אונס מהו
המילה אונס מעוררת תחושת חלחלה. אונס הוא כיבוש. אונס הינו כפיית עצמך על אדם שאינו חפץ בקשר אינטימי עם האנס. אונס הוא אקט שבא להוכיח מי החזק ומי החלש. אונס הוא אקט של ביזוי, השפלה וגרימת כאב לזולתנו מתוך כוונה מודעת לפגוע ולהוכיח מי השליט ומי הנשלטת או הנשלט.
אונס יכול להתבצע בפיתוי, בהרדמה בסמי אונס, בשליטה מוחלטת של האנס כלפי הקורבן. בלי התחשבות ברצונה של הנפגעת, במצבה, בגילה. אונס הוא אקט של מי שסבור שאינו רוצה לשלוט ביצריו או מעשה הבא להעניש ולהראות מי האדון ומי השפחה החייבת לציית לאנס אחרת יכה, יפרק אותה בחבלות קשות או לעיתים - גם עלול לרצחה.
נשים יודעות וחרדות מאונס. היכולת של גברים לאנוס נשים קיימת הן בהיסטוריה ובסיפורים מיתולוגיים והן בתנ"ך, כאשר אונס הוא זכות הביזה והשלל של החייל המנצח.
אונס בעת מלחמה הוא גם נשק כלפי הגברים המנוצחים: ראו, אנו לוקחים כשלל את רכושכם וגם את נשותיכם ובנותיכם. גורו לכם מפנינו. אם להזכיר כמה ממקרי האונס במאה הקודמת: כיבוש ברלין בידי חיילים, אונס בידי הטורקים שעה שכבשו חלקים מקפריסין היוונית ומקרי האונס הרבים שבוצעו ברבבות מנשות יוגוסלביה הקודמת: בוסניה, סרביה וקרואטיה. מקרים רבים של אונס באריתריאה בזמן המלחמה עם אתיופיה ומקרי אונס ידועים במלחמת הודו ופקיסטן, ובארצות שונות באפריקה, כולל בדרום אפריקה העצמאית.
אונס במשפחה
נפוץ הרבה יותר מאשר רוב בני האדם מעלים על דעתם. אינני מתכוונת לתת נתונים סטטיסטיים לגבי גילוי העריות הקיים במשפחות רבות בישראל ובארצות אחרות. אך אציין שכאשר קיים אונס של ילדות, האנס הוא לרוב אדם הקרוב אליהן: אב, סב, דוד, אח או קרובים נוספים.
מכיוון שבכל התרבויות קיים איסור וטאבו על אונס בתוך המשפחה, הרי שנושא זה מוסתר. בד"כ אינו מובא לידיעת שאר בני המשפחה, גם לא לגורמים מטפלים: רופאי משפחה, שרותי רווחה. כך מצליחים גברים אנסים לעבור מספר בנות עד שהאחת פותחת את הסיפור והתפרים נפרמים והאמת הופכת נחלת כולם. או אז קשר השתיקה נבקע והנושא מגיע לשירותים החברתיים, לעתים למשטרה ובהמשך לבית המשפט. כמה שלא יהיה מחריד וחמור מעשה האנס המשפחתי תמיד ימצאו סניגורים שינסו לטהר שרץ זה.
אונס ילדות
אימהות מזהירות ילדות: אם את הולכת לאיבוד, או את צריכה עזרה, תמיד תיפני לאישה. אל תדבר עם גבר זה הפונה אליך. ובילדותי בשכונת מצוקה בירושלים, היו הילדות מדקלמות פזמון ששמעו מהאימהות: "אל תאמיני בגבר אפילו ארבעים שנה בקבר". כיצד השתרשה אימרה שכזו עד כדי כך שמשחר ילדותן ילדות חונכו לחשוש מגברים? כנראה שזה הניסיון הקולקטיבי של מרבית הנשים, היודעות כי האונס והאנס אורבים לפתח ביתן, בכל אשר תלכנה. וילדות צעירות אשר אינן יודעות מאומה על הכוונות הזדוניות של חלק מהגברים, לומדות את אותו פסוק או דומים לו, בשפות שונות.
ומכאן לפרשיית האונס הקבוצתי שנחשפנו אליה לפני ימים ספורים. 5 נערים בני 17-13 אנסו ילדה בת 12 במשך חודשים. הראשון שקיים עמה יחסים, החל לסרסר בילדה והעביר אותה לידי חבריו. כך, נהג ילד שגדל במערכת החינוך בישראל, להורים שנולדו או שהיגרו לישראל. אולי היה שחקן ספורט מצטיין, אולי גם תלמיד מבריק. אבל בתוך תוכו נטמע הזרע שאישה או לצורך העניין, נערה, או בת אנוש נועדה להיות תשמיש למאווייו וצרכיו של נער או גבר. ואם אפשר לעשות עליה סיבוב ולהרוויח מהעניין, מה טוב.
וחבר הנערים שנגררו אחריו אינו חריג. כמובן שעו"ד שייצג אותם ילמד אותם לחבוש כיפה, שזה עושה רושם טוב בבית המשפט. הנערים נראו מאחורנית, כשצולמו, וכולם היו ללא כיסוי ראש בדרכם למשטרה.
גם אם ילדה בת 12 "התאהבה" בנער ונדמה היה לה שהיא אוהבת אותו, גם אם היא קיימה עמו יחסי מין, מה שהוא עשה היה כה שפל ונקלה שאין על כך סליחה ומחילה.
הילדה חייבת לקבל טיפול רגיש בידי פסיכולוגית המתמחה בתחום זה. היא גם לא תוכל להישאר באותו ישוב כי הגברברים צילמו את עצמם תוך כדי המעשה והפיצו בין חבריהם. גסות וחוצפה שלמדו כנראה ממקרה האונס בקפריסין לפני חודשים לא רבים ונערה בת 19 שהפכה לשפחת מין בידי חבורת נערים ישראלים בחופשה.
לא שכחתי את "הנאנסת מקיבוץ שמרת" שהפכה להיות לאם למספר בנות וחייה אינם חיים עד עצם היום הזה. הבנות, אף הן חיות את הטלטלה וסיפורה של האם שהפך לנחלת כולם. את החיים בצל מחלות האם והאימה לה נחשפו בילדותן ונעוריהן. ואילו הנערים, לאחר שהשופט לינדנשטראוס ז"ל (זוכרים, הוא הפך להיות למבקר המדינה) זוכו. רק לאחר ערעור והעברת התיק לשופט אחר לאחר מספר שנים, פסקו להם מספר מצומצם של חודשי מאסר. רובם חזרו למשק, נישאו והולידו ילדים. כיצד יצדיקו את מעלליהם בפני בנותיהם בבוא היום שהן תגלינה את סיפור המעשה?
אונס בנים אף הוא מקובל. לכן כל הדברים שנאמרו בעניין אונס, אונס קטינות וגילוי עריות - חל גם על בנים. הטראומה בשני המקרים היא קשה. לעיתים, מביאה להתפרצות מחלות נפש ולהתאבדויות.