מה גרם לאובדן אמון ציבורי עד כדי הצטמקות של 50%, מ-12 מנדטים בבחירות 2013 ל-6 מנדטים בבחירות 2020. הנציגות הפוליטית של הציונות הדתית בכלל ושל
הבית היהודי בפרט, עברה בשנה וחצי האחרונות טלטלות רבות ואיבדה אמון ציבורי.
במבחן התוצאה, שוב התפצלנו, השר פרץ בממשלה, רוב נציגי ימינה באופוזיציה, איבדנו יכולות השפעה מרוחה של הציונות הדתית על מישורים ציבוריים רבים ויש בידינו פחות משאבים לסייע לכך.
מה גרם לאובדן אמון ציבורי עד כדי הצטמקות של 50%, מ-12 מנדטים בבחירות תשע"ג/2013 ל-6 מנדטים בבחירות תש"ף/2020?
ראשית, אובדן החזון והדרך הציונית-דתית, תוך החלפתם בכמה מטרות ימניות. נראה ששכחנו מהו סולם הערכים שבעטיו באנו לפוליטיקה: עם ישראל - על כל צרכיו החברתיים, חיזוק הפריפריה, קליטת עליה ועוד.תורת ישראל-
עולם התורה הציוני- דתי, החינוך הממלכתי-דתי, הזהות היהודית של העם והמדינה, רבנות ציונית-דתית, מועצות דתיות ועוד.ארץ ישראל-חיזוק ההתיישבות היהודית בגליל ובנגב, גם ביהודה ושומרון. חיבורושותפות בכל המפעל הגדול של מדינת ישראל-ראשית צמיחת גאולתנו.תיקון מערכת המשפט והחלת הריבונות בשטחי יו"ש, הם בוודאי יעדים חשובים שנכון להיאבק עליהם, אך יעדים חברתיים והזהות היהודית של המדינה אינם פחותים מהם. זו הייתה הסיבה הבסיסית הראשונה להתלבטות חלקים מהציבורהאם נציגים אלו מייצגים את תפישת העולם הציונית-דתית והחלטתם שלא לבחור ברשימה זו.
פרישות והתפצלויות של המפלגות וחוסר הנכונות להתאחד על הרוב לא מאידיאולוגיה, אלא מסיבות הישרדות אישית ופוליטית, הרחיקו בוחרים מלבחור בימינה. שינוי חוקת הבית היהודי והפיכת המפלגה ממפלגה ציבורית-דמוקרטית, בה יכולים נציגי השטח והבוחרים להשפיע, למפלגה בה כמעט רק היו"ר והמנכ"ל קובעים, גרמה לחלק מהנציגים והבוחרים, שלא לפעול ואף שלא לבחור בה.
ההימנעות משיתוף הציבור בבחירת נבחריו בבחירות פנימיות (פריימריז), פעולה אליה הוביל המנכ"ל המפלגה, פגעה מאוד באמונם של עשרות אלפי מתפקדי מפלגת הבית היהודי ששילמו מכיסם משך שנים, בכדי להשפיע על בחירת היו"ר ומועמדי המפלגה לכנסת כפי שהובטח להם ונמנע מהם. הקמתה שלמועצה שבחרה את יו"ר המפלגה, במקום בחירתם של עשרות אלפי המתפקדים, היוותה נקודת פיחות נוספת באמון הציבור.
החינוך הציוני-דתי להשתלבות בכל מישורי העשייה במדינה, הביא צעירים רבים לחשוב שגם במישור הפוליטי עדיף להשתלב במפלגות השלטון הגדולות ולהשפיע משם. לא השכלנו להסביר את חיוניותה של מפלגה "מיגזרית" והמענה שהיא אמורה לתת לציבור הציוני-דתי בפרט ולכלל ישראל, גם לא טיפלנובדרישה הבסיסית להוריד את שכר הלימוד במוסדותינו.
היו"ר הנבחר בבית היהודי - הרב
רפי פרץ, מאז נכנס לזירה הפוליטית פעל בחוסר יושרה ושקיפות, לא שיתף את חבריו הנבחרים בקבלת החלטותיו, התעלם מרצון הבוחרים ומבחירת חברי המרכז. פרץ חתם הסכם עם עוצמה יהודית בלא להיוועץ וביטלו וסיים בגנבת דעת חברי מרכז הבית היהודי בסידוררשימת המפלגה לכנסת. אלה היו חלק מדרכי התנהלותו שהפכו את מפלגת הבית היהודי ממפלגה מובילה בציונות הדתית ובנוף הפוליטי בישראל, למפלגה לה נציג אחד בלבד בכנסת. שפל שלא היה כמוהו בתולדות ייצוג הבית היהודי - מפד"ל-הציונות הדתית.
בכדי להשיב ולחזק אמון ציבורי רחב ולהגדיל את כוח השפעתנו, עלינו בראש ובראשונה לפעול ביושרה ושקיפות ציבורית. עלינו להרים את דגלי הציונות הדתית ולהסביר את הצורך החיוני במפלגה ציונית-דתית הפועלת למען בוחריה ולמען כלל ישראל.
עלינו לאחד את רסיסי המפלגות לכדי מפלגה ציונית-דתית אחת, שמהותה בשמה. איחוד שאינו רק מאימת השרידות האלקטוראלית, אלא מתוך ההבנה שזה מה שנכון לעשות. גם אם רבות המחלוקות, רב המשותף בין כל מי שמגדיר עצמו כציוני-דתי. עלינו לשתף את הציבור ולהשיב את אמונו באמצעות מפקד רחב שעשרות אלפי מתפקדיו, הם שיבחרו את יו"ר המפלגה, את נבחריה לכנסת ואת מוסדותיה, בבחירות שיתקיימו עד שלושה חודשים ממועד הבחירות הבאות. שיתוף הציבור בבחירת נבחריו, הוא צורך של רבים בציבור הציוני-דתי הדעתני והמגוון, הרוצה להיות שותף ולהשפיע. תוצאת בחירתם של עשרות אלפי המתפקדים, תשקף טוב יותר את רצון הבוחרים, תשיב אמון ציבורי רחב ותביא לנציגות יותר גדולה ומגוונת, מחויבת ואחראית לרעיון הציוני-דתי ומימושו ולציבור הבוחרים.
זו אחריותנו ומחויבותנו להשבת הציונות הדתית למקום הראוי לה בנוף הפוליטי של מדינת ישראל, לטוב לציונות הדתית ולעם ישראל כולו. כמי שמאמין בערכי הציונות הדתית ורואה חשיבות גדולה לכך שנשפיע מדרכנו באופן המיטבי בכנסת ובממשלת ישראל על כל מישורי החיים במדינה, סבור שהגיעה השעה לבנייה מחודשת של הכוח הפוליטי של הציונות הדתית בישראל - "עת לחננה, כי בא מועד".