיזוף. עבור העוברים והשבים שחוצים את הצומת בקביעות, זה מראה שהפך לשגרה. עבור מי שמזדמן למקום בפעם הראשונה זו התנהלות מעוררת עניין. עבור כולם זאת התנהלות מעוררת רחמים. אני עוקב אחר חסר הבית כבר כמה חודשים. במשך תקופות קצרות הוא נעלם מהצומת, אבל חוזר אליה תמיד. ייתכן, שמחלקת הרווחה של העירייה היא זו דואגת לו למזון ולמחסה בזמן החגים, ויתכן שאנשים טובי לב עוזרים למצוא לו מחסה. חסר הבית נעלם לכמה ימים ואז הוא חוזר. הוא מעדיף כנראה את המדרכה שעל הצומת במקום כל אלטרנטיבה אחרת. השבוע לפני שחציתי את הצומת הסמוכה למגדלי עזריאלי, עצרתי לרגע וצילמתי את חסר הבית מאחור כדי שלא לפגוע בו ולהביך אותו. אני סקרן לדעת איך הוא התדרדר למצבו הנוכחי, ומה גרם לו לעבור להתגורר ברחוב. אבל יותר מכל חשוב לי לדעת שחסר הבית הזה מוכר למחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, ושהוא ממשיך להתגורר על המדרכה מרצונו החופשי, לאחר שהוצעו לו אלטרנטיבות אחרות.

טיווט שבמונטנגרו היא אחת מעיירות הנופש שאהובות על עשירים ובעיקר על עשירי הבלקן. מי שרוצה לראות איך חיים טוב ונכון, מוזמן לעיירה הקטנה שנמצאת במפרץ קוטור, שהיא רצועת החוף הצפונית של מונטנגרו. במרינה של טוויט, שנקראת הפורטו מונטנגרו, תוכלו לראות את היאכטות המפוארות והחדישות בעולם, כשהן עוגנות לצד הטיילת שעליה נמצאים ברים, מסעדות ובתי קפה, שהופכים בשעות הלילה, למרכז הבילוי של העיר הקטנה שניתן להגיע ממנה ברגל לכל מקום. תיירים ועשירי עולם אימצו את עיירת הנופש, שהושקע בה מאמץ רב כדי לחדש את פניה, ולהעניק לה צביון מערבי. מי שמבקר כאן מקבל לעיתים את הרושם, שכשם שאנחנו מחנים את המכונית בכניסה לבית, כך נוהגים עשירי העולם כשהם מגיעים לכאן ביאכטות המפוארות, ובוחרים בטוויט כאחד היעדים המועדפים עליהם. הם מחנים את היאכטות בסמוך לאתרי הבילוי והקניות, וחוזרים ליאכטות לאחר מסע קניות או בילוי שכולל הרבה אלכוהול משובח, שאפשר למצוא בברים המיוחדים שעל המרינה. אני מודה שנדלקתי על היאכטות המרשימות וצילמתי אותן מכל הכיוונים. אני משוכנע שהעשירים המופלגים שהם בעלי היאכטות, מחליפים אותן כל שנתיים-שלוש, ואולי אפילו בקצב מהיר יותר מזה שהם מחליפים את מכוניתם הפרטית. תחזוקה של יאכטות גדולות ומפוארות, ואחזקת צוות קבוע שיתפעל אותן לאורך כל השנה היא משימה שרק מעטים יכולים לעמוד בה. אלה שמצליחים בכך זוכים ליהנות ממלון צף ברמת דירוג של המלונות היוקרתיים בעולם. טוויט היא יעד שאסור להחמיץ כשנוסעים למונטנגרו. פעם זאת הייתה עיירה אפורה. היום טיווט היא מקום נופש אטרקטיבי, שנמצא במרחק של כחמישה קילומטר מנמל התעופה. אם החלטתם להגיע לעיר במונית, נכון יהיה שתסכמו מראש עם נהג המונית את מחיר הנסיעה. כדי לחסוך ויכוחים והפתעות. מומלץ להגיע לטיילת של טיווט בעיקר בשעות הלילה, כדי להשתתף בחגיגה הגדולה בברים ובמסעדות. מונטנגרו הוא המקום לאוהבי טיולי הג'יפים, ולמי שרוצה להתרשם מדוברובניק, שנמצאת במרחק של כשמונים קילומטרים. למרות שמדובר במדינה קטנה ששוכנת בדרום אירופה, שאינה חברה באיחוד האירופי, והיא לא חלק מגוש האירו, המטבע החוקי שאימצה מונטנגרו הוא האירו, שבו מתנהל המסחר במדינה. מה שהיה פעם רפובליקה של יוגוסלביה הפך לאתר תיירות בעיקר למי שאוהבים פארקים ואגמים. הנופים מדהימים, האוכל מצוין, ולמי שאוהבים סתם לנוח זה המקום.

זאת הייתה מסורת. בחגי תשרי, נהגו החיילים היהודים בצבא הבריטי לשגר לחבריהם ומשפחותיהם מבחר של שנות טובות. ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הצליח ליצור אוסף של שנות טובות, והוא נכלל ב"אוסף הלוחם היהודי בצבאות העולם ובמחתרות". לאחרונה נוספו לאלבום לאוסף 13 שנות טובות חדשות שהצליח הארכיון לאתר. החיילים היהודים התגייסו לצבא הבריטי בחודש דצמבר 1939 ולאחר טירונות במחנה "סרפנד", שמוכר כמחנה צריפין הם שולבו ביחידת "החפרים 401" שבה שירתו גם 800 ערבים מרביתם בדואים. החיילים היהודים היו עולים חדשים שמשפחתם נשארה באירופה, וחלומם היה להילחם בגרמנים. אגרות השנה טובה שבידי הארכיון הן משנת 1939 שבה התגייסו ראשוני החיילים היהודים לצבא הבריטי.