במשך השנים גידלה החווה וסיפקה את התוצרת החקלאית ואת כל תצרוכת המזון עבור הרפת שבבית דגן וברחובות. עד לשנות ה-70 גידלו בחווה גידולים מסחריים בהיקף של: 40% חיטה, 30% תלתן, 20% כותנה ו-10% שיבולת שועל.
לחווה היה ציוד חקלאי ייעודי מתקדם לכל מטרה, הן למחקר והן לגידול מסחרי בשטחים פתוחים. החווה העניקה "שירותי חווה" לחוקרים העורכים את מחקריהם על שטח החווה, כמו עיבודי קרקע, ריסוסים, קטיף, אסיף, ואספקת פועלים יומיים לעבודה בשטחי המכון.
במהלך השנים נערכו בשטחים הפתוחים של החווה ניסויים בגידולים רבים: חיטה, כותנה, חמצה (חומוס), שיבולת שועל, תלתן, אגוזי אדמה (בוטנים); גידולי מטע: גפן, זית, אפרסמון, אבוקדו, מנגו; גידול הדרים ופרחים. בשנות ה-90 התנתקה החווה ממינהל המחקר החקלאי - מכון וולקני, ועובדי החווה היו ל"עובדי קבלן". חוקרי המכון שפעלו בחווה, שכרו את שירותי החווה על-פי תמחור.
בחווה המרכז (צפריה) עבדו מספר חוקרים יידועי שם ובניהם ד״ר יעקב אפרת, חתן פרס ישראל לחקלאות 1977. בנו רון מספר: "החווה הייתה שטח ניסיונות קבוע של אבי יעקב אפרת וממנה יצא זן החיטה הננסית, פרי מחקרו של אבי. בנוסף היו לד"ר אפרת שטחי ניסיונות בחוות בגילת, בנווה יער ובניר דוד-תל עמל.
בשנת 2003 עברו משרדי החווה לאתר המנהל למחקר חקלאי, בקמפוס המרכזי. הרפת, הדיר והפיטוטרון נוהלו על-ידי החווה. מנהלי החווה במשך השנים היו: ישי אייזנברג, שמעון ברנר, מירצ'ה וסרמן, מיכאל חמו, מוטי חן ויהודה סגל (רשימה השמות מאתר המנהל למחקר חקלאי).