בית המשפט המחוזי בירושלים, בהרכב השופטים רבקה פרידמן פלדמן, משה בר-עם ו
עודד שחם סירב להתיר שידור ישיר של הדיון הראשון בתיק נתניהו ביום 24.5.20. במקום זה קבעו השופטים כי הדיון יועבר בטלוויזיה במעגל סגור לאולמות אחרים בבית המשפט המחוזי בירושלים (רח' צלאח א-דין 40, בבניין שממול לפרקליטות המדינה) בהם יצפו כל מי שמבקש לראות את הדיון.
בקשה נוספת שהגישו העיתונאים אברהם בלוך,
אלי ציפורי וקבוצת נאמני ארץ ישראל בליכוד (גילוי נאות - הח"מ מייצג אותם) לצלם את הדיון כדי לשדרו מאוחר יותר, נדחתה בהחלטה הבאה: "בהחלטה מיום 10.5.2020 נקבע כי הדיון יוקרן בטלוויזיה במעגל סגור באולמות נוספים, וכי הדיון "לא יצולם". כיצד ניתן להקרין את הדיון בטלוויזיה במעגל סגור מבלי לצלם אותו? זה ה"סוד" של השופטים הנכבדים.
העיתונאים וחברי הליכוד לא התעצלו והגישו ערעור לבית המשפט העליון, בהתאם לזכות ערעור הקבועה בחוק בתי המשפט על החלטות כאלה. בכתב הערעור נכתב, בין השאר: "לכאורה יכול כל אדם לצלם את מסך ה"טלוויזיה במעגל סגור" שתשודר בכל מקרה, ואף לפרסם צילומים אלה לציבור. משמע, ניתן לפרסם את דיוני בית המשפט מלבד "בשידור ישיר".
עוד צוין בערעור כי "רבים סבורים כי המשפט הפלילי בביהמ"ש קמא הינו משפט היסטורי, הדומה מאד, בהיבטים רבים, למשפט דרייפוס מסוף המאה ה-19. לא זה המקום לדון האם דעות אלה הן "נכונות" או "בלתי נכונות", כי לכל אדם עומדת הזכות לחופש המחשבה והביטוי. אולם היעלה על הדעת כי משפט פוליטי המתנהל בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21, יתועד כמו משפט שהתנהל בסוף המאה ה-19? העולם לא התקדם ב-200 השנה האחרונות? בתי המשפט עדיין מתנהלים כמו לפני 200 שנה? כזכור, גם משפט דרייפוס התנהל בדלתיים סגורות...".
הערעור הועבר לשופט גרוסקופף. לפי חוק סדר הדין הפלילי הוא היה צריך לקבוע דיון בערעור במעמד הצדדים, אולם השופט החליט, בתוך כשעתיים מרגע הגשת הערעור, לדחות את הערעור ללא דיון וללא הנמקה. למה? ככה. מאחר שהשופטים החליטו לנהל את תיק נתניהו כמו את משפט דרייפוס, אז מי שרוצה לראות את הדיון בו להגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים ביום ראשון בשעה 15:00 ולראות כיצד השופטים משפילים את ראש הממשלה בדיון ש"לא יצולם", עאלק.