השמאל והאידאלים שלו שנעלמו
האידאלים המקודשים של השמאל קרסו ונעלמו, מול התהליכים הכלכליים והחברתיים ההיסטורים ששינו את מציאות החיים הריאלית. "המחנה הסוציאליסטי" של חזון השויון האוטופי שלא יהיה לעולם. "המחנה האידאולוגי" כמנחה לתורת חיי הכלכלה החברה והתרבות. "מחנה השלום" והשאיפה לחולל מהפך עולמי דמיוני של שלום עולמי. הסוציאליזם, האידאולוגיה והשלום, איבדו השפעתם על החיים בדורנו.
חלק מאותם אנשים שהאמינו באידאלים הללו, שקעו לאכזבות בגלל קריסתן והעלמותן, החלו לחפש חלופות בדמות עליונות שלטון החוק, כמוקד הכוח, הממלכתיות, והאתוס הלאומי העליון החדש במדינה.
השמאל והאידאלים שלו נעלמו בחברה, בפוליטיקה ובתקשורת. הם איבדו את חשיבותן והשפעתם בשיח הציבורי וגם בקלפיות. חלק מאותם מאמינים שנותרו, למרות האכזבה מהעלמותם, מצאו פורקן בביטויי לעג לסמלים ולערכים הלאומיים והיהודיים, המקובלים בקונצנזוס החברתי והלאומי. ביטויים המצויים בשימוש בקרב אנשי השמאל הקיצוני הפוליטי והאקדמי בארץ. דוגמאות:
פטריוטיזם (מפלטו של הנבל). לאומיות (לאומנות קיצונית). אחדות לאומית (פשיזם). מדינה יהודית (גזענות יהודית). צהל והשב"כ (מיליטריזם). מדינת ישראל (ישות קולוניאלסטית).
תפקוד הממשלות בעולם במשבר הקורונה
על-פי סקרי דעת קהל שנערכו בעולם, רוב הציבור היה מרוצה מאופן הטיפול של מנהיגיו בהיבטים הרפואיים, כולל גם באמצעים שפגעו בפרטיות. בסקר גלובלי של חברת גאלופ, שבוצע ב-28 מדינות בחודש מרס וכלל 25 אלף נשאלים, 62 אחוז מהם הביעו תמיכה בממשלותיהם מול 38 אחוז שהביעו ביקורת והעדר תמיכה. בסקר של גאלופ, 75 אחוז מהנשאלים תמכו גם באמצעים שפוגעים בפרטיות אם הם עוזרים למנוע התפשטות המגיפה. כך אומנם השב"כ בישראל סייעה רבות במניעת התפשטות מגיפת הקורונה.
על-פי סקר של "מאגר מוחות" בישראל התקבלו התוצאות הבאות: 53 אחוז נתנו ציון טוב מאוד לתפקודו של ראש הממשלה. 23 אחוז נתנו ציון בינוני. 23 אחוז נתנו ציון גרוע. בטיפול הכלכלי והשלכותיו של הקורונה הציון שניתן לראש הממשלה היה גרוע. אם יתחולל גל חדש של המגיפה הזו החל מתחילת יוני, סביר שסקר חדש בנושא יביא תוצאות אחרות מובנות.
הוויכוח על סיפוח או רק פיתוח של הביקעה בשלב זה
בשבועות הקרובים צפויה להתגבר המחלוקת הפוליטית, הציבורית והביטחונית. כמה מראשי המערכת הביטחונית כמו האלופים גיורא איילנד, עמוס גלעד, עמוס ידלין ורא"ל גדי איזנקוט, הביעו נימוקים כבדי משקל נגד הסיפוח. מנגד ראש הממשלה, הימין ואנשים רבים תומכים בסיפוח כהזדמנות היסטורית.
במוקד המחלוקת השאלה האם הסיפוח יביא תועלת או יגרום נזק ביטחוני ומדיני. ברקע נימצאת תוכנית המאה של טראמפ שכביכול תומכת בסיפוח בעייתי שכולל גם הקמת מדינה פלשתינית. אירופה, ירדן והפלשתינים מתנגדים בתוקף. לאור המצב הקיים שבו אנו שולטים בשטח, נשאלת השאלה איזה תועלת ממשית תצמח מסיפוח הצהרתי שלא ישנה בפועל את המצב העובדתי בשטח למעט המשבר הביטחוני מדיני שיתחולל.
ממשלה חדשה צריכה לפתור בעיה ישנה חשובה
יש צורך להפריד את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים: א. עורך הדין והיועץ המשפטי של הממשלה. ב. ראש התביעה בפרקליטות. אסור שאותו אדם ימלא את שני התפקידים, שהם במהותם בניגוד עניינים, שמסבכים בקביעות הליכים ממשלתיים, משפטיים וציבוריים כפי שנוכחנו בעבר ממקרים רבים שכאלה. הדרישה להפרדת התפקיד הנוכחי של היועץ המשפטי שהוא גם התובע הכללי, נתמכת מזה זמן רב על-ידי משפטנים רבים.