פרס נובל לרפואה לשר ליצמן

יעקב (יענקל) נוח ליצמן, שר הבריאות, חייב לקבל השנה את פרס נובל לרפואה על תרומתו להרס מערכת הבריאות. ליצמן חסיד גור, ואחד האישים הבולטים בה. הוא עסקן ממולח של אגודת ישראל שיודע בדיוק לאיזה תפקידים צריך לשאוף, כדי לשלוט לא רק על הקופה הציבורית, אלא גם על מערכת שחשובה במיוחד לציבור החרדי. ליצמן הוא מהפוליטיקאים שהוכיחו את המימרה שעם האוכל בא התיאבון. עד לפני מספר שנים, הוא הסתפק בוועדת הכספים שהיא מעוז שכל מפלגה דתית חלמה לכבוש. עכשיו אגודת ישראל לא מסתפקת רק בוועדה בכנסת, והיא השתלטה לחלוטין על מערכת הבריאות. הוא יודע היטב מה דרוש לציבור שהוא מייצג. אלא שלא רק השר ליצמן רואה בתיק הבריאות חשיבות גדולה. גם כל קופות החולים בישראל מנהלות מאבק על כך שהציבור הדתי-חרדי יבחר בהן, ומציעות לחרדים הטבות מפליגות שהן לא מציעות לציבור החילוני.

איפה מרוחה החמאה

המשפחות הדתיות הן מרובות ילדים. קופות החולים יודעות איפה מרוחה החמאה, ומה המשמעות הכלכלית הכספית של צירוף משפחות דתיות וחרדיות לכל אחת מהקופות. בציבור החרדי והדתי יודעים ששר הבריאות וקופות החולים ידאגו להם. המתנה לבדיקות הדמיה בציבור החרדי והדתי קצרה בהרבה מזה של הציבור החילוני. ליצמן הציע ביוזמתו לסייע למי שזקוק לבדיקות הדמיה דחופות. אל לשכתו מגיעות מאות פניות של מי שמבקשים את עזרתו בהקדמת תורים, אלא שהעדיפות ניתנת בעיקר לציבור הדתי והחרדי. בחירתו של השר במשה בר סימן טוב כדי שישמש מנכ"ל משרדו היא מהלך ליצמני מתוחכם. סימן טוב היה בעבר רפרנט באוצר, שהיה מופקד בין השאר גם על הטיפול במערכת הבריאות. ליצמן הבין בחושיו הפוליטיים המחודדים שלא יצליח לנצח את בר סימן טוב, ועדיף לחבור אליו ולהסתייע בקשריו במקום להתנגח בו. האם ליצמן נהג נכון כשבחר למנות כלכלן לתפקיד המנהל הכללי של מערכת הבריאות הציבורית? מתנגדיו של בר סימן טוב - והם לא מעטים - טוענים שזו טעות גדולה. ההסתדרות הרפואית, שהתנגדה בעבר למהלך, עתרה לבג"ץ, בנימוק שעד למינויו, שימשו בתפקיד רק רופאים, אבל עתירתה נדחתה וליצמן ניצח כרגיל. בר סימן טוב מתואר על-ידי הכפופים לו כדיקטטור לא קטן, שלא מסוגל להתמודד עם תשובה שלילית, ומנסה לכפות בכוח את רצונותיו. הקשר הישיר שנוצר בינו לבין בנימין נתניהו בעיקר בתקופה שבה השר ליצמן נאלץ להיכנס לבידוד בגלל חשש שנדבק בקורונה, חיזק את מעמדו גם אצל ראש הממשלה.

