איך להכשיר קצינים

התנגדותם של חברי הוועדה השמרנים במערכת הביטחון של פרוסיה להצעותיו של שרנהורסט (שהתפרסמו בפרק בשבוע שעבר), בעקבות התבוסה לנפוליאון ביֶנה, חיזקה את דעתו שהאנטי-אינטלקטואליזם הוא ליקוי מִבנִי בארגון הצבאי, וכדי לתקן, ולוּ חלקית, את הליקוי יש לארגן מחדש את הצבא ולהקים מטה כללי מקצועי כצוות מוחות שיסייע למפקד העליון ולמפקדים המבצעיים הבכירים לתפקד באופן אופטימלי, בדומה להנהלה מקצועית במפעל תעשייתי. שרנהורסט, כממשיך מורשתו של פרידריך הגדול, ראה לפניו את דגם התעשיה הבריטית שהתפתחה באותה תקופה. תפקידי המטכ"ל בימי שלום יהיו לתכנן את המלחמה הבאה ולהכשיר קצינים ברמה גבוהה. תפקידיו בימי מלחמה יהיו תיאום בין הפעולות של הגּיָסות וסיוע למפקדי השדה בקבלת החלטות. הרפורמה בהכשרת הקצינים נראתה לשרנהורסט כמשימה עיקרית. הוא טען שקצינים בעלי ראש פתוח וחשיבה תיאורטית יתאמו את פעילותם לפי הנסיבות המשתנות בקרב ולא ייצמדו לפתרונות בית-ספר דוגמטיים. קצינים כאלה לא יתאכזרו לפקודיהם בעונשי גוף קשים. הם יקריבו את החיילים למטרות לאומיות ויטַפחו בהם הזדהות עם הצבא. מטה כללי מקצועי ופתיחוּת של קצינים הם תנאים הכרחיים ליעילותה של "האומה החמושה".

אחרי קרב יֶנה (1806) גברה איבת הקצינים השמרנים כלפי האיש שחזה את האסון מראש. הם לא היו מסוגלים להסכים ש"פרופסורים" ישלטו בצבא. ראש הוועדה שטיין נטה לקבל את הצעותיו של שרנהורסט אבל חברי הוועדה השמרנים דחו אותן וטענו שהשיטות הישנות של פרידריך הגדול – משמעת ברזל ולחימה לפי תרגולות-קרב קבועות – "הוכיחו את עצמן". נפוליאון, לעומת זאת, הבין את הסכנה. מרגלים ומלשינים דיווחו לו על הרעיונות של שרנהורסט, הוא כפה על מלך פרוסיה לפטר את שטיין מתפקיד ראש הממשלה ואת שרנהורסט מתפקיד שר המלחמה ולא ליישם את הצעות הרפורמה. אבל עבודת הוועדה לא הייתה לשווא. הרעיון חִלחל לתוך הצבא הפרוסי וגם יושׂם במלואו אחרי שנים אחדות; שרנהורסט הקים צבא גדול של אנשי מילואים, ואילו שֵרוּת החובה היה קצר. כל צעירי פרוסיה גויסו ואומנו בסתר כדי לא לעורר את רוגזו של נפוליאון. החוקים הצבאיים שונו ועונשי המלקות בוטלו. המלך פרידריך וילהלם השלישי תמך בשרנהורסט בגלוי וזאת כלשעצמה הייתה תופעה נדירה כי ראשי מדינות נוטים בדרך כלל לשמרנות. בפקודת היום של המלך מ-6 באוגוסט 1808, כתוב שמקצין טוב נדרשים השכלה כללית, ידיעת תולדות המלחמות, כישרון טכני, כושר חשיבה תיאורטי, מהירות תפיסה, דייקנות, שחרור מוסכמות ופתיחות לרעיונות חדשים. הייתה זאת הצהרת-כוונות בלבד, אבל להצהרת-כוונות של המלך היה ערך רב בפרוסיה. ההיסטוריון הצבאי קרל דמטר כתב, שמסמך זה קבע את האופי של הצבא הגרמני למאה שנים. חמשת