אני מצר על כך, שרפי פרץ, שר החינוך, נתן לגיטימיות לכהאניזים. רב בישראל ושר חינוך בישראל עשה הכל כדי לשלב את "עוצמה יהודית" במפלגתו לקראת הבחירות לכנסת ביודעו, או באי ידיעתו, שבמצעה כתוב במפורש בסעיף 8 -
"עם ישראל שב לציון ואויבי ישראל שבים לארצות המוצא". ללגיטימיות לאמירה הזו הוסיף את חתימתו גם ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, במבצע חיזורים אחרי מנהיגי "עוצמה יהודית". ואולי הייתה מגמה למנות את איתמר בן גביר לראש הרשות שתיישם את הכתוב בסעיף 8 - "תוקם רשות לאומית לעידוד הגירה" - מכבסת מילים יפה לטרנספר המוני "מעודן" ו"רך".
שר החינוך נתן את הסכמתו למצע, בו נשלל לחלוטין כל חיפוש מוצא במו"מ עם הפלשתינים, אלא חובה לפעול רק על-פי סעיף 7 במצע "עוצמה יהודית" - "ללא משא-ומתן, ללא ויתורים וללא פשרות" והפתרון היחידי המוצע הוא "הסדרת מעמדם של אויבי ישראל בארצות ערב המקיפות אותנו" וזאת תוך כדי
"החלת הריבונות על כל חלקי ארץ ישראל ששוחררו במלחמת ששת הימים".
אנחנו עדים לעובדה מצערת, שהיה מעמד בו שר חינוך כמנהיג מפלגה חתם על הסכם עם "עוצמה יהודית" והיו גם חיזורים של ראש הממשלה המביעים הבנה למצע, המחייב ש"ארץ ישראל על כל מרחביה המפורשים בתורה שייכים לעם ישראל". מתוך כך אסור לנהל משא-ומתן מדיני שיביא בעקבותיו ויתורים כי "אין זכות לשום מנהיג לעשות ויתורים".
שר החינוך וראש הממשלה בחיזורים אחרי "עוצמה יהודית" נתנו לגיטימציה למגמה בסעיף 4 - "התיישבות יהודית בכל חלקי
הארץ" ונכונות להצתת אש ביישום סעיף 6 - "נשיב את הריבונות והבעלות על הר-הבית" כי יש לנו שטר בעלות "המקום אותו רכש דוד המלך, עליו בנה שלמה את הבית...".
אני פוחד מהעובדה שניתנה לגיטימיות לתורה גזענית על-ידי מי שמופקד על החינוך בישראל ומחיזורי ראש הממשלה אחרי נאמני העוצמה הגזענית.