עוד כמה חודשים אנו מסכמים שנה לתחילתה של המגיפה העולמית, הקורונה. ומי יודע אולי נציין בקרוב גם את סופה. אך בנתיים, זוגות שחיכו לחתונת חלומותם, נאלצו לדחות עקב המצב המשתנה, לפעמים אף לא פעם אחת, את היום המיוחל. הדבר לא נגמר בכך, אלא פירוש הדחיה, חוץ מעוגמת נפש ואי ודאות בתקופה, שמבורכת כשלעצמה, באתגרים שונים, הוא כסף ההולך לריק.
ספקים שונים, בעלי אולמות, בחרו להשאיר את כספי הזוגות הצעירים בידם. על-אף שלא התרחש אירוע בשטחם. המאבק החברתי נחתם בשינוי שקרה בעקבות יוזמה של כמה דמויות בענף, ובסופו הוכנס סעיף בחוק המאפשר, בגין מגיפה ומגבלותיה, החזרת המקדמה לזוג המתחתן. עד כאן, צד אחד של המתרס.
ובצידו השני, האם זוג טרי, שברצונו להינשא זה לזו איבדו את היכולת עד להודעה חדשה? או שאולי יש שלמדו לקחת את ההזדמנות המיוחדת, למחוזות שאיש לא העלה בדעתו... בנוסף לכך, חשופים כולם לתהליך של הפרדה. מה עיקר ומה טפל.
עולם החתונות, מצא את עצמו משתכלל ונהנה מצמצום משתתפים, אך מאיכות ושמחה בלי פשרות. הזוג לומד בדרכו, לקבל את המצב הנתון ולהחליט שהיחס למציאות הוא בידיים שלהם. והם כבר הרוויחו את השיעור הגדול לחיים בכלל ועוד לחיים זוגיים ולהקמת ביתם בפרט.
האמנם חתונה מהאגדות? התשובה לכך תלויה בהסתכלות החתן והכלה. ומאליו משפיעה על כל סביבתם הקרובה לאחוז באותה הגישה. חתונת החלומות? בפשטות - כן. לגמרי כן. ממליצה.