אָנוּ בְּהָמוֹן וּבְהַדְרַת-עַם בָּאנוּ עֲדֶיךָ מִפֹּה וּמִשָּׁם
בָּאנוּ לְקַיֵּים מִצְוֹת הַשֵּׁם הַמְּכַפֵּר חַטָּאת כֹּל אָשֵׁם בָּאנוּ אֵלֶיךָ כָּל חָי וָנֶפֶש לְהָסִיר מֵעֲלֵינוּ רְבַב וָרֶפֶשׁ
ולְהִטָּהֵר מִכֹּל חַטֹּאתֵינוּ וְלָשׁוּב אֶל כּוּר מַחְצַבְתֶּנו בְּהַגִּיעֶנוּ עַתָּה לַתְּפִלָּה לִתְפִלַּת הַסִּיּוּם-הַנְּעִילָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ נֹאמַר עֲנֵנוּ אֱלֹהֵינוּ וְאַל תֵּאָחַר!
תַּעֲנִיתֶנוּ הוֹלֵך וְנִגְמַר פְּתַח לָנוּ דַּף חָדָשׁ לְמָחָר
שְׁמוֹר עַמְּךָ מִכֹּל מִשְׁמָר אַנָּא ה' עֲשֵׂה-אַל תֵּאָחַר רְאֵה נָּא אֶת מְצוּקוֹתֵינוּ וּשְׁלַח בְּרָכָתְךָ אֶל מָגִנֵּינוּ
הֵם בָּנֵינוּ וּבְבַת-עֵינֵינוּ הַלּוֹחֲמִים מוּל צָר לְמַעֲנֶנוּ
הֵם לָנוּ גִּבּוֹרֵי הַתְּהִלָּה וְנִשְׁקָם שָׁם אוֹמֵר תְּפִלָּה לְמַעַנְךָ אֵל נוֹרָא עֲלִילָה חַזְּקֵם אֵלִי בִּשְעַת הַנְּעִילִה
הָעַם יָשׁוּב אֶל יוֹם-יוֹם וְיִתְפַּלֵל גָּם שֶׁתַּעֲשֶׂה שָׁלוֹם
גָּם יוֹסִיףְ לַעֲתוֹר וּלְבַקֵּש בִּימֵי חֹל שׁוּב כְּבִימֵי קֹדֶשׁ
אַנָּא אֱלִֹהַי סְגוֹר חֶשְבּוֹן מְחוֹל לָנוּ, סְלַח וְכַפֵּר עָוֹן
בָּרֵךְ אוֹתָנוּ בִּשְעַת רָצוֹן כִי אַתָּה הָרוֹעֶה וְאָנוּ הַצֹּאן
מָהֵר הָבֵה עָלֵינוּ בְּרָכָה כִּי לְךָ ה' הָאָרֶץ וְהַמַּמְלָכָה
מִי כָּמוֹךָ נוֹרָא עֲלִילוֹת וּמִי כָּמוֹךָ אֱלֹהֵי הַנְּחָמוֹת
תֵּן לָנוּ אַהֲבָה וּמְחִילָה בְּהַגִּיעֶנוּ לִשְׁעַת הַנְּעִילָה בָּרֵךְ אֶת עַמְּךָ וְהַקְּהִלָּה וְהֵעָתֵר לָנוּ בִּזְכוּת הַתְּפִלָּה
וְנִקְרָא בְּקוֹל וּבְמוֹרָא כְּבַתְּחִלָּה אֵל נוֹרָא עֲלִילָה אֵל נוֹרָא עֲלִילָה
הפיוט נכתב בשעה אחרי מלחמת יום הכיפורים. מלחמת התשה ממצרים וחיילי ישראל מגינים עלינו בגופם ובנפשם, ובכך גם מאפשרים לעם לקיים את יום הכיפורים כהלכתו.
לקראת סיום התענית של יום הכפורים כאשר ההיכל פתוח לרווחה והציבור מלא תעצומות יום קדוש זה לכל קהילות ישראל, הן אלה שמקיימים מצוות כפי שנצטוו לעשות והן אלה, אשר שמקימים חלק מהמצוות, בין בדעת וביודעין והן כתוצאה מכך שגדלו בבית יהודי וראו עד כמה ישראל על כל שכבות העם, חש בקדושה, שבאוויר העולם, ממלא לב כל אחד מאתנו רגשי אחווה ושותפות גורל. אזי כל המתפללים שממלאים את בית הכנסת מקיר אל קיר פותחים בהקדמה הזאת וממשיכים בפיוט אל נורא עלילה לשבח ולתהילה.
כיוון שנבצר מאתנו השנה להיות מקובצים יחדיו בבתי כנסיות, ואין אנו אומרים פיוט הסיום במקהלה, נשלח לאלה שנהגו לעשות זאת פיוט זה, שאיננו מפיוטי החג אלא הוא מהוה הכנה נפשית לתפילת הנעילה. לכל הרוצה לקרוא אותו ואולי גם להזדהות העתירה והברכה והאיחולים. גמר חתימה טובה.