התנהלות הח"כים, שרים, רה"מ בפועל, רה"מ החליפי, מעוררת יותר מדאגה בימים בהם נדרשת עשייה מתכללת, רצינית, יסודית, מעמיקה, כדי להרגיע את האזרחים המודאגים ממצבם הרפואי, הכלכלי, הנפשי, והחברתי. אזרחים שידעו כי יש מי שדואג למאבק במגיפת הקורונה ובהשלכותיה, ויש מי שנערך לכל תרחיש אפשרי, מחיים בשגרת קורונה ועד סגר מתמשך.
ממשלה זו, מקומה בחטא, חטא הפלגנות והשנאה האישית, חטא המחלוקת והאיבה, חטא כל ח"כ, שר. כל שר מלך, כל תיק מחפש יד חסרת משמעות. ממשלה זו הוקמה לאחר שבמשך שלוש פעמים העם נחצה בין שונאים לאוהבים, בין לוחמים לנלחמים, בין אור לחושך, בין טמא לטהור, בין מותר לאסור. השוליים הסהרוריים התמרכזו, התהום נפערה עוד ועוד, עד כי איימה להפיל לתוכה את כולם.
ממשלה זו הוקמה כשהשנאה היא העט וחוסר האמון הוא הדיו, כשהכזב והפייק הם הנייר עליו נחתמו ההסכמים. לא בין בעלי ברית עתידיים נחתמו ההסכמים כי אם חתימה בין שני שונאים, חשדניים, חסרי הערכה הדדית, צהובים זה לזה, אשר כורח המציאות כפה עליהם ישיבה משותפת, לא פנים אל פנים, אלא צוואר מול צוואר וידיים אחוריות קפוצות באגרופי ברזל.
למרות זאת, היה שביב של תקווה, זיק של אמונה, שמא בעת הזו, עת המאבק במגיפת הקורונה, השכל ישלוט על הרגש, התבונה תגבר על האיבה, אונות המוח יתיישרו, ומדינת ישראל השרויה במצב כלכלי חברתי ובריאותי מורכב תתחיל לאסוף את שבריה. תתחיל לאסוף כוחות כדי לעלות שוב על דרך המלך, דרך הריפוי, הצמיחה, שילוב הידיים לטיפול במציאות הקשה. אז חשבנו.
מצב חוסר המשילות רק החמיר, מימי ממשלת המעבר, מצרמוניית הקולות, ממאבקים גלויים וסמויים. אין ולו בדל של רמז ליציאה לדרך חדשה. בליסטראות של סחי ומיאוס מרוכז, מושלכות על היקר והחשוב. השונאים שונאים יותר, האוהבים אוהבים יותר, המציאות הבלתי נסבלת שהייתה מנת חלקנו טרם הרכבת הממשלה, לא השתנתה ואף החמירה.
יש ממשלה בירושלים אך זו לא הממשלה המקווה, זהו אוסף של בעלי אינטרסים שהדבר האחרון המעניין אותם הוא ישראל לפני הכול, רק לא לפני האינטרסים שלהם.
הימים הבאים עלינו הם ימים מרכבים ומאתגרים מבחינה בריאותית, כלכלית, חברתית, נפשית וביטחונית. בחסות הקורונה האירנים ממשיכים להתקדם לעבר הגרעין, בעוד בארץ מתנהל דיון סוער רווי יצרים על פתיחת בריכות השחייה. החיזבאללה מצטייד בטילים מדויקים נוספים משנה מציאות. בעוד הקיצוצים בתקציב הביטחון נמשכים ומפקדי הצבא עוצרים אימוני לוחמים, בחמאס פועלים ליצור משוואה מפרת איזון. זהו חלק מזערי מהנושאים אשר דרושה אסטרטגיה ברורה להתכונן לקראתם, ולא אמרנו מילה על האפשרות שהנשיא דונלד טראמפ כבר לא יהיה בבית הלבן.
אם מגמת הטלאים התפורים באופן גס מאוד תימשך, לצד מגמת הרחבת השסעים, מגמת הקיטוב, עם כל הצער, הקושי, המורכבות והאתגר העצום, חובה לפזר את 36 השרים, סגניהם, ראשי הממשלות, ולצאת לבחירות רביעיות. עדיפה ממשלה יעילה, אפקטיבית, בעלת יכולת קבלת החלטות והכרעות, אשר תבנה מערך מסודר לניהול המשברים מחדש, תיערך בתחומים נוספים, ובעיקר תמשול. המצב כיום הוא כי הממשלה עסוקה בחוליה, פוליטיקה זנוחה, עלובה, קטנה ומקטינה הבאה על חשבון החיים עצמם. אסור להיבהל מבחירות בזק גם במציאות הבלתי אפשרי והמורכבת. אם צריך בחירות שיהיו בחירות, המציאות לא יכולה להימשך באופן הזה, זוהי שעת חירום אמיתית, זה לא סלוגן, לא ספין, לא סיסמא, אלו החיים שלנו.