דן אלדד, ממלא-מקום פרקליט המדינה, נקלע למלחמת עולם. רק מעטים מנצחים את המערכת. שר המשפטים
אמיר אוחנה יצליח כנראה להאריך את כהונתו של אלדד. אם הכהונה לא תוארך, תהיה לאלדד בעיה לא פשוטה לחזור לתפקידו הקודם.
עו"ד אלדד לא נקלע לקו האש, הוא ייצר אותו. הוא לא יכול היה לצפות מהיועץ מנדלבליט לראות בו מועמד ראוי לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה, אחרי שהוא נצבע בצבעים פוליטיים זוהרים. נוצר הרושם שאלדד מנסה לכאורה ליצור תחושה שהוא אוחז את מנדלבליט באשכיו.
גם מנדלבליט לא מונה לתפקידו על-ידי השכינה. הוא היה מזכיר ה
ממשלה של נתניהו, ואחד האנשים הקרובים אליו. כאשר הוא מונה לתפקיד נשמעה ההערכה במערכת המשפטית שלנתניהו יהיה מעתה יועץ משפטי מחמד, או יועץ משפחתי לממשלה. למנדלבליט לקח זמן להגיע למסקנה שהוא לא יהיה כזה.
בפרקליטות יודעים להילחם
לא רק ההפגנות שהיו סמוך לביתו של מנדלבליט הן הסיבה לכך שהוא ביצע חישוב מסלול מחדש. היועץ המשפטי לממשלה הבין מהר מאוד, שלמרות תפקידו רב העוצמה, ישנם דברים שגם אם מצופה ממנו לעשות אותם, אין שום סיכוי שהוא יוכל להיענות לציפיות וגם יוכל להמשיך בתפקיד.
ברחוב צאלח א-דין בירושלים לא מאיישים את המשרדים חסידי אומות עולם. רבים מבעלי התפקידים הבכירים בפרקליטות שלא צבועים בצבעים פוליטיים נגועים בתככים. אנשי הפרקליטות יודעים להילחם. כשהפרקליטות מבקשת לבוא חשבון היא יודעת לעשות את העבודה במקצועיות מבלי למצמץ.
עכשיו יש שם מי שמנצלים את הידע, הכוח והעוצמה, כדי לירות בתוך הנגמ"ש, ולהראות לעו"ד דן אלדד שצפויים לו חיים לא קלים, כשלמערכת יש מועמד או מועמדת פנימיים, אלדד אינו ראוי להיות פרקליט המדינה ואפילו לא ממלא מקומו. לכן, לא פסול לדעת מי שכפופים לאלדד, להחרים אותו ולא לשתף איתו פעולה.
החוק קובע ששר המשפטים הוא זה שמוסמך למנות ממלא-מקום. זה יכול לקרות גם אם היועץ המשפטי לממשלה לא אוהב את המינוי. זה לא חדש שמנדלבליט היה רוצה לראות בתפקיד מועמד אחר, אלא שמדובר בממשלת מעבר, ושר המשפטים אוחנה יכול להאריך את כהונת מ"מ פרקליט המדינה מבלי שהוא נזקק לאישורו של מנדלבליט.
שגיאות של חובב
אלדד עשה ככל הנראה לא מעט שגיאות מהותיות של חובב. במקום לערוך ישיבות ולשתף את הכפופים אליו בניסיון להפיג את המתח, הוא בחר להתעלם מבכירי הפרקליטות. גם הידיעה לפיה הגיע אליו מידע על
אביחי מנדלבליט, שאותו הוא חוקר לכאורה, התקבלה בציבור יותר כניסיון לזרות בהלה אצל מנדלבליט, או אולי לאותת ליועץ המשפטי לממשלה שהוא עלול להיפגע אם יתנגד להארכת מינויו.
עו"ד אלדד טוען שבערב החג הגיעה ללשכתו פנייה מעיתונאי שעוסקת בבוס שלו אביחי מנדלבליט, וכל מה שהוא ביקש זה לבחון את החומר מהעבר שקיים בנושא. לדבריו, הוא עשה זאת לאחר שלדעתו עלתה לכאורה תמונה מדאיגה בכל הנוגע לטיפול בעניינו של מנדלבליט.
אלדד כותב כי בימים האחרונים הוא עדכן את ה
גורמים הרלוונטיים על כוונתו להעמיק ולחקור בנושא. לא ברור איך מתיישבים הדברים עם דברים הפוכים שכתב אלדד עצמו אחרי ההחלטה לסגור את התיק, שאותם הוא פרסם בעבר ב
עיתון הארץ.
שר המשפטים לשעבר
דניאל פרידמן החליט לשבור שתיקה, ואמר שהוא לא חושב שהיועץ המשפטי לממשלה יכול לכתוב חוות דעת בנושא שהוא מעורב בו אישית. לדעתו היה צריך להקים גוף ביקורת על הפרקליטות והיועץ שיבדוק את הנושא. פרידמן צודק. הדברים יצאו מפרופורציה, וראוי שגורם חיצוני יעסוק בכך.
זה לא סוד שלמנדלבליט יש מועמד משלו לתפקיד פרקליט המדינה - מומי למברגר. התעקשותו של אוחנה למנות את המועמד שלו, עו"ד דן אלדד, פתחה חזית נוספת בין השניים.
האמירה של אלדד, לפיה הוא בודק חומר רגיש בעניינו של הממונה עליו לא תאפשר לשניים לעבוד יחד. מתברר, שאלדד שינה לפתע את טעמו לאחר שכתב דברים מפורשים כשהיועץ המשפטי הקודם לממשלה, עו"ד
יהודה וינשטיין, החליט לסגור את התיק בעניינו של עו"ד מנדלבליט, שמכהן כיום כיועץ המשפטי לממשלה.
גמישות מחשבתית
קשה להאמין, אבל אלדד הוא זה שכתב את הדברים הבאים בעמוד הדעות של
עיתון הארץ, כאשר הוא בחר מיוזמתו להגן על החלטתו של היועץ המשפטי הקודם וינשטיין, לסגור את תיק החקירה נגד מי שהפך ברבות הימים לבוס שלו: "למזלה של הדמוקרטיה, בראש התביעה הכללית עומדים אנשים שידעו לעמוד מול הלחצים הציבוריים והתקשורתיים הללו. לא מורך לב היה כאן, אלא אומץ לב. זאת, לצד מחויבות אמיתית לערכים דמוקרטיים בסיסיים שגרמה לנו לזכור: המשטרה שלנו חוקרת רק עבירות פליליות. הפרקליטות מנהלת תיקים פליליים. אל להן לפלוש לשדות אחרים. אם המשטרה תחקור תככים פוליטיים, הדרך תהיה קצרה להחזרתם של המיקרופונים שבראשית שנות המדינה, כך למדנו, הושתלו בשולחנותיהם של עיתונאים וראשי מפלגות האופוזיציה".
לזה קוראים גמישות מחשבתית.