קטע לתזכורת ולרענון הזיכרון על תפקודה של הכנסת המובא, להשכלה כללית, מתוך 'ויקיפדיה': "הכנסת היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל. מקום מושבה הוא משכן הכנסת שבקריית הממשלה בירושלים. בהיות ישראל דמוקרטיה פרלמנטרית, בוחרים אזרחי המדינה את נציגיהם בכנסת והם אלה שממנים את הממשלה, הזקוקה לאמונם. שיטת הבחירות היא ארצית-יחסית, והאזרחים בוחרים ברשימות של המפלגות השונות.
במערכת האיזונים שבין רשויות השלטון, הרשות המבצעת, הממשלה, יונקת את כוחה ואת סמכויותיה מהכנסת, וזו מפקחת עליה באופן שוטף. הרשות השופטת 'הכוללת את מערכת בתי המשפט' מקבלת את מעמדה וסמכויותיה מחוק יסוד: השפיטה שחוקקה הכנסת, ופועלת לפי החוקים שמחוקקת הכנסת, ובסמכותה לפרשם. לעיתים, מפעילה הרשות השופטת ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת.
תפקידיה העיקריים של הכנסת הם קביעת הנורמות הנוהגות במדינה באמצעות חוקים ופיקוח על הממשלה באמצעים שונים העומדים לרשותה, ובהם אישור חקיקת משנה, הצעות אי-אמון, שאילתות דיונים ועוד. הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת, המחולקות לפי נושאים. עבודת הכנסת נעשית לפי חוקים שונים, תקנון הכנסת' או "הנוהג והנוהל המקובלים". לשם ביצוע תפקידיהם, נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, כדוגמת מרכז המחקר והמידע, היועץ המשפטי ובעבר נציבות הדורות הבאים.
הכנסת הנוכחית היא הכנסת העשרים ושלוש ויושב-ראש הכנסת הנוכחי הוא יריב לוין. מקור עליונותה של הכנסת על הממשלה נובע מחוק יסוד: הממשלה, בו נקבע כי הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. אמון זה בא לידי ביטוי הן בצורך של הממשלה לקבל את אישור הכנסת לכינונה ולקווי היסוד שלה, והן באמצעות יכולתה של הכנסת להפיל את הממשלה באמצעות הצעת אי-אמון. סמכויות הממשלה נקבעות בחוקים שמחוקקת הכנסת, וחקיקה ממשלתית, לרבות תקציב המדינה, טעונה אף היא את אישור הכנסת;
בצד זאת, לעיתים מסמיכה הכנסת את הממשלה בחוק לקבוע הסדרים שונים בחקיקת משנה; ככלל, מדובר בהסדרים טכניים יותר המגיעים לרמת פירוט רב, הסדרים העוסקים בעניינים מקצועיים הכרוכים בביצוע חוקים שונים, והסדרים שיש צורך בגמישות באפשרות לשנותם; במקרים מסוימים, קובע החוק המסמיך כי חקיקת המשנה תבוא לאישור אחת מוועדות הכנסת או לאישור מליאת הכנסת.
הכנסת מפקחת על הממשלה באמצעות הדיונים בוועדותיה. ועדות אלה רשאיות לזמן לישיבותיהן את נציגי הממשלה, ומי שזומן חייב להתייצב ולמסור מידע הדרוש להן. הכנסת היא גם מי שממנה את מבקר המדינה, והדוחות שלו נדונים בוועדה לענייני ביקורת המדינה".
ועכשיו, לאחר שהבהרנו, כיצד פועלת הדמוקרטיה במדינת ישראל. נפנה רק לתזכורת קלה:
על-רקע איומי ח"כ מיקי זהר, יו"ר וועדת הכנסת לפטר את ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון מראשות וועדת הקורונה בכנסת, בשל סירובה להיות 'חותמת גומי' כמו-גם בשל סירובה לשמש עבד נרצע של החלטות הממשלות - בלי לפקח אותן ולבדוק אותן, קודם לכן - נזכיר ונדגיש, כי ישראל הנה 'דמוקרטיה פרלמנטרית', בה הממשלה נזקקת לאמון הכנסת והכנסת אינה נזקקת לאמון הממשלה.
