המספרים ממשיכים להשתפר. במיוחד כשמשווים למצב לפני שבוע, או לפני שבועיים. אם לא נשתולל בחג, אם נמשיך בסגירה זמנית של קבוצות בסיכון (חרדים, בתי אבות), ונדאג לקשישים בכל אתר - נוכל כתום החג להתחיל בזהירות בחזרה לשגרה.
זו תהיה ׳נורמליות חדשה׳. מלונות, אתרי התיירות וארועי בידור (קיסריה, זאפה, תיאטראות) יצטרכו להמתין חדשים ארוכים. אולם חברות ההייטק, הקטר של כלכלת ישראל, שלמדו בינתיים גם לעבוד מהבית, יחזרו לחיים. וכן מפעלי ייצור, חקלאות, תעשיה וכיו"ב. הכל בהדרגה ובדרוג איזורי. עמק יזרעאל וחיפה לפני אלעד וביתר עילית וכן הלאה.
המשבר הכלכלי אדיר בממדיו ונתקל בטיפול ממשלתי רשלני, קופצני, מזגזג וחסר ׳בעיטה מסיימת׳ (גם מה שמסוכם לא מבוצע. 30 אלף בדיקות, כמשל, 500 שקל לילד לפני החג, או ה׳יבוא׳ המופקר של חולים מניו-יורק, שגם לא מפוקחים כאן).
הוא שאמרנו, במקום שבראש המאבק יוצב משרד הביטחון על זרועות הביצוע שלו, כפי שמחייבת החלטת ממשלה מלפני עשור, עומד בראש אדם שהוא פרזנטור מעולה, מנהל בינוני, ומחליטן חלש. אנחנו מקבלים הרבה ׳הוריתי׳ ׳הנחיתי׳ ׳דיברתי עם מנהיגים׳, ׳שלחתי את המוסד׳ מעט מאוד שיטתיות. וכמעט אפס שקיפות.
חישבו רק על מה קורה כשמתחילים לחלק 80 מיליארד ש"ח, בלי פיקוח ממשי של הכנסת. וכשטייקונים שהתמחו בהישענות על כספי המיסים שלנו ׳סוגרים׳ החלטות על סכומי עתק עם חשוד בשוחד מרמה והפרת אמונים. חומר למחשבה בחג. ואף-על-פי-כן אני אופטימי היום. אנחנו ננצח. יותר מוקדם מאוחר. המאבק חייב להימשך. גם בקורונה וגם בהפיכה השלטונית המתרחשת לנגד עינינו.
אנחנו עם חזק. עברנו דברים קשים בהרבה ונעבור גם את זה. חומרת האיום היא שפוקחת את עינינו ודורכת אותנו לפעולה. זה כבר קורה בקורונה. זה יקרה גם בדמוקרטיה. יש רגעים בחיי עם שבהם המנהיגים, חלקם מאחזי עיניים וחלקם מתאדים - ברגעים כאלה, האזרחים הם אלה שחייבים להראות למנהיגים את הדרך. אנחנו ברגע כזה. ואני מקווה ומאמין שיימצאו בנו הכוחות להתעורר ולפעול.
חג כשר ושמח ⚡️