סימן טוב ותהילת העולם

ליצמן נותן אמון מלא במנכ"ל, שמעדכן את השר אליו הוא כפוף בכל מהלך, כדי לזכות בגיבויו האוטומטי. לכן בר סימן טוב בוחר להפגין כלפי ליצמן נאמנות. במשרד הבריאות טוענים שבר סימן טוב מסוחרר מתהילת העולם בעקבות הופעותיו בטלוויזיה, וחוץ מאשר את השר ליצמן, שבכבודו הוא נזהר, הוא לא דופק חשבון לאיש במשרד הבריאות. בר סימן טוב לא סופר גם את משרד האוצר. כשהוא מקבל הוראה מהשר ליצמו, הוא מגלה פתאום גמישות מחשבתית חסרת הסבר שמעלה חיוך. ליצמן הטיל על בר סימן טוב לשחרר את בני ברק מהסגר בגלל לחצים שבהם הוא נתון גם מצד תומכיו וגם מהרבנים בעיר. במקום שיהדוף את הלחצים ויסביר לרבנים ששולטים בו כי החלטה כזאת מסוכנת, ולא רק לציבור החרדי, הוא הנחה את המנכ"ל לשכב למענו על הגדר, ולשחרר את בני ברק מההסגר, ובר סימן טוב ביצע כרגיל את ההנחיה במלואה. משתתפים בישיבה התרשמו שלסימן טוב לא היו נימוקים משכנעים, מדוע יש לשחרר את הסגר רק על בני ברק. כאשר הוא נשאל על-ידי שר האוצר משה כחלון מדוע הוא נוקב רק בשם העיר בני ברק, הוא השיב שעיריית בני ברק מתפקדת בצורה יעילה וראויה.

בר סימן טוב מציית בעיוורון

משה בר סימן טוב כבר למד שכאשר ליצמן אומר הוא חייב לציית לו בעיוורון. מי כמוהו יודע, שליצמן הוא פוליסת הביטוח שלו להישארותו בתפקיד. אלה ששואלים מה עם העקרונות הנוקשים שהפגין בר סימן טוב בדבר הצורך לשמור על בריאות הצבור, חייבים לזכור שהאיש אינו רופא, וכך גם ליצמן, שמושפע בעיקר מתגובת הרחוב החרדי. שלא כמו רבים המאמינים שמיד אחרי משבר הקורונה יסתיים תפקידו של משה בר סימן טוב במשרד הבריאות, אני מעריך שאם תוקם ממשלה חדשה שבה ישמש שוב ליצמן שר הבריאות, בר סימן טוב ימשיך כמנכ"ל משרדו. ליצמן יודע היטב שאם הוא לא יהיה תלוי בבר סימן טוב, הוא יהיה תלוי על ידו, אפשרות שהוא לא היה בוחר.

אביגדור פולסקי הוא עורך דין שלא שמעתי את שמו מעולם. יש לי תחושה שפולסקי היה רוצה שנשמע עליו הרבה יותר. אני מתרשם שייתכן שזאת הסיבה שהוא שיגר ערב החג מכתב למ"מ מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן, ובו הוא דרש לפתוח בחקירה פלילית נגד נשיא המדינה רובי ריבלין. עו"ד פולסקי לא מסתפק בסתם חקירה. הוא תובע לפתוח מיד בחקירה פלילית ולעדכן אותו בדחיפות בהתפתחויות. פולסקי טוען במכתבו בכל הרצינות שעל-פי פרסומים שונים שהה הנשיא ריבלין עם בני משפחה שאינם מאותו תא משפחתי, ושאינם גרים באותו מקום במהלך ליל הסדר. לדבריו, הדבר נעשה בניגוד להוראות תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות) תש"ף-2020. לדעתו של פולסקי, "דווקא מאדם העומד בראש המדינה מצופה היה לגלות הקפדה יתרה על הוראות החוק, ובפרט לאור התבטאויות שלו בעבר".

