נדמה כי המציאות מתעתעת וגורמת לעיוותים בלתי נתפסים עד כדי הזויים. המעלה, מאן דהוא, על דעתו כי שני רמטכ"לים, שר חוץ, שר ביטחון ורה"מ חליפי, פטריוטים ידועים של הארץ הטובה, יתנו ידם למינוי מי שקראה לסירוב של חיילי צה"'ל לשרת בשטחי מולדת משוחררים או כבושים?
האם מי שחותמת על עצומה המערערת את היסודות של ציות לחוק, לביצוע פקודה כל זמן שדגל שחור אינו מתנוסס מעליה, ראויה לשרת את עם ישראל בתפקיד ייצוגי כל שהוא?
פרופ' יעל אמיתי ניהלה קרב משפטי עיקש מול שר המדע דאז, ח"כ אופיר אקוניס, אשר ביקש למנוע ממנה להתמנות לתפקיד החשוב, חברה במועצת הנגידים של קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי. החלטתו של השר אקוניס הייתה ברורה כשמש. מי שקורא לחיילי צה"ל לסרבנות וטוען בפה מלא כי אינו מייצג את המדינה, אינו ראוי לשרת בשום תפקיד ציבורי מטעם ממשלת ישראל וזרועותיה.
יתכן שפרופ' אמיתי היא אוטוריטה בתחומה, וירטואוזית, וכראש בית הספר למדעים באוניברסיטת בן-גוריון היא יותר מראויה למשרה הרמה והחשובה, אך האם מדינת ישראל יכולה, רשאית, או צריכה להעניק למי שחתמה על עצומה לקריאה לחיילי צה"ל לסרב לשרת בחלקי מולדת משוחררים או כבושים, לייצגה?
השר אקוניס סבר שכאיש ימין, המאמין שמינויה של פרופ' אמיתי, המכנה את חלקי ארץ ישראל, ערש הולדתה של מולדת היהודים, אשר אבות אבותיו הלכו בה בתואר 'השטחים הכבושים', אינה ראויה לבוא בעשייה החשובה במשרדו. אין ח"כ אקוניס מערער על מקצועיותיה, מומחיותה, ואף אינו מבקש להתעמת עם דעותיה הפוליטיות, ח"כ אקוניס תובע לקיים את שליחותו, למשול, לא למנות לתפקיד שכזה מי שבעיניו מזדהה עם השמאל הרדיקלי הקיצוני.
בית המשפט הגבוה לצדק נדרש פעמיים לסוגיה זו. שופטי בג"ץ אמרו את דברם, צמצמו את הצטרפות חתימתה של פרופ' אמיתי לעצומת הסרבנות וקבעו כי בעצם החתימה אין עבירה פלילית. שופטי בג"ץ הבינו בחושיהם החדים כי הכרעה שתחייב את השר לאשר את מינוי פרופ' אמיתי, תהיה יותר מהתערבות בוטה בזכות המשילות של השר, אשר נבחר, בין היתר, על-ידי בוחריו, למנוע מינויים מסוג זה. בית המשפט החזיר את תפוח האדמה הלוהט לשולחנו של השר אקוניס והותיר בידו מרחב חשיבה להכרעה למשך שלושה חודשים.
ואז הגיעו ימי הבחירות ועוד בחירות ועוד בחירות, פרופ' אמיתי טרם התנערה או חזרה בה מחתימתה על עצומת הקריאה לסרבנות, בג"ץ לא נדרש לסוגיה, ושר חדש נולד ובא לעולם ממפלגת הרמטכ"לים. השר יזהר שי, קצין במילואים, פטריוט שאינו חשוד בעידוד סרבנות, החליט למנותה לתפקיד. השר שמונה על-ידי שני רמטכ"לים, חתם את מאבקו של השר אקוניס כשמינה את פרופ' אמיתי, אשר חתמה על הדברים הבאים: "אנו, חברי סגל האוניברסיטאות, מביעים בזה את תמיכתנו והערכתנו לסטודנטים והמרצים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים הכבושים... אנו קוראים לקהילת האוניברסיטה לתמוך בסרבנים".
במעשה זה, בחתימתה זו, הייתה אמורה פרופ' אמיתי להישאר מחוץ לקונצנזוס. אין מדובר בשמאל וימין אלא בשמאל רדיקלי קיצוני המצוי בשולי השוליים, מה עוד שפרופ' אמיתי התבטאה לא אחת כי אינה מייצגת את מדינת ישראל.
האם בני גנץ, גבי אשכנזי, היו בסוד החלטת השר מתנועתם, השר אותו הם עצמם מינו? אם לא, מטריד מאוד. אם כן, מטריד שבעתיים. כשבפעם הבאה מרצים יסלקו חיילי מילואים שיגיעו לבושי מדים לאקדמיה, תזכרו את יזהר שי.