בני, בני בום

בוקר טוב בני גנץ, קרא קטע מהמקורות ותבין לבד: רבן גמליאל לימד את הדור הצעיר כי בימי "השבעה" אין לרחוץ את הגוף מפני שאסור להתענג. אך כשנפטרה אשתו לכדוהו תלמידיו באמבטיה (כמו מנהיגינו שהטילו סגר אבל אירחו בביתם את ילדיהם). מופתעים שאלו אותו: מה זה? והרי לימדת שהרחצה המענגת אסורה? והוא השיב להם: "אני אסטניס". אצלי הרחצה אינה הנאה אלא צורך, כורח. ביבי אינו מתקרב למעלתו של רבן גמליאל אבל דפוס התנהגותו זהה. אצלו השקר הוא צורך. הוא כורח. הוא מחלת רקע בלתי חולפת. הוא שיקר רבים כל כך, אז דווקא עימך ינהג ביושר? רצית. ניסית. הוא סימם גם אותך ואת גבי אשכנזי. אין מה לעשות, חזור לעצמך. חדל מן האשלייה העצמית. הוא אפילו לא רוצה את הוועדה למינוי שופטים. הוא רוצה לשבש את משפטו. אזכיר לך עוד משהו. קאטו הזקן היה מסיים את כל נאומיו בכל נושא במשפט: "ועל קרתגו להיחרב". למד ממנו. בכל פעם שאתה שולח את עצמך או אחרים למשא-ומתן עם ביבי זכור את דברי מנכ"ל משרדו יואב הורוביץ (שלא נחקר במשטרה ולא היה לעד מדינה) כי ביבי מוכן לגרור את המדינה למקומות שהם נוראים אפילו ממלחמה ובלבד שיעלה בידו לשבש את משפטו. חזור על כך מדי בוקר בו נקבעת לך פגישה איתו. אז קום והתנער ושבה שבייך, והישבע קבל עם ועולם שלא תיעצר ולא תיסוג כאשר אביגדור ליברמן יגיש את הצעת החוק שלו האוסרת על נאשמים בפלילים לכהן כראש ממשלה, ולך עם זה עד הסוף, עד הקריאה השלישית. הזמן דוחק.