חסינות הנשיא

יתכן, שפולסקי שכח את השיעור בבית הספר למשפטים, שבו לומדים שיש לנשיא המדינה חסינות לא רק בעת תקופת כהונתו, אלא גם לאחר סיום התפקיד. טבעי שעו"ד פולסקי יטען שמעשיו של הנשיא אינם קשורים במקרה זה ישירות לתפקידו. גם אז ברור לו בוודאי שהמשטרה לא תפתח בחקירה פלילית נגד הנשיא, בעקבות המכתב. אני משוכנע שלשכתו של ממלא-מקום המפקח הכללי של המשטרה תאשר את קבלת המכתב כפי שהיא נדרשת לעשות. אני מעריך שניצב כהן ידפן במכתבו של עו"ד פולסקי את פח האשפה שלו. לא ברור לי מדוע בחר עו"ד פולסקי דווקא בנשיא ריבלין, שהרי בנו של ראש הממשלה נראה בחברתו של מר נתניהו, ובתו של השר יואב גלנט שאינה מתגוררת בקביעות עם השר גלנט ורעייתו במושב עמיקם, עשתה עם הוריה את הסדר. הנשיא ריבלין הוא בן יותר משמונים שנה. הוא התאלמן לאחרונה, וזה כנראה ליל הסדר הראשון שלו ללא רעייתו המסורה נחמה ז"ל. הנשיא הזדרז מיוזמתו להתנצל על המעשה בפומבי, כך שלדעתי הצעד אותו נקט עו"ד פולסקי הוא לא רק מיותר אלא מעורר גיחוך.

איך הופץ המכתב

מכיוון שמכתבו של פולסקי לא הופץ לתקשורת על-ידי לשכת הנשיא, אני מתרשם שמדובר במעשה מכוער ולא ראוי, שבו דולף מכתב שאמור להיות ממוען בדיסקרטיות למשטרת ישראל, לרשתות החברתיות, ולכן אין לפרש זאת לכאורה יותר מאשר אולי תעלול של פרסום ויחסי ציבור. נכון לדעתי אם פולסקי כאזרח מודאג, היה משגר את המכתב לא על דף המכתבים של פירמת משרד עורך הדין שבבעלותו, אלא פונה למשטרת ישראל כאזרח פרטי, מה גם שעל-פי המכתב הוא לא התבקש לייצג איש. ללא כל קשר למכתבו, לדעתי יש מי שהם בעלי עניין לא רק להציף את הסיפור שבו בילה הנשיא את הסדר עם בני משפחתו, אלא גם לא לתת לסיפור לרדת מסדר היום הציבורי. אני מתרשם שמאחורי מי שנופחים אוויר חם, עומדים בעלי אינטרסים פוליטיים שמבקשים לפגוע בנשיא. אחרים פועלים בשליחות אישים פוליטיים שיש להם חשבון אישי עם נשיא המדינה. ראוי לדעתי שאלה וגם אלה יכבדו לא רק את מוסד הנשיאות, אלא בעיקר את עצמם ויחפשו עץ אחר לטפס עליו.

בכל פעם נפרסם כאן את סיפורם של אנשים שאת זהותם אתם מתבקשים לגלות בעזרת רמזים. בכל פעם נביא את פתרון השאלה שנשאלה בטור הקודם. הפתרון נמצא בתחתית השאלה של השבוע. הוא לא התמחה בעולם הזוחלים, אבל המונח שהוא טבע זכה בשעתו להרבה כותרות. יד המקרה שאת ההתבטאות החריגה שלו הוא הסביר בראיון עיתונאי למי שהפך ברבות הימים לשותפו הפוליטי. הכינוי שהוא נושא דבק בו בגיל שלוש על-ידי מי שהתקשה לקרוא לו בשמו. ברבות הימים הוא צירף את הכינוי לשמו הרשמי. הוא היה תלמיד מצטיין במגמה הריאלית, ניגן בקלרינט, והיה חבר בתזמורת הנוער של חיפה. לימים, הוא ניגן גם בתזמורות אחרות שבהן לא היה צורך בכלי נגינה. את מקומו של הקלרינט החליף תת-מקלע עוזי. הוא הזדהה הזדהות עמוקה עם גרעין הנח"ל שבו היה חבר, והחליט להחליף את שם משפחתו לשמו של הגרעין. הוא שירת ביום הכיפורים בחטיבת הצנחנים בפיקודו של דני מט, שהייתה הראשונה לצלוח את תעלת סואץ, ובהמשך המלחמה לחם על העיר סואץ. הוא סיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר, והיה מפקד פלוגת בני המשקים בגדוד חמישים. הוא התפרסם בכך שלא עשה הנחות לפיקודיו בני הקיבוצים, וערך להם מסע מפרך של 150 קילומטרים. בהמשך שירותו הצבאי, במאי 1985, הוא נפצע במהלך מרדף אחרי מחבלים בלבנון.

