איפה הרשויות?
חבל מאוד שההורים בגן העירוני של פתח תקוה לא גילו די רגישות לגננת המוערכת והוותיקה, שלווה זלפריינד, שהצהירה שהיא בקבוצת סיכון, ושלחו את ילדם החולה לגן, שלמרבה הצער הדביק את שלווה בנגיף הקטלני עד לפטירתה המהירה.
עם זאת, לא רק ההורים צריכים לקחת אחריות. ראוי שמורים וגננות, שהם בקבוצת סיכון, יגלו אחריות ויפרשו מן העבודה, תוך קבלת פיצויים מתאימים. אני תמהה על משרד החינוך שלא הוציא עד כה הוראה ברוח זו ואסר עליהם את העבודה למען בריאותם ובריאות הזאטוטים.
יש לקוות שמקרה מצער זה ידליק נורה אדומה בקרב הרשויות המתאימות להטמיע הוראה זו, כי בנפש העובדים הדבר.
כמה ראשים?
מה המשותף לפרופ' חזי לוי, ד"ר איתמר רוטו, ראש האגודה לבריאות הציבור חגי לוין, פרופ' ברבש, ואיך לא, הלשעברים משה בר סימן טוב ופרופ' סיגל סדלצקי, ובמישור הפרלמנטרי - מיניסטריאלי פרופ' שאשא ביטון, ושני הראשים ביבי ובני? וגם צה"ל. פיקוד העורף. עד כאן רשימה חלקית. שמתם לב? כולם כוכבי וראשי קורונה. מה הפלא שהמאבק בנגיף הסורר כושל? מרוב ראשים, לא רואים ראש!
פסוקו
מיקי זוהר יו"רה לכל הכיוונים
הרכבת הממשלה: בקלי קולות?
עצור, הפגנה לפניך: מר-כאן- טיל...זה לא בנקֱ!
תת תזונה: א-מזון
מפקד תעבורה: רב קווי
מגוון זנים של הפרי העסיסי: רב קיווי
גירושין: לא כלה היא דרכנו
נוסע סדרתי: טְרַוֶול מֵייקֶר
בקטנה
קורונה ישראל מציגה: מרוב ראשים לא רואים ראש
צודק ב' מיכאל: השמאלנות נובעת מן הראש. אבל איזה ראש? ראש קרימינלי ומתלהם.
חמום מוח כבר אמרנו?