מספרים על רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, המוכר יותר כ"חפץ חיים", שבכל יום, טרם עלותו על יצועו, היה מוציא מכיס חולצתו פנקס קטן ובו רשם בעפרונו את כל שחווה באותו היום. שתי עמודות קטנות היו לו, המתוקן והמצריך תיקון, משל היה הדבר, אמת? איני יודע, אך הרעיון החשוב במעשה זה הוא היכולת שסיגל לעצמו לבוא חשבון עם מעשיו.
בימים אלה, ימי חשבון עולמי, בו מונים יום יום את הנספים במגפה, את הנדבקים, את הנשאים, את המונשמים, את הקלים, את הקשים ואת המחלימים, זוהי שעת חשבון אישית לכל אדם, לכל בריה.
ברם, נדמה שיש מי שכבר אצה להם הדרך, מי שכבר יודעים את מסקנותיה של ועדת החקירה שקום תקום, נדמה שיש מי שבימים אלה כבר מדברים אליה, כותבים אליה, מביטים אליה ברטט וזיע, בחשש ואימה, שהרי במגיפה שנחתה על האנושות כולה אין מי שלא יטעה, אין מי שבדרך הסתערותו בניסיון לבלום אותה, לא ישגה.
ועדות חקירה, הן כלי חשוב ונדרש להפקת לקחים, בבחינת קבלת ההחלטות, בדיקת אופן ההתנהלות, בדיקת אפשריות חלופיות להתנהלות, אלא שבמדינת ישראל ועדות חקירה הפכו לגיליוטינה חדה בכיכר העיר, לאיום פוליטי, אישי, מנהיגותי, לשליחת אישים לאי השדים של הפוליטיקה, קרי לביתם, או לחתימת אות קלון על מצחם, שישא לדראון עולם.
הפקת לקחים
דומני כי הדבר המסוכן ביותר בתרבות הקמת ועדת החקירות במדינת ישראל הוא היכולת לשתק, לנטרל, לגרום לבהלה ותבהלה שלא תאפשר עשייה, גם אם בצידה יהיו קשיים, כשלים, טעויות, גם אם לא תהיה מושלמת.
חירות ההנהגה בהתמודדות עם מצבים שאינם שגרתיים כמו מלחמה, מבצע צבאי מיוחד, בלימת התרסקות כלכלית או מגפה, היא אבן יסוד ביכולת לקבל החלטות מנהיגותיות, נטולות מוראה של ועדת חקירה. כשההנהגה תדע שוועדת החקירה אשר תקום היא לא מכונה משומנת עתירת גרזנים ומצ'טות שכל מטרתה היא הוצאה להורג פוליטית, אישית, או סריקה במסרקות ברזל בכיכר העיר, אלא רשת ביטחון אשר ידוע ידעו מנהיגי העם כי גם אם יפלו, יטעו, יכשלו שלא בזדון, בשגגה, לא יתויגו, לא יהפכו לחרס הנשבר לרסיסים, לא יוקעו אל עמוד הקלון וזכויותיהם יהפכו לחובותיהם, אלא יחושו כי נפרשה מתחתם רשת ביטחון.
ועדת הבדיקה/חקירה תבחן את ההתנהלות, את דרך קבלת ההחלטות, את ההחלטות עצמן, לא עורכי דין ומשפטנים יגיעו לייצג את מקבלי ההחלטות, אלא מקבלי ההחלטות היודעים כי לא את ראשם הוועדה מבקשת, לא את קלונם, כי אם את הסקת המסקנות והפקת הלקחים לאירועים על-מנת שלא יישנו.
ועדת החקירה/בדיקה בנושא מגיפת הקורונה קום תקום. הרי כבר ועדה שהוקמה בכנסת כבר קבעה כי ההתנהלות חמורה, קשה, מסוכנת וגרועה. ההנהגה המתמודדת מול מגיפת הקורונה העולמית חייבת להמשיך בהתנהלותה כאילו אין ועדת חקירה ובדיקה באופק, אחרת חלילה תרבות ההשתקה, ההדרה, הפחד המשתק, תימשך. אסור לנו לאפשר זאת.