ראוי להזכיר לכולנו עובדות ידועות שלפיהן מחלוקות פוליטיות גולשות לרוב מנתיב של ויכוח ענייני ורעיוני לעבר מסעות של שנאה אישית. ידועה העובדה שהיועצים הפוליטיים הקרויים יועצים אסטרטגיים, נוהגים להמליץ לפוליטיקאים עבורם הם עובדים, לנהל מסעות ביקורתיים נגטיביים נגד יריביהם, כדי להשחיר את דמותם על-ידי השמצות ועלילות בחסות "פרשנויות" עיתונאיות כביכול. לעיתים בחירות לא מוכרעות בקלפיות אלא במסע תעמולה נגטיבי של השמצות ועלילות בסיוע תקשורת שמשרתת אינטרסים פוליטיים ואישיים ולא את האינטרס הציבורי של קבלת מידע אמיתי ללא "פרשנות" אינטרסנטית.
לא ניתן לבטל את העובדה, שבמהלך שנות כהונתו כראש ממשלה וכמנהיג הימין הלאומי, פורסמו מאות רבות של מאמרי דעה ופרשנות של ביקורת קיצונית, נגד אישיותו נגד מדיניותו. חלק מהעיתונאים מנהלים נגדו מסע אישי בלתי פוסק שאיבד כל רסן של אמות מידה.
עיתונאים שהעזו לבקר את עמיתיהם על המסע הביקורתי הלא הוגן נגד נתניהו האדם והפוליטיקאי, נפסלו על-ידי "הבראנג'ה המקצועית". חלק מהעיתונאים הפכו מזמן לפוליטיקאים מתוסכלים שאין מסוגלים להשלים עם שילטונו של נתניהו וממשיכים "לפרש" אותו כאדם וכפוליטיקאי שלילי, שאין לו אפילו תכונה חיובית אחת. ההתקפות האישיות נגדו הפכו לאובססיה אצל חלק מהעיתונאים. התקפות מוטות חסרות רסן נוהלו נגדו בתקשורת.
מדוע נתניהו כל כך שלילי בעיני יריביו ושונאיו?
להלן לקט של כמה מביטויי הביקורת השליליים ביותר נגד בנימין נתניהו שפורסמו על-ידי הפרשנים ובעלי הדעה. מנהיגותו של נתניהו מובילה לייאוש טוטאלי ועתיד קטסטרופאלי למדינה. לנתניהו אין עמדות מוצקות אלא רק תחבולות. הוא דואג אך ורק להישרדותו הפוליטית ולא דואג לענייני המדינה.
הוא טקטיקן פוליטי, אבל כישלון אסטרטגי. הוא החדיר לשיח הציבורי את תרבות השקר כמודל למנהיגות. הוא רימה את מנהיגי המחאה החברתית וגם את פרופ' טרכטנברג כשמינה אותו לעמוד בראש הוועדה. הוא מרחיק בשיטתיות את כל מקורביו (גדעון סער, משה כחלון, עוזי ארד, משה יעלון, איציק מרדכי).
בעיני יריביו ומבקריו נתניהו הוא דמות של אדם יהיר, מתנשא, נהנתן, שקרן, לחוץ, אופורטוניסט, מנותק מהעם, מנהל מדיניות של פגיעה בשלטון החוק ובמעמדו של בית המשפט העליון. גרם לנזק ביחסים עם ארה"ב בגלל יחסיו ובהתנהלותו נגד אובמה. הפר הבטחות שלטוניות רבות. לא יוזם מהלך מדיני לפתרון הסכסוך. מתנער מהבטחתו להקמת מדינה פלשתינית.
סימה קדמון על "דוקטורינת נתניהו"
לשיא דברי השטנה והשנאה הלא רציונלית נגד נתניהו, הגיעה העיתונאית סימה קדמון (ידיעות 4.11.16) ברשימתה על "דוקטורינת נתניהו". קדמון הגיעה לשיאים חדשים של ביקורת אובססיבית שלוחת רסן בלתי נשלטת על נתניהו. סימה קדמון משווה את נתניהו לדיקטאטור הרומני צ'אוצ'סקו. לדיקטאטור הצפון קוריאני קים און.
למלך הבווארי הגרמני המשוגע לודוויג השני, לנשיא הטורקי ארדואן, לנשיא הרוסי פוטין, לקיסר הרומי נירון, לשליט הקומוניסטי של מזרח גרמניה הוניקר ואפילו לא שוכחת את נפוליאון. היא מייחסת לנתניהו את מחלת הפרמיה, עווית בלתי נשלטת וסיבוכי אופי פתלתלים. הפעם לא מדובר בחופש הביטוי, ובביקורת עניינית רציונאלית, אלא ביטוי של שנאה חולנית לא רציונאלית. סימה קדמון איבדה שליטה עצמית של כתיבה פראית לא רציונאלית.
מדוע נתניהו כל כך חיובי בעיני תומכיו ואוהביו?
הנואם המזהיר והמסבירן הציוני המדיני הלאומי הטוב ביותר. אדם חכם בעל רמה שכלית גבוהה, בכל קנה מידה אנושי. למרות כל נבואות החורבן של יריביו ושונאיו, הצליח לנהל מדינה שהגיעה בזכותו להישגים מופלאים בכל התחומים. אחד המנהיגים המבריקים שהצמיח הימין. הוא מזכיר באיכות ובעוצמה שלו את בן-גוריון ואת יצחק רבין. מחזיק בתפיסת עולם סדורה ומגובשת. מנהיג לאומי נחוש שיודע להציב קווי גבול ברורים להגנת מדינתו.
אחד המנהיגים המערביים הבודדים שהעז לקרוא תגר על הסדר העולמי המזויף של האו"ם. מנהיג שהעז להציב מראה ריאליסטית מול האו"ם ותוקף את היומרה של מוסדות האו"ם לקדם צדק ושלום. העז לכנות את מועצת זכויות האדם - "בדיחה". הצליח להדוף את כל הלחצים לנסיגות מהשטחים ולהקמת המדינה הפלשתינית.
דעתה החיובית של אילנה דיין על נתניהו
כמה ימים לפני שידור התחקיר של אילנה דיין ב"עובדה" על ההתנהלות של נתניהו ולשכת ראש הממשלה "האקווריום" אמרה אילנה דיין דברי הערכה מפתיעים על אישיותו של נתניהו: נתניהו הוא לא סתם Nobody - הוא Somebody.
היכולת האישיות שלו, האינטלקט, כושר התפיסה, זיכרון העומק ההיסטורי וגם תחושת האחריות ההיסטורית. יש אצלו גם השקפת עולם ליברלית הומניסטית שהוא הביא מאמריקה (פורסם בידיעות אחרונות 11.11.16).