חיסול בכירי חמאס

בתקופה שבה הוא פיקד על אחת היחידות המובחרות ביותר בצה"ל, קיבלה היחידה ארבעה ציונים לשבח. הוא זוכר זאת כתקופה היפה בחייו. בשנת 1992 הוא חיסל מחבל מהג'יהאד האיסלאמי באמצעות רימון יד, לאחר שהמחבל ירה למוות בלוחם ימ"ם שניסה לעצור אותו. בשנת 2003 הגיעה למערכת הביטחון ידיעה שמוגדרת כ"ידיעת זהב" שעל פיה כל צמרת החמאס מתכנסת במשותף. זה השלב שבו הוא אישר לחסל את בכירי חמאס. החיסול היה אמור להתבצע בפצצה שמשקלה טון. בניגוד לדעתו של אבי דיכטר, שהיה באותה עת ראש שב"כ, הוא החליט לאשר את המבצע בתנאי שתשוגר פצצה של רבע טון, דבר שמנע את חיסולה של כל צמרת חמאס שחוסלה מאוחר יותר. חיסולים לא זרים לו. הוא הסתכל בלבן בעיניים של אחד מראשי המחבלים שנולד ברמלה וחוסל במיטתו. כמפקד המבצע הוא הקפיד שלא יפגעו באשתו, בבתו ובתינוק בן שנתיים של המחבל שהיו בבית. לימים הוא הצטרף לפוליטיקה. והגיע לעמדה בכירה. חבריו חזרו ואמרו לו שיושרו האישי יהיה לו לרועץ בפוליטיקה. לימים הוא הוכיח לכולם שעל יושר ויושרה לא מתפשרים גם עבור תפקיד בכיר והחליט להחזיר את המפתחות. הוא ידוע בצניעותו המופלגת וביושרו האישי, עובדה שלא מאפשרת לפוליטיקאים לגנוב איתו סוסים. הקרובים אליו מוכנים להתחייב, שלו הדברים היו תלויים רק בו, הוא היה ממשיך לנעול סנדלים בעלי רצועה אחת, גם בחיי היום-יום כפי שעשה בקיבוץ. נסו לזהות את גיבור הטור שאותו נחשוף ביום שלישי הקרוב.

• גיבור הטור מהשבוע שעבר: האיש שהכיר את עזר ויצמן הרבה לפני שוויצמן היה המפקד השישי של חיל-האוויר וקיים קשר רומנטי עם אחותו של ויצמן הוא האלוף שקיבל לידיו את הפיקוד על חיל-האוויר, למרות שלא הטיס מטוס מימיו, הוא חיים לסקוב, ראש המטה הכללי החמישי של צה"ל.

