בימים אלה יצאה לאור עוד ביוגרפיה של ראש הממשלה הראשון
דוד בן-גוריון. המחבר, פרופ' יוסי גולדשטיין, פורס אותה על פני 1,435 עמוד, לא פחות, בשני כרכים עבי כרס. מאמץ גדול ורצון עז צריך להשקיע על-מנת לקרוא אותם. שנה קודם לכן ראתה אור ביוגרפיה נוספת של בן-גוריון, תחת הכותרת: "מדינה בכל מחיר". המחבר,
תום שגב, מסתפק ב-798 עמוד, כדי לגולל את סיפור חייו של "הזקן".
קשה לדעת כמה ביוגרפיות יצאו עד כה על בן-גוריון, בעברית ובעשרות שפות אחרות, בחייו ולאחר מותו. אי-אפשר שלא לציין את ארבעת כרכי הביוגרפיה שכתב
שבתי טבת המנוח, ואת ספריהם של מיכאל בר-זוהר, אניטה שפירא, אבי שילון, זכי שלום, ורבים אחרים. כמה ביוגרפיות נתפרסמו גם על
מנחם בגין ו
יצחק רבין, בעוד אשר על מנהיגים אחרים המספר זעום, ואפילו לא אחת נכתבה על
יצחק שמיר. על מנהיג ציוני ענק כזאב ז'בוטינסקי יש לנו רק שתי ביוגרפיות רציניות.
בנימין נתניהו עבר מזמן את דוד בן-גוריון באורך הכהונה בראשות הממשלה. האם גם יעבור אותו במספר הספרים שנכתבו, נכתבים, או ייכתבו עליו? נראה שכן. כבר אין-ספור ספרים נתפרסמו עליו וכמה ספרים נמצאים בשלבי כתיבה. וזאת - בעודו מכהן בתפקיד הרם אותו הוא ממלא זה 11 שנה, ועליו הוא נלחם עתה במלוא העוז. פרקים רבים בספרים אינם מחמיאים.
נקל לשער לכמה עוד ביוגרפיות צפוי נתניהו, לאחר שיפרוש מראשות הממשלה. כיום חוקרים או עיתונאים אינם מחכים שנים רבות מאז סיים מנהיג את תפקידו, או חלילה הלך לעולמו, כדי להעלות בספרים את מסכת חייו ופועלו עד כה, כל סופר וגישתו, כל חוקר והמידע שברשותו. בימינו המנהיגים חשופים כמעט לחלוטין לציבור ולמחקר-נעדר-פרספקטיבה. ביבי יכול לקרוא בעיתונים מלל עצום שמתפרסם עליו, וללמוד מהספרים על-אודותיו "כל מה שלא ידעת על עצמך"...
מצבים אפשריים
ביוגרפיות של נתניהו התיישנו, נעשו פחות רלוונטיות, שכן מאז יצאו לאור, רשם ראש הממשלה פרקים נוספים בקורותיו.
בן כספית, שמפרסם מדי שבוע את פרקי נתניהו השליליים מעל דפי עיתון זה, עידכן ב-2017 את ספרו על ה"גיבור" שלו, והנה גם מהדורה זו כבר איננה מעודכנת... השאלה היא, כמה עוד זמן יתעתע ראש הממשלה נתניהו בביוגרפים שלו, עויינים ברובם, שקצב פרסומיהם אינו מדביק את קצב כהונתו המתזזת...
בעוד שבוע בדיוק - יום הבחירות. האם נתניהו עומד לנצח או להפסיד בהן? זו שאלה שמפרנסת את כל הפרשנים, טורדת את כל האזרחים, תומכים ומתנגדים כאחד, וגם את חוקריו (לא אלה מבית המשפט), העוקבים אחר כל מהלך שלו. איזה מן המצבים האפשריים, ניצחון, הפסד או שוב תיקו, ימריץ יותר עיתונאים לפרסם ספרים על-אודותיו? לדידם של אלה מהם העויינים אותו, ראוי כי הקריירה הפוליטית של נתניהו תבוא אל קיצה, אלא שראש הממשלה אינו "מתחשב" בהם, ממשיך במאבק האדירים שהוא מוביל על עתידו הפוליטי ועל המשך שלטון הימין.
על שנת בחירות מוטרפת זו, עוד ייכתבו מחקרים וספרים לרוב. במוקדן תעמוד כמובן דמותו של מי שמעצב את סדר יומנו, שניצב במרכז הדרמות הפוליטיות שמנפיקה שנה זו, והיד עוד נטויה. בינתיים נתניהו עצמו מעדכן בלא מנוחה את הביוגרפיה של עצמו, בכנסי הקמפיין רבי המשתתפים, במופעים הווירטואוזיים, בהחלטות המתקבלות בדחיפות ובאירועים המדיניים שהוא מייצר. יותר ויותר עולה המסך מעל אפיזודות שונות מחייו, נחשפים דפוסי פעולתו והצלחתו, ודומה שאין אדם בישראל שאינו מכיר את ראש הממשלה, לטוב ולרע, מכף רגל ועד ראש. בקרב ה"בייס", גוברת בימים אלה ההערצה אליו, בזכות הקמפיין האגרסיבי שהוא מנצח עליו במאבק ההישרדות המדהים. הכריזמה של נתניהו, כמו גם חולשותיו, נוסקות בימים אלה לשיאים חדשים, ומאפילות על כל יריב, כחול, לבן או אדום.
אם במספרי המנדטים, על-פי הסקרים, נמשך התיקו הבין-גושי - לא כך הדבר בשאלה מי ראוי יותר להנהיג את המדינה בשנים הבאות. הציבור מעדיף באופן ברור את נתניהו על פני גנץ. הציבור ברובו רואה יותר לנגד עיניו את טובת המדינה ופחות את כתבי אישום. מעדיף את המנהיגות המוכחת, המנוסה, רבת ההישגים, ולא את זו נעדרת הניסיון המדיני-פוליטי, מנומנמת ומשעממת, הגם שהיא כביכול מרעננת.
כך או כך, אין כביבי שמייצר - ועוד יספק בשפע - חומר רב, פרקים חדשים, לכותבי הספרים על-אודותיו. אף זה גורם שישפיע בבחירות: הביוגרפיה העשירה שלו, יכתבוה מי שיכתבוה, מרתקת פי כמה מזו של בני.