בספר חדש הנקרא בנשימה עצורה "סיירת מטכ"ל", מאת אבנר שור ואבירם הלוי, נזכר שמו של האלוף במילואים ח"כ עוזי דיין ב-28 עמודים. הביוגרפיה שלו גדושה בהשתתפות בלחימה נועזת עם חבריו, לצידם ובראשם. פעמיים נפצע בקרב.
הוא נצר לשבט דיין, למשפחה שהיא אגדה בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל. אביו נהרג במלחמת השחרור במלאת לו שלושה חודשים. דודו משה דיין.
יש לעוזי תואר ראשון במתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בחקר ביצועים בסטנפורד. הגיע לדרגת אלוף כסגן הרמטכ"ל. בחייו האזרחיים עמד בראש המל"ל. אלוהים יודע מדוע ניאות להיבחר במקום האחרון בסיעת הליכוד בכנסת, אבל ניחא.
אך כיצד אירע שהוא מוצא מלים מכובסות להימנע מלקרוא לבנימין נתניהו להסתלק מהזירה הציבורית? בניסוח עדין ואינטליגנטי, אך בלי שקיפות ראויה, הוא נמצא לצידו של ראש הממשלה המושחת בתולדות ישראל.
דיין נבון מאוד. נבון מאוד מאוד. כל מכריו שיבחוהו. לא ייתכן שאינו מבין. לא ייתכן שהוא ממתין רק עד לפסק הדין הפורמלי של בית המשפט העליון. הרי גם בגלל מה שמצוי מחוץ למתחם הפלילי, בגלל השקרים והמרמה והטריקים והתכסיסים והפעלולים של ביבי איש כעוזי דיין מואס בו. ממש בהכרח. לא בכפייה חיצונית אלא מתוך כורח פנימי של גנרל ופטריוט ואיש ספרות ומי שנמנה על יוזמי אמנת כנרת, הומו-ספיאנס.
ברור שלמען מדינת ישראל אני מייחל שבנימין נתניהו יוחלף ב"חברך הטוב ממך", כלשונו של שמואל הנביא. אבל צער? אכזבה? אין לי מביבי. יש לי דווקא מעוזי דיין. לא רק ממנו. גם ממנו.