מסיבת מאפייה פוליטית

אין אדם סביר שמאמין כי ד"ר אביחי מנדלבליט "תפר תיק" לביבי נתניהו. לכל היותר יש מי שסבור כי מנדלבליט טעה. לכן יש בתי משפט לבחון את הסוגיה. ההבדל הוא אוקייני, "תפר תיק" זה במזיד, "טעה" זה בתום לב. אבל אני משוכנע כי מנדלבליט לא טעה בהחלטה להעמיד את ביבי לדין. אם בכלל טעה הרי זה שלא הרחיב את חקירתו באזהרה בסוגיית 16 המיליונים שקיבל מהחברה המשפחתית של בן-דודו, שעומדת בקשרי מסחר עם המספנה הגרמנית בה בונות ישראל ומצרים צוללות. הופעתו הלילה הייתה של אדם אשם. לא צריך עובדות אלא מבט. שוב הופיע מעין צינון על פניו, סף נוזלת. כך הוא בכל פעם שיודע כי הדברים מסתבכים. אצלו הם מסתבכים. גם הטענה בדבר "חקירה בררנית" יכולה לתעתע רק בקרב הסוגדים לו. קודם כל מפני שלא הייתה חקירה בררנית, אבל נניח שהייתה. אז מה הוא בעצם אומר? לכאורה אני עבריין, אבל גם יריבי עבריין. במה זה עושה את ביבי פחות עבריין ממה שהוא? פוליטיקאי ישר-דרך ונקי כפיים ובר-לבב אינו מבקש חסינות ואינו משקר שזה לטובת המדינה. (בנאומו אמש אפשר היה להבין כי הטמיע את הגז בים כדי שלישראל יהיה מקור הכנסה חדש. אגב, בני גנץ משפר את הופעותיו). תומכי ביבי עושים זילות לתפישת עולמם, האם ההיגיון של מדיניות המצדדת בארץ-ישראל השלמה מותנית בכך שביבי יקבל שמפנייה מארנון מילצ'ן ותקשורת-מטעם בזויה משאול אלוביץ'? זה רעיון היסטורי. יש לו תומכים ומתנגדים. הוא הוויכוח הגורלי המרכזי של יובל השנים האחרונות. הוא אינו מוכרע לפי שביעות רצונה של שרה נתניהו מהתצלום שלה בעיתון (אני מתייחס לעדות של ד"ר מרים אדלסון במשטרה כי ביקשה מעורך ישראל היוםעמוס רגב לפרסם תצלום של שרה כדי שתחדל לבלבל לה את המוח). אי-אפשר לברוח מהאמת. ביבי בורח משלושה כתבי אישום ובדרך מוכן להפיל את ישראל לתהום של בחירות בפעם השלישית תוך שנה, ואני חש כי צפויים עוד אירועים מסוכנים או מפוקפקים בדרך במסגרת ניסיונו להיאחז בקרנות המזבח שבערי המקלט. הלילה התפרסמה הודעה כי "עוצמה יהודית" תיזום חוק האוסר בכלל לחקור ראש ממשלה. אכן, יש לו בני ברית ראויים. [פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]