כיוון שבאווירה הרעילה שנוצרה כל מי שאומר מילה טובה על גדעון סער חשוד מידית ב"שנאת ביבי" מוטב שאבהיר את עמדתי: אין לי בעיה עם מר נתניהו. מבחינתי שישאר ראש ממשלה בראשות הליכוד עד 120. אני חי עם זה בסדר. ואת הביקורת הרבה שיש לי על מעשיו ומחדליו הרבים אני אוכל להמשיך להטיח בו גם מבפנים. ויש לי כבוד רב להישגיו בתחומים שונים. אני מפקפק מאוד באישומים נגדו וחושב שהתנהלו מולו בצורה שלא נהגו כלפי אף פוליטיקאי אחר וממש התאמצו להדביק לו משהו ומי שמבין וקורא את כתב האישום יכול להריח את הזיעה שניגרה שם מרוב מאמץ. זה כתב אישום מיוזע.
עם זאת אין להתעלם מכך שלנתניהו יש לפחות תרומה מסוימת למצב שבוא הוא נמצא כרגע - במעשיו ומחדליו - ולאווירה הציבורית הרעילה. גם אם לא תרומה עיקרית. ועם כל הכבוד והדאגה לגורלו האישי של מר נתניהו, עבורי מה שמעניין בראש וראשונה זה גורלו של הליכוד וגורלה של מדינת ישראל. ולכל הביביסטים האדוקים שקפצו על העגלה בשנים האחרונות אשמח לגלות שהליכוד התקיים יפה לפני עידן נתניהו וחשוב מאוד שימשיך להתקיים כמפלגה מרכזית גם אחרי עידן נתניהו.
הסיבה שתמכתי בגדעון סער בפריימריז האחרונים לפני הבחירות האחרונים הייתה שהסכמתי עם התחזית שלו: שנתניהו לא יוכל להרכיב ממשלה אחרי הבחירות. הכוונה הייתה, כמובן, לממשלה שהמחנה הלאומי במרכזה. התחזית הזאת התאמתה. למרות קמפיין אדיר וחסר תקדים של נתניהו שבו השיג יותר מציפיותיי, כצפוי, זה לא הספיק.
הממשלה שכן הוקמה היא קטסטרופה. ממשלת שיתוק וניהול כושל. האווירה הרעילה לא פסקה לרגע גם מתוך הממשלה והמדינה נמצאת באווירה של חוסר משילות. אווירה כזו מטבעה מנוצלת מצד אחד על-ידי קבוצות באוכלוסייה שממילא לא רואות עצמן מחויבות במיוחד למדינה ורשויותיה גם בימים רגילים, אך החולשה הפוליטית מזוהה והתוצאות בהתאם: חרדים שעושים לצחוק את הגבלות הקורונה. ערבים כנ"ל, וזה בזמן ששם לא הורגים זה את זה בפרץ אלימות חסר תקדים. השר לביטחון פנים, עשה ועושה מאמצים לטפל בבעיות נקודתיות, הן כשהיה שר המשפטים הן כעת כשר הבט"פ. אבל זה ניסיון לעצור שיטפון עם כפית. כדי לעשות יותר הוא זקוק לגיבוי של ממשלה חזקה ויציבה ואמון ציבורי רחב. מצד שני הפקידות המשפטית ובג"ץ מרחיבים עוד ועוד את סמכויותיהם תוך ניצול החולשה הפוליטית של נבחרי הציבור שאמונים לקבוע חוקים ולתחום גבולות.
עם כל הכבוד לחיסונים שמגיעים לא מעט בזכותו של נתניהו, זו לא התחלת הסוף. בקושי הסוף של ההתחלה (סליחה מר צ'רצ'יל על השימוש הפלגיאטי). משבר הקורונה יישאר איתנו עוד חודשים ארוכים, אולי לאורך כל 2021. ההתמודדות עם השלכותיו תימשך כמה וכמה שנים לפחות. וגם יתר הבעיות הביטחוניות הנלוות לא נעלמו, לרבות ממשל הרבה פחות נוח שצפוי בקרוב מאוד בבית הלבן.
מה הסיכוי של מר נתניהו להקים בבחירות הקרובות ממשלת ימין יציבה? איך יוכל לעשות זאת כש-3 מפלגות ימין לא ישבו בממשלה שלו? בנט וליברמן לא נבהלו מהאופוזיציה עכשיו. אין סיבה שירוצו פנימה כשהם מרגישים בחולשתו. ספק אם שוב יצליח לגייס מישהו מהשמאל מרכז. מי יישאר לו חוץ מהחרדים? מנסור עבאס? מה המסקנות? הנטייה האישית שלי כרגע, עם כל ההערכה לגדעון סער, להמשיך להצביע מחל כי יש שם כמה וכמה אנשים ראויים שצריך לראותם בכנסת. בוודאי אם סער יעשה את הטעות הפטאלית ויצרף את יעלון לרשימה שלו.
אבל המוצא הנכון שאני רואה מהמשבר הוא נתניהו רץ לנשיאות. אני בטוח שגם יריביו יעדיפו אותו שם. משם יוכל לעזור בקשריו האישיים בעולם ומבחינתו יקבל מעון הרבה יותר ראוי מהמעון הנוכחי הממורטט, עם תקציב של עשרות מיליוני שקלים בשנה ולא פחות חשוב, חסינות מהמשך ההליכים המשפטיים ל-7 שנים. לדעתי גם המערכת המשפטית תנשום לרווחה אם זה יקרה. רבים במערכת מבינים את המשמעות להמשך ההליכים בתיקים השנויים במחלוקת גם למדינת ישראל וגם למערכת המשפט. קוראים לזה צמצום סיכונים. זה יהיה מצב של WIN WIN, גם למר נתניהו גם למערכת המשפט ובעיקר למדינת ישראל ולליכוד.