למען האמת, התלבטתי האם לכתוב על התוכנית והתחושות שהציפו אותי כאשר צפיתי במוצ"ש במשך שבועות ואחת לשבוע גם באמצע השבוע, לראות כיצד הזוגות בתוכנית השלישית העולה על מסכינו, ינהגו.
אני אישה מבוגרת, שחייתי עם גבר אחד באהבה ובחברות שנים רבות. אולם היו לי בני זוג וחברים גם לפני שהיכרנו וגם לו היו חברות ובנות זוג. היינו חברים טובים כשנה בטרם התחיל הקשר הרומנטי בינינו ותוך זמן קצר החלטנו שאנו נקשור את חיינו וננשא זו לזה.
אני תמהה מה התוכנית באה להפגין בפנינו? האם תיאום שדכנות מודרנית זו צולחת? האם בוחרים זוגות לפי יופיים או התאמתם מבחינת השכלה, גובה, אישיות, בגרות? מדוע המילה סקס או יחסי מין לא מוזכרת? כולם יודעים מדוע זוג נכנס לחופה וכי יחסי אישות כלולים בנישואין. ואפילו בנישואים כפויים, מלמדים את החתן הטרי הילכות נשים ואת הכלה כיצד לנהוג לאחר החופה או זמן קצר לאחר מכן.
ואילו כאן, נמשך משחק הזוגיות הסטרילי של אנשים בשנות השלושים שלהם, לעתים בשנות החמישים המאוחרות, והנשים משחקות כמו נערה צעירה שלא ידעה גבר בחייה. והחתנים הטריים שלא ציפו לדלת נסגרת בחדר השינה הנפרד, לא מבינים מה קורה להם. למה הם בכלל נמצאים בסיפור הזה? מה הם עושים בהצגה הזו?
אם כל הסיפור הינו להפגין הצגה, אנא הודיעו לנו שזו פארסה, ולא ניסיון אמיתי ליצור זוגיות מתמשכת בין אנשים בעלי ניסיון רב קודם, שמחפשים אולי דרך חדשה לזוגיות קבועה. לא ברורים לחלוטין ההתלבטויות והדחיות בין גבר ואישה שנכנסו להרפתקה מתוך ניסיון למצוא זוגיות מתמשכת וקבועה. אולי גם להקים משפחה ולהפוך סו"ס להורים ולשמח את הוריהם הממתינים לנכדים.
אולי קיבלו הנשים הוראות מהמפיקים ומהפסיכולוג ומהפסיכולוגית המלווים אותם בעניין ובעצות ובשאלות ובהתחמקות מהשאלה המתבקשת. אולי המליצו לנשים לשחק "קשה להשגה" כפי שהסבירו לנו כשהייתי חיילת צעירה.
מחשבה אחרת שעולה במוחי היא שטעות מוחלטת לנסות ליצור זוגיות אצל א.נשים שכבר ניסו פעמים אחדות, נכשלו או הוכשלו, וכעת יצרו דפוס חיים שאינו מתאים כלל לזוגיות, אלא להרפתקאות מזדמנות, לא מחייבות, שאינן מצריכות התחייבות וקשר שנוצר בין שני בני אדם השוקלים לחיות ביחד, ואפילו להביא את הוריהם ובני משפחותיהם וחברים לצפות ולחזות בהצגה הגדולה.
לדעתי, א.נשים הרגילים לחיות לבד או עם הוריהם, מסתגרים בתוך קונכיה ומתקשים לראות את צרכיו של השותפ.ה החדש.ה בחייהם, לא מנסים לחפש אפיק חדש אלא כל אחד משמר את דפוסי האי-זוגיות עמם חי עד למיפגש טלוויזיוני זה.
ממליצה, כצופה, שבפעם הבאה, יעשו ניסיון עם צעירים בתחילת או אמצע שנות העשרים, שטרם התקבעו על חיים עצמאיים בעלי דפוסים נוקשים של אני ואני וצרכי. ניסיונות כאובים של עזיבות ובגידות וכאב, אלא להבין באמת ובתמים שזה ניסיון אמיתי וכנה לחפש זוגיות משמעותית. אחרת שוב נראה תוכניות דומות שהדבר המשמעותי והעיקרי שקורה, הוא היום לאחר שכל ההצגה מסתיימת, והשחקנים הופכים לסלבריטאים המרואיינים באמצעי התקשורת שוב ושוב.
אם הכוונה היא לחזור שוב על אותו פזמון. תודה. יש תוכניות אחרות בטלוויזיה. שהמפיקים ינסו סיפורים אחרים של א.נשים היודעים מה מטרת החתונה ושואפים באמת לנסות ולהצליח בזוגיות, שחדר המיטות הוא חלק ממנה, ואולי פחות צלמים יעזרו בכך שלא יהיו נוכחים בכל שלב ושלב ויתנו קצת פרטיות ואינטימיות ללא הצצות מכבידות...