אילו הייתי איש סיעת הליכוד, אחד מאלה שנקלע לסתירה בין הנאמנות הלגיטימית למסגרת המפלגתית ומנהיגה לבין היושרה האישית והמצפון, הייתי מפרסם את ההודעה הבאה: כפנייה לביבי משהחלטת להתמודד על ראשות הליכוד וזכית, ומשהחלטת לטעון לחפותך - אנו מחויבים לליכוד ונעמוד מאחוריך. לפחות בשלב זה.
אך דע לך כי בהסכימנו בלב כבד לכך, ובהיות שאיננו מאמינים לתעמולתך כאילו יולי אדלשטיין וד"ר
אביחי מנדלבליט ו
שי ניצן וליאת בן ארי ו
רוני אלשיך ואייל יינון קשרו קשר נגדך, ולכל היותר אנו מוכנים להניח כי הם טעו
בתום לב, לא נוכל לתמוך בהצעה להעניק לך חסינות מפני משפט.
זה לא הולך ביחד. בעיקר שכל המצביע בעד חסינותך חוטא פעמיים: הוא מחזק את התחושה הציבורית כי אכן ביצעת עבירה פלילית ולכן אתה מבקש חסינות מפני העמדה לדין; והוא מעליב אישים כה רבים וחשובים, שלא יעלה על הדעת כי הזדון מניע אותם.
לפיכך כל עוד אתה מעוניין בכך אנו מוכנים להציע לציבור להצביע לך. אך עליך להקל עלינו לעשות זאת בכך שלא תופיע בפני ציבור בוחרינו כמי שבורח מן הדין והצדק והמשפט. אנא חסוך מעצמך ומאיתנו את המעמסה הנפשית הכבדה, ודלג על המאבק להשגת חסינות. הרי אנו אמונים על מורשת ישראל ועל דבר הנביא כי "ציון במשפט תיפדה".
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]