הבעיה של צוותי המתמחים חרף משבר הקורונה

מגיפת הקורונה החזירה לחיינו את מצוקתם של המתמחים שנאלצים לעבוד משמרות ארוכות (כאשר כל משמרת היא בת 26 שעות). הם מנצלים את האהבה שמרעיפים עליהם מרבית אזרחי ישראל ודורשים שינוי בתנאי העבודה המחפירים שלהם. צריך לזכור, שכמו לוליין מקצועי הם נאלצים לתמרן בין טיפול בחולים, התמודדות עם משפחות החולים (שלא תמיד מרוצים מדרך הטיפול בקרוביהם), ולהתמודד עם מחסור בתקנים ובציוד רפואי, וכן הם חייבים לשמור על עצמם שלא לחלות במחלות מידבקות. אני מסכים לכך שכבר לפני מגיפות הקורונה והשפעת היה צריך לדון מחדש בסדרי העבודה של המתמחים ולבחון, בין השאר, מה נעשה בעולם כדי למנוע מצב אבסורדי מעין זה. עצם זה שהמתמחים לא דרשו זאת מצד אחד, ומשרדי האוצר והבריאות לא בדקו מאידך מעידה על דרך עבודה קלוקלת של ממשלת ישראל. ראוי לציין בהקשר זה כי בית-החולים שיבא תל-השומר החליט לעשות תוכנית ניסוי לפיה תקוצר תורנות המתמחים ב-5 שעות (21 שעות במקום 26 שעות כיום)/ המתמחים דחו הצעה זו מאחר שמדובר בלעג לרש היות שהם עדיין יצטרכו לעבוד בתנאים לא אופטימליים. לעניות דעתי מתמחים צריכים לעבוד בין 15-12 שעות כאשר תפקידם מוגדר מראש, וכן אם יש להם זמן הם יכולים לשמש ככוח עזר, אך לא מעבר לכך. לפני מספר ימים פורסם שמשרדי האוצר והבריאות הגיעו להסכם על-כך שהמתמחים יעבדו 16 שעות בלבד, אך לא ברורים התנאים. אם הידיעה נכונה, אז מדובר בצעד חשוב שיכול להוביל בעתיד להקמת עתודה רפואית נאותה.