אני מתבונן בדקות אלה בהתפרעות ההמונית נגד שוטרי ישראל. לבי איתם. ביבי, הם משלמים את מחיר היותך תאב כסף ורודף שלטון. כבר ציטטתי לך - אוהב כסף לא ישבע כסף. היה חכם קהלת, נכון?
אבל לבי גם עם המוני האזרחים, שהממשלה הזאת בחוסר אחריותך השליכה אותם אל חרפת הרעב, אל פת הלחם האחרונה. לך ביבי אל יורם לס ואריאל מוניץ' וצבי בנטוואיץ' ועמנואל טרכטנברג ורבקה כרמי ודינה בן יהודה וזאב רוטשיין ומרדכי שני ואהרון צ'חנובר וסמי ויסקין ועידית מטות ויורם ביאר, עד 80 פרופסורים שהזהירו אותך מראש מפני מראות הלילה הנורא הזה ובקש מהם סליחה על השקרים והטעויות והשימוש הציני בנגיף הקורונה כדי להצילך מבית המשפט. הנה כי כן, הכל נשמט בין אצבעותיך, מתחת ידך.
הלכת שולל אחרי הנהלת משרד הבריאות ואחרי להיטותך לשבש משפט ותקוותך להקדים את הבחירות ולהיפרד מהתחייבותך לבני גנץ, והנה שבר, נפרץ הסכר. ובידי מי? מי שהם בעיקרם בוחריך. מי שלימדת אותם כי מותר לרמוס את השופטים ואת הפרקליטות ואת המשטרה. אז הנה זה בא. "בור כרה ויחפרהו. ויפול בשחת..."
אתה שחררת את כל החרצובות. אתה עודדת פוחזים לנהוג כך בשלטון החוק. לא עצרת באדום. וכמו בכל המהפכות האלה בתולדות העמים ההולכים אחריך בעיוורונם קמו עליך ומה שעשית עשו לך, "על דאטפת אטפוך", כמאמר הלל הזקן.
ביבי הסוף כבר אינו באופק. הוא נראה קרוב, מגיח. מי אינו מאמין לך? קודם כל בוחריך. קודם כל מעריציך. עכשיו יקום אולי גדעון סער או ישראל כ"ץ או מישהו אחר בסיעת הליכוד ויאמר לך מה שאמר קרומוול לחוקקים הבריטיים: ג'נטלמנים, ישבתם כאן יותר מדי זמן.
אין חזרה מהמצב הזה. אפילו אמיר אוחנה ומירי רגב מתחילים להבין כי שוב אינך נכס פוליטי אלא over draft.
אתה אינך ישו, אבל סיעת הליכוד תתמלא ביהודה איש קריות בלשון רבים. שבתי צבי היה כריזמטי כמוך וגמר את חייו כנביא שקר שהתאסלם. ממך נדרש פחות מזה. לך לביתך ונהל משא-ומתן עם אביחי מנדלבליט לסיים את משפטך המכיל שלושה אישומיים פליליים כבדים, וגם מבקר כמוני יצדד בגישה שינהגו בך במידת הרחמים. לא בוויתור על הרשעתך אלא בקביעת עונשך במידת הרחמים (הוספתי משפט אחרון זה להסביר עמדתי לנוכח כמה תגובות של קוראים).