זעקת הצילו

הקלגסים של ביבי ואמיר אוחנה ומשה ליאון מוסיפים להתנכל באלימות לדמוקרטיה ולזכויות האזרח ולחופש הדיבור. מה שאירע הבוקר פעם נוספת במתחם למתיחת ביקורת על ראש הממשלה העבריין-בכוח, מעיד כי ביבי המושחת אינו יכול להשלים עם קיומם של גורמים ציבוריים התובעים צדק וטוהר מידות. הצדק מאיים עליו, טוהר המידות מדכא את רוחו, לכן הוא דוהר לחסלם. בעיניו, כמובן. וכאן אני מגיע לשאלה אשר כל ימיי קיוויתי כי לעולם לא אצטרך להציג; עדיין לשאול וטרם להציע, אבל עצם השאלה גורמת לי לחשש עצמי ולצער עמוק: האם הגיעה העת להקים פלוגות של משמר אזרחי להגנת הדמוקרטיה מפני קלגסי השלטון המפירים את החוק? אני מקווה שלא. כי זה אסון לאומי, בכייה לדורות. איני רוצה בשום אופן לחזור לימים השחורים של פלוגות "הפועל" בנמל חיפה. אבל עצם הצורך לשאול מעיד עד כמה דרדרו ביבי וכנופייתו את המדינה לתהום אנטי-דמוקרטית. אולי מישהו בליכוד יתעשת סוף-סוף ויחדל מן ההתקרנפות. מחר הוא יום השנה ה-231 לנפילת הבסטיליה בצרפת. אני מקווה כי "התנועה לאיכות השלטון" ו"הדגלים השחורים" ו"זכות הציבור לדעת" וכל ארגוני החופש יגיעו ב-19:30 לרחבה מול הבסטיליה של ביבי כדי לתת ביטוי לרוח החרות של העם בישראל. לא נפעיל אלימות. אנו (אני בוודאי) נאמנים לעיקרון העל של מנחם בגין, שגם כאשר לוחמיו הוסגרו על-ידי יהודים לאויב הבריטי, פסק: "מלחמת אחים - לעולם לא". אבל נבוא להפגין למען הדחת הרודן המושחת, העריץ הרומס, זכות שהיא כה חיונית לקיומה ולביסוסה של ישראל. אני קורא גם לאחינו היקרים חובשי הכיפות הסרוגות, ממערב וממזרח לקו הירוק, אוהבי ארץ ישראל ועם ישראל, להצטרף ולא לעמוד מן הצד (ראו ראיון עם הפרופסור ידידיה שטרן אתמול באתר של אורלי וגיא). זיכרו כי "ציון במשפט תיפדה ויושביה בצדקה".