הבחירות שנערכות בארצות הברית הן לא רק מבחנם של המועמדים,
דונלד טראמפ ו
ג'ו ביידן, אלא גם מבחנן הגדול של הרשתות החברתיות. למודות לקח מבחירות 2016, וחבולות מהביקורת ומהמאבק הישיר שמנהל נגדן טראמפ, הן יצטרכו להוכיח לציבור שהן מפנימות את העובדה שיש להן אחריות לתכנים המפורסמים בפלטפורמות שלהן, כמו גם יכולת השפעה על הבחירות בכלל ועל התוצאות בפרט.
מאז 2016, שבים ראשי הרשתות החברתיות ומסבירים שהם שינו הרבה מאוד דברים - הן במדיניות והן באלגוריתמים. אבל אז באה הקורונה, שהעצימה את אחד החוליים המסוכנים של הרשת: הפייק ניוז. כמות המידע המוטעה, המגמתי והמסוכן על הנגיף ועוד נושאים שקשורים בו. הפצת אותו מידע כוזב העצימה את הפחד וההיסטריה, לטובת מנהיגים וגורמים אחרים שנהנו מכך. אלא שעם ההתעצמות הזו התעצמה גם היכולת של פוליטיקאים ושל גורמים אינטרסנטיים אחרים לפרסם מידע שקרי ולהטות בכך את המצב לכיוון שהם מעוניינים בו. הפייק ניוז שולט גם במערכת הבחירות הנוכחית, וביד רמה. זאת, בנוסף לאירועי הסייבר, ניסיונות ההתערבות במערכת הבחירות מצד מדינות,
ובמרכזן רוסיה, ועוד.
כל אלה מעלים ספק האם יש לרשתות החברתיות בכלל יכולת שליטה על המידע שמפורסם בהן בשצף קצף. והפעם, בגלל הקורונה ומגבלותיה (שטראמפ לא ממש שם עליהן, אבל ביידן כן),
טוויטר,
פייסבוק וחברות המדיה החברתית האחרות מהוות פלטפורמה מרכזית אף יותר במערכת הבחירות.
האם חופש הביטוי = הדהוד של פייק ניוז? הרשתות החברתיות מחויבות אומנם לחופש הביטוי, או לפחות כך הן מצהירות, אבל נשאלת השאלה האם הן חייבות להדהד מסרים כגון האיום של טראמפ שייתכן שהוא לא יכבד את תוצאות הבחירות. כמו-כן, צריכה להיבדק השאלה עד כמה
מארק צוקרברג,
ג'ק דורסי ושאר בכירי הסושיאל מדיה נבהלו משורה של מהלכים שטראמפ עשה באחרונה במטרה לקעקע את הלגיטימציה שלהן. ההסתה שלו נגד כל כלי תקשורת שלא מנגן את המנגינה שלו חדרה גם את החומות של הרשתות החברתיות.
כעת מנסים מנהלי המדיות החברתיות להראות שהם שמים גבולות ברורים לגורמים שמפרסמים פייק ניוז (Misleading Information - מידע שעלול להטעות, כלשונן), ובמיוחד לפוליטיקאים. טוויטר עושה זאת מזה כמה חודשים ואחריה פייסבוק ניאותה לפעול, אחרי שהועברה עליה ביקורת רבה. הנה כי כן, רק אתמול הודיעה טוויטר שהיא
תסמן ציוצים שבהם יכריזו טראמפ, או ביידן, על ניצחון שלהם לפני שיש לכך אישור רשמי כלשהו. טוויטר ופייסבוק אף סימנו אתמול, שוב, תוכן של הנשיא, שטוען שההצבעות בדואר הן "הונאה". קודם לכן, פייסבוק הודיעה שתאפשר הפצת מידע מכלי תקשורת מוכרים ורשמיים ולא תאפשר הודעות אנונימיות.
בצעדים אלה, הרשתות החברתיות מתכוונות למנוע מהמועמדים, או מאחד מהם, לעשות שימוש בכוח שלהן ולשבש את תוצאות הבחירות. האם הן יצליחו לעמוד באתגר הזה ולהיות חזקות מול ים עורכי הדין, יועצי התקשורת ונשיא עצבני אחד, שלא יוותר על כל כלי כדי לנגח אותן - בין אם הוא ינצח ו-ודאי אם הוא יפסיד? את התשובה לשאלה נקבל בימים ובשבועות הקרובים.
איך זה משליך עלינו? אם פייסבוק וטוויטר יצליחו למנוע את הפייק ניוז והניסיונות להטעיה ולהטיית תוצאות הבחירות בארצות הברית, הן יוכלו ליישם את דרכי הפעולה שלהן גם במדינות אחרות, כולל ישראל (וכבר עושות זאת באופן חלקי, על סמך ניסיון העבר). זה רלוונטי לא רק למערכות בחירות. גם אצלנו, שלושת הקמפיינים לכנסת שידענו ב-2019 ומוקדם יותר השנה, פלוס הקורונה, הביאו לפריצת כל הגבולות המותרים בכל מה שקשור להפצת מידע, הסתה ושנאה. גם בישראל, כדאי מאוד שפייסבוק וטוויטר ישימו תוויות אזהרה על מידע שקרי ועל הסתה נגד קהלים שונים, לרבות כשזה מגיע לפוליטיקאים שמפיצים מסרי הטעיה ושנאה. ישראל בכלל לא חפה מזה וגם כאן, הרשתות החברתיות מוזמנות לפעול יותר ממה שהן כבר עושות.
השורה התחתונה: גם בישראל יעקבו בדריכות אחרי תוצאות הבחירות בארצות הברית, לא רק כדי לדעת את זהותו של מי שיישב בארבע השנים הקרובות בחדר הסגלגל, אלא גם כדי לראות האם וכיצד הרשתות החברתיות מצליחות למנוע שימוש בכלים שלהן כדי לערער את יסודות חופש הביטוי והדמוקרטיה.