אומרים עליו, על נשיא ארצות הברית, כי הוא חושב מחוץ לקופסה. עם כל הכבוד, לא נראה לי. הוא חושב לתוך הקופסה שלו. ביחס למקובלות - הוא מקורי, מפתיע, יצירתי, בלתי צפוי, מחדש. ביחס לעצמו, הוא מקובע, צפוי לחלוטין, כמעט אנוס על-פי הכימיה שלו לחשוב ולפעול לפי תוכנה השולטת עליו כמו גזירת גורל. היא הקופסה שלו. הוא חושב מתוכה.
לעמוד בראש המעצמה המאפילה בכוחה המדעי, הטכנולוגי, הכלכלי, הצבאי, והרב תרבותי על כל מעצמה ומדינה אחרות על הפלנטה, ולהיבחר על סיסמת "אמריקה פירסט", איננו חשיבה מחוץ לשום קופסה. זאת עדות כי בקופסה של טראמפ, אמריקה האדירה היא קורבן של קונספירציה עולמית, ענק כבול על-ידי גמדי כל העולם כולו, מנוצל, מורגל על-ידי נשיאיו בעבר להעניק מטובו ללא תמורה, חסידה שוטה, חובקת זרים ובועטת באזרחיה. זה לא כך בשום קופסה חוץ מאשר בקופסה של טראמפ, והוא חושב, אסיר בתוכה רק מתוכה, לא מחוצה לה.
הוא איננו מנהל משא-ומתן. בקופסה שלו אין. התוכנה שלו היא תוכנה של כפיית דיל, לא של משא-ומתן שבסופו ביני לבניך, נולד דיל. בעולמו, הזולת קיים כדי, או להיענות להצעה, או לחכות להצעה גרועה מן הראשונה ולהיכנע בסופו של דבר ולהסכים לחצי או לשליש או לרביע ממה שיכול היה לקבל בראשית תהליך ההשתלטות עליו. הכוחנות היא האינטליגנציה המרקנטילית של האיש. הכוחנות המיידית. המדידה בדולרים, בסחר, בתנועה חופשית, בסנקציות, בנסיגה של 'ברח' מול גילוי כוח מנגד, כי בקופסה של טראמפ - כוח מכבד, ביחס הפוך לכוח בז לחולשה.
הקוקטייל הנזה של "אמריקה פירסט" ושל שעבוד כל העולם כולו למערכות לחצים כוחניים, להכנעה ולכפייה, מעורר הערצה והשתאות. הברוטליות היעילה המדבירה כל שהיא פוגשת, מהלכת קסם על עלובי החיים. ההצלחה קומנה לעצמה ממד מוסרי. עד שבא נגיף הקורונה, וחושף עד כמה הקופסה של טראמפ נקובה. מול האיום של קורונה, מגלה העולם כי האנושות היא ישות אחת, בה כולם פירסט. אין להם לכל עמי העולם, קטנים כגדולים, רגע של פקפוק באשר לצורך לאחד את כל הכוחות, לסנכרן את הכל, לתאם, לדעת כי מי שידאג לעצמו תחילה ימיט על עצמו אסון תחילה ומי שלא ישתף פעולה עם כל זולת, ייפול שדוד, הוא וזולתו, אם ענק הוא אם ננס.
זה יחדור גם לקופסה של טראמפ, כי אין צורך בדמיון מפותח כדי לפחד מאפידמיה בקנה מנידה עולמי. זה לא כמו הסיפור של הדובים הלבנים בקוטב ושל הפחם השחור במדינות המכרה בארצות הברית, בקופסה של טראמפ הדובים של הקוטב לא מגיעים לפנסילבניה ולכן אמריקה פירסט. המדבר הנוגס בשדות הדגן באפריקה ומושך אחריו את הרעב, הוא רחוק. הנגיף של סין קרוב. הווירוס הזעיר שהסתנן אלוהים יודע איך ומאין לתוך עולמנו באשר אנחנו שם, מרביץ תורה גדולה - שתף פעולה, כתוב, אל תכתיב, מדוד את האדם על-פי מקומו מול בוראו, לא מול הונו או אונו או אין-אונותו. הקורונה הוא הנביא של והעולם הוא נינווה והקופסה של 'פירסט' - הקיקיון. החרדה ששוקלת יותר מן היוהרה. היא גם חכמה יותר.