הרפורמיסטים, תלמידיהם (הֶלמוּט פון מוֹלטקֶה הזקן¹) ותלמידי תלמידיהם (הֵיינץ גוּדֶרִיאַן)² היו מפקדי הצבא הפרוסי והגרמני עד סוף מלחמת העולם השנייה והשפיעו אחר-כך על תורת המלחמה של ברית נאט"ו. הגנרל האמריקני נורמן שוורצקופף שפיקד על גייסות הקואליציה במלחמת המפרץ הראשונה הוא אחד מצאצאיהם. אחרי תבוסת נפוליאון ברוסיה התכוננו פרוסיה ובעלות בריתה להבסתו הסופית. ב-1813 מינה המלך את שרנהורסט לשר המלחמה והסמיך אותו לבצע את הרפורמה: הוא הקים מטה כללי מקצועי ואקדמיה צבאית שהכשירה מפקדים בעלי חשיבה אינטלקטואלית, ארגן את הצבא בדיביזיות עצמאיות וצירף למפקדי השדה הבכירים ראשי מטות מאנשי המטה הכללי. ברוב הצבאות עד היום ראשי המטות מצייתים למפקדי השדה הבכירים. בצבא הפרוסי של שרנהורסט הם היו עצמאיים וסייעו למפקדים. הוא הפיק בכך לקחים משגיאתו הפטאלית של נפוליאון שאצלו אנשי המטה היו עושי-דברו וראש המטה הצרפתי הגנרל לואי אלכסנדר בֶּרטִייֵה לא היה מסוגל להפעיל את יחידות הצבא שעליהן פיקד בצפון גרמניה כששהה נפוליאון בספרד ודיכא שם את המרד. ברוסיה לא הצליח נפוליאון להפעיל את צבאו הגדול והֶעדר מטה כללי מקצועי היה מִסּיבות הכישלון.

החידוש של שרנהורסט הִקנה לצבא הגרמני יתרון לא רק על נפוליאון אלא גם על רוב המצביאים שקמו אחריו וניסו לחקות אותו. מצביאים אלה היו נפוליאונים קטנים ללא מטה מקצועי.³ שרנהורסט היה המנצח במאבק הבלתי ישיר בינו לבין נפוליאון ובין צבאות פרוסיה וגרמניה לבין צבא צרפת בשלוש מלחמות: ב-1871-1870, ובשתי מלחמות העולם. אחרי שחקר את קרב יֶנה הגיע שרנהורסט למסקנה שהצרפתים ניצחו בקרב זה הודות לאגרסיביות של המפקדים בקו הדם שלא קיבלו פקודות ישירות מנפוליאון. התבוסה ביֶנה נגרמה מכך שצבא צרפת רדף אחרי צבא פרוסיה בפיקוד הגנרל גֶבּהַרד בּליכֶר שנסוג לכיווּן הים הבאלטי, ללא התארגנות מוקדמת. צבא מנצח המשמיד את צבא האויב במרדף, מנחיל לאויב תבוסה מוחצת ומשיג את מטרות המלחמה.⁴ את הלקח הזה לימד שרנהורסט את המפקדים הפרוסים הבכירים, וקלאוזביץ ניסח אותו בספרו "על המלחמה": "את כוח האויב יש להשמיד ולהביאוֹ למצב של אי-יכולת להילחם עוד... את הארץ יש לכבוש משום שעלול לצמוח בתוכה כוח צבאי חדש... בנהּ בכורהּ של המלחמה הוא יישוב הסכסוך בשפיכות דמים והמאמץ להשמדת כוחות האויב".⁵ מולטקֶה, תלמידו של שרנהורסט, חידד את הלקח הזה אחרי שפרוסיה ניצחה את אוסטריה ב-1866 בקרב קניגרץ וקבע: יש לאמן את מפקדי קו-הדם כדי שיהיו אגרסיביים בכל מצבי הקרב. אַל להם לחכות לפקודות ממפקדיהם. הצבא הגרמני התאמץ ליישם את הקביעה הזאת במלחמת העולם הראשונה, בחזית המערבית מול צבאות אנגליה וצרפת. הוא נבלם פעם אחר פעם ולשני הצדדים נגרמו אבדות כבדות. בחזית