הנובע מכך הנו, כי בעוד שחוק יסוד: הממשלה מסמיך את הממשלה להתקין תקנות חירום - בתקופה שהוכרז בארץ, מצב חירום - לתקופה של שלושה חודשים, מבקשת מדינת ישראל ליטול לה סמכויות חקיקה חוץ פרלמנטריות, בלתי מבוקרות ובלתי מפוקחות - לתקופת זמן של 10 חודשים, בניגוד גמור לקבוע בחוק יסוד: הממשלה, המאפשר חקיקה כזו לתקופה של 3 חודשים בלבד!. כך זה מתחיל, לאט אט, בהססנות מה, תוך 'בדיקת השטח'. וכאשר 'השטח שותק' או מגיב בבלבול 'מחמת התדהמה', מתקדמים עוד ועוד צעדים.
עכשיו - בהוראת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, השוכח לרגע שכאן אנו מתנהלים ומנוהלים בדרך של 'דמוקרטיה פרלמנטרית', מבקש עושה דברו ו'וידו הארוכה בכנסת', ח"כ מיקי זהר, להדיח את יו"ר וועדת הקורונה, מפני 'שהיא לא התיישרה לדום מתוח לפי גחמות הראיס'. הלו. הלו. תתעוררו שם. מישהו מנסה לגנוב לכם את הדמוקרטיה ולמשוך לכם את השטיח מתחת לרגלים והכל והכל - בחסות משבר הקורונה.
ורק עסקנו, עד כה, בעניינים מדינה וניהול שוטפים וטרם נדרשנו להקשר והדבק הדברים, לכאורה למשפטו הפלילי של בנימין נתניהו ולפרשת הצוללות המושתקת ומודחקת לשוליים וכל המבין - יבין. ומי שלא יבין שיפנה לעזרתו של חיים יבין. ואז - אז אולי יבין, אם זה לא יהיה מאוחר
מדי.
ונזכיר למי ששכח ובעיקר לראש ממשלת ישראל, בנימין (ביבי) נתניהו, שבא, למיטב ידיעתי, מבית 'חירותניקי' ואביו ערך - משך שנים - את הביטאון האידיאולוגי של תנועה זו, את 'הירדן' - את חמשת הצרכים שקבע מנהיגה של תנועת בית"ר, זאב ז'בוטינסקי, שעל המדינה לספק לאזרחיה.
במאמרו "הגאולה הסוציאלית" שפרסם זאב ז'בוטינסקי בשנת 1934 את חמשת הצרכים שעל המדינה לספק לאדם והמוכרים כ'חמשת המ"מים של זאב ז'בוטינסקי' ואלה הם:
אז נכבדנו, ראש ממשלת ישראל, בנימין (ביבי) נתניהו, לפני שאתה מתכוון לפגוע, לכאורה, בדמוקרטיה, במדינת ישראל - בחסות מגיפת הקורונה ולפני שאתה מגדיר את כל מי שמתנגדים - באופן דמוקרטי וחוקי - לך ולהתנהלותך השלטונית, שיש בה משום פגיעה מהותית וממשית, לכאורה, בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים, בתארים "שמאלניים", המתפרשת בידי חסידיך השוטים, כמקבילה למלה - בוגדים ולפני שאתה זורה שנאה, פילוג והסתה, לכאורה, בקרב אזרחי המדינה, הרעבים ללחם וטרודים בבעיות פרנסה שוטפות, טול קורה מבין עיניך וקיסם מבין שיניך.
אנא, בדוק היטב, אם אתה - בנימין (בנג'מין) נתניהו (ניתאי - בעברך), אינך הבוגד, בהא הידיעה, בכל הכבוד הראוי, לפחות בשלושה עד ארבע ממ"ים, מתוך חמש הממ"ים של זאב ז'בוטינסקי, קודם שמשתלח אתה, לכאורה, באחרים.
בכל מקרה, תהיינה סיבותיך, אשר תהיינה, לפגוע, לכאורה בדמוקרטיה ובמשטר של קיומה של 'דמוקרטיה פרלמנטרית', הרי העם לא ייתן לך לעשות כן, גם אם תשליך עליהם מטבעות זהב ממסוקים, שכן הצלחת בהתנהלותך הכושלת בניהול משבר הקורונה, להשניא את עצמך - בוודאות גמורה ולא לכאורה! - בעיקר על הגרעין הקשה של אוהדיך ותומכיך השרופים, בהביאך אותם בניהול הכושל של משבר הקורונה לפת לחם.