כחלק מניסיונותיה לשפר את איכות השירות לאזרח, נעזרת משטרת ישראל בשירותיהם של מכוני סקרים חיצוניים. מכונים אלו מבצעים סקרי שביעות-רצון בקרב מדגם מקרי של אזרחים, וכן בקרב מדגם של אזרחים אשר נעזרו בשירותיה של המשטרה בשנה החולפת.
הסקר מתבצע על בסיס שנתי ומטרתו למדוד פרמטרים שונים כגון מידת האמון במשטרה, מידת הביטחון באזור המגורים של הנשאל בהתייחס לתפקוד המשטרה ותפיסת יכולת המשטרה לתת מענה יעיל ביחס לעבירות שונות.
בעוד שאין כל בעיה חוקית עם חלקו הראשון של הסקר (עמדות ושביעות רצון בקרב כלל האזרחים), הרי שחלקו השני (סקר השירות לאזרח) מעלה בעייתיות רצינית בתפקודה של המשטרה.
דמיינו למשל, שאיתרע מזלכם ונקלעתם לעימות עם עבריין שידיו רב לו בהתנכלויות, הטרדות ועבירות אלימות. אתם סובלים קשות מאותו בריון וחיים בפחד מתמיד. האם תפנו למשטרה או לא? במקרה שכזה, חששו העיקרי של האזרח הינו תרחיש בו דבר הגשת התלונה יגיע לאוזניו של העבריין האלים, אשר ימהר להתנקם (ואכן, מסקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי פחד מנקמה הינה סיבה מרכזית לתופעת אי-הדיווח על דבר עבירה).
השלכות הרות גורל
מדוע אם כן, מגיעה רשימה של מגישי תלונות (על מספרי הטלפון שלהם, עם כל ההשלכות העלולות להיות לכך בעולם בו פלטפורמות ריגול ומעקב זמינות לכל זב ומצורע) למכוני סקירה פרטיים, כאשר אין כל דרך מעשית לפקח על יכולתם של אלו למנוע את דליפתו של המידע?
האם הייתם ישנים בשקט לו התיק הרפואי שלכם או הפרופיל הפסיכולוגי שלכם היה מגיע לידיהם של מבקשי רעתכם? ומה בדבר מידע על תיקי חקירה בהם הייתם מעורבים? לסקר שביעות הרצון של המשטרה, כך מסתבר, עלולות להיות השלכות הרות-גורל אם התלוננתם על העבריין הלא-נכון.
ובכן, בל ניתמם. את המידע שלהם על מה שהם תופסים כ"הלשנות", מקבלים עבריינים מקומיים מגורמים בתוך המערכת. אך מצב זה, על-אף שכיחותו, איננו חלק מנהלי המשטרה, מה שלא ניתן לומר על סקר רשמי הרומס את זכויותיהם של מתלוננים (וכל שכן של מתלוננות) לפרטיות, ועלול להציב אותם בסכנה של ממש.
אין זה סוד שמשטרת ישראל מבקשת לה דרכים קלות לשפר את תדמיתה. אנשי יח"צ ויועצי תקשורת הועסקו בחוזים של מיליוני שקלים, שלא לדבר על התרסקותה של סדרת הריאליטי "מחוז ירושלים" בקרשנדו צורם, לאחר שהתגלה כי שוטרים בדו ראיות במהלך הפקת הסדרה, בכדי להצטייר כמושיעי הציבור על חשבון זכויותיו (וביטחונו האישי) של תושב מזרח ירושלים.
ישנה רק דרך אחת, פשוטה, קלה וחסכונית, לשקם את אמון הציבור במערכת: תפקוד בהתאם לחוק. שמירה על פרטיותו של האזרח ומניעת הדלפת מספרי הטלפון של מתלוננים לגופים חיצוניים תהיה התחלה טובה. בהמשך אולי נוכל להתקדם בזהירות, ולאט-לאט לחזור לחשוש מעבריינים ולא משוטרים.