המזרחית היו לצבא הגרמני יותר הצלחות וכבר בתחילת המלחמה השמידו הכוחות הגרמניים את צבא הגנרל הרוסי סמסונוב. __________ חשיבותו של שרנהורסט; קרב ווטרלו; מותו של שרנהורסט; גרמניה בשתי מלחמות העולם; צ'רצ'יל לעומת היטלר; הֶשֵׂגו הגדול של צ'רצ'יל; ניצחון אמריקני במלחמת וייטנאם; מדוע התפלגה גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה? הסתפחות הגרמנים לציביליזציה האנגלו-אמריקנית

1. היה רמטכ"ל צבא פרוסיה שתכנן והוביל בהצלחה מבצעים צבאיים במהלך מלחמת שלזיה השנייה, המלחמה האוסטרו-פרוסית ומלחמת פרוסיה–צרפת שסללה את הדרך לאימפריה הגרמנית. כתב מספר עבודות על תֵאוֹריה צבאית. התֵזה המרכזית שלו הייתה שיש להבין אסטרטגיה צבאית כמערכת של אפשרויות, מאחר שרק התחלת מבצע צבאי יכולה להיות מתוכננת. כתוצאה מכך הוא האמין כי מטרתם העיקרית של מנהיגים צבאיים היא להכיל את ההכנות הנרחבות של כל תוצאה אפשרית. הצלחתו הייתה בהקמת רשת גיס אימון והצטיידות שהתבססה במידה רבה על תשתית של רכבות אשר אִפשרה ריכוז ושינוע מהיר ויעיל של צבא המילואים הפרוסי על כל ציודו אל החזית בזמן קצר. אחרי מאה שנה צה"ל נכשל בדיוק בתחום זה במלחמת יום הכיפורים. 2. היה ממפקדי השריון הבולטים של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. נִמנה עם הוגיה העיקריים של טקטיקת ה'בליצקריג' (מלחמת הבזק) ואף יִישם אותה בלחימה בכישרון רב. היה הכוח המניע מאחורי חיל השריון הגרמני ואף שותף בתכנונם של טנקים מסוימים. 3. כאלה היו מפקדי ארגון ה"הגנה" והחטיבה המגויסת שלו, הפלמ"ח, שבנו את צה"ל. לכן לצה"ל אין עד היום מטכ"ל מקצועי, כפי שהוגדר על-ידי שרנהורסט ונבנה בצבא הפרוסי והגרמני. בין הרמטכ"לים של צה"ל לא היה אף גאון צבאי ובכל מלחמותיו לא שלטו המפקדים ביחידותיהם והאנדרלמוסיה הייתה אחד ממאפייני הקרבות. דוגמאות: הקרבות בירושלים במלחמת ששת הימים, מערכת החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים, וקרב סולטן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה. 4. את הלקח הזה למד נפוליאון ויִישׂם אותו ברוסיה אך שם הוא היה לו לרועץ בגלל אסטרטגיית 'האדמה החרוכה' אותה נקטו הרוסים. צה"ל לעומת זאת יִישׂם את הלקח הזה בהצלחה בחזית הדרום מול המצרים במלחמת ששת הימים. 5. את הלקח הזה צה"ל לא יישם אף פעם במלחמותיו, ולכן לפי קלאוזביץ הסכסוך היהודי-ערבי נמשך זמן כה רב. במלחמת לבנון השנייה צה"ל שאף להשמיד את החיזבאללה אך נכשל. 6. ב-3 ביולי 1866 הוכרעה המלחמה האוסטרו-פרוסית בניצְחון הממלכה הפרוסית, תחת הנהגתו של הגנרל הלמוט פון מולטקה. הצרפתים שקיוו לניצְחון האוסטרים החלו לראות בפרוסיה מתחרה לצרפת על ההגמוניה באירופה. (ויקיפדיה).