הוא גם זה שבתקופת כהונתו כראש המטה הכללי נרשמה מתיחות בינו לבין שמעון פרס, שהיה באותה עת סגן שר הביטחון. ההפתעה של חייו התרחשה לאחר שהוא השתחרר מצה"ל, כשטוראי ששירת כלוחם בחטיבת הצנחנים עשה לו בית ספר. הטוראי הוא יהושע פרץ, מי שהיה יושב-ראש ועד העובדים הכל יכול של נמל אשדוד, שסגר את שערי הנמל ומנע כניסה ויציאה ממנו. לסקוב ז"ל סירב לממן העלאות שכר שהבטיחה חברת שירותי נמל מאוחדים לעובדים, בלחץ שרי הממשלה ובמחאה התפטר מתפקיד מנהל הרשות. בשנת 1965, סמוך לבחירות לכנסת השישית, הקים את תנועת את"א - אזרחים תומכי אשכול שתמכה בלוי אשכול במאבקו בדוד בן-גוריון ברקע פרשת לבון.

ציפי שביט, כוכבת הילדים הגדולה מכולם, היא מעצמה של אישה אחת שתשיא השנה משואה ביום העצמאות. אם תשאלו אותי, זאת ההחלטה הטובה ביותר שקיבלה שרת התרבות מירי רגב מאז שהיא נכנסה לתפקיד. צריך להכיר את ציפי אישית, כדי להיווכח עד כמה היא פצצת אנרגיה אמיתית, לא רק על הבמה אלא גם בחיי היום-יום. זכיתי להכיר מקרוב את אביה של ציפי, משה שביט ז"ל, מקיבוץ נווה ים, שהפך לימים למנכ"ל חברת הייצוא החקלאי "אגרסקו", ואני משוכנע שהוא היה מצחיק הרבה יותר ממנה. שביט, ששירתה בצה"ל בצוות הווי פיקוד דרום, נחטפה מיד כשהשתחררה מצה"ל על-ידי אברהם דשא פשנל, ששיבץ אותה בהצגת הבידור "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ", שהפכה להיט באותה התקופה. שביט היא רעייתו של המפיק אבישי דקל, שלמרות השנים הרבות במחיצתה, הוא טרם יצא מאיזון.

אליהו בקשי דורון ז"ל, שהיה הרב הראשי הספרדי לישראל בשנים 2003-1993 הלך השבוע לעולמו. הרב בקשי דורון נבחר לתפקיד הראשון לציון בתמיכת הרב עובדיה יוסף. הוא כיהן בתפקיד עד לשנת 2003, לצדו של הרב הראשי האשכנזי הרב ישראל מאיר לאו. ארכיון המדינה מפרסם את צילום עדותו של אביו של הראשון לציון בן ציון בקשי, שניתנה במשטרה ב-1.1.1946 בשעה ארבע לפנות בוקר בתחנת המשטרה במחנה יהודה. האב, שהיה בעל מכולת בירושלים באותה תקופה, התלונן במשטרה שהמכולת בבעלותו נפרצה, וכך נכתב בתלונה שנרשמה מפיו בשנת 1946: "אני סגרתי אתמול את החנות שלי אשר נמצאת בבית שבו אני גר וזה היה בשעה שמונה בערב בערך. היום בערך בשעה שתיים לפנות בוקר, בא אלי בעל הבית שלי בשם אברהם חמוס, והודיע לי כי שמע רשרוש בחוץ וראה שני אנשים בורחים מהחנות. הוא צעק להם אבל הם ברחו. אני נגשתי יחד אתו וראיתי כי מנעול אחד היה שבור ותלוי על הדלת ומנעול שני נעלם. הדלת לא הייתה שבורה ולא פתוחה ולכן אני בתוך [כך במקור – הכוונה לבטוח], שלא הייתה שום גנבה. בזמן שסגרתי את החנות לא הבחנתי בשום תנועה חשודה. בזמן שנגשתי לחנות אחרי שנודע לי על המקרה לא ראיתי אף אחד. אני לא חושד באף אחד.

• בן ציון בקשי

אני מצרף את תנחומי לחברי אברהם דורון, אחיו של הראשון לציון ז"ל, בעבר מהעובדים הוותיקים של קול ישראל. מי ייתן שלא יידע עוד צער.