מסתבר שאין מתאם מובהק בין צפיפות אוכלוסייה (נפשות ליחידת שטח) לבין תוצר לנפש. אבל מחקר חדש מראה שאם מחשבים צפיפות ליחידת שטח מתואמת איכות, לוקחים בחשבון את ההתאמה הגאוגרפית למגורים ואת פריון הקרקע, אז מגלים קורלציה שלילית בין תוצר לנפש וצפיפות. כלומר,
המדינות העניות צפופות יותר, או שצפיפות מובילה לעוני.
התוצאה הזו מעט מפתיעה, או לפחות ממש לא מובנת מאליה. אנחנו לא חיים בעולם שהחקלאות היא מקור פרנסה מרכזי, וכבר השתחררנו מהעולם המלתוזי (שהאוכלוסייה מתאימה את עצמה למשאבים כפי שהסביר תומס מלתוס ב-1798). וגם על-פי מלתוס לא צריך להיות מתאם בין צפיפות מתואמת איכות קרקע לבין תוצר לנפש בשיווי משקל. יתרה מזו, מחקר על אורבניזציה מוצא יתרונות לגודל - הערים הגדולות והצפופות משפיעות (השפעה, לא רק קורלציה) לחיוב על פריון העבודה. אז מה ההסבר?
החוקרים מראים שארצות שחוו את "השינוי הדמוגרפי" מוקדם יותר הן פחות צפופות היום, ומדינות שחוו את השינוי הדמוגרפי ואת תהליך ההתפתחות והתיעוש מאוחר יותר "קיבלו" את הצפיפות מהארצות המתקדמות יותר. לאט-לאט... השינוי הדמוגרפי זה השם (שכלכלנים) משתמשים לתופעה של ירידה בילודה למרות עלייה ברמת החיים. שינוי שהתרחש במדינות המערביות המפותחות החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ונמשך בגדול עד היום. השינוי הדמוגרפי חשוב לבריחה מהמלכודת המלתוזית (על זה אנחנו מדברים בפרק בפודקאסט "עושים חשבון").
מדינות אחרות נותרו מאחור (מבחינת ההתפתחות הכלכלית והשינוי הדמוגרפי) במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים ומאוחר יותר. המדינות האלו הושפעו מהמדינות המפותחות: טכנולוגיה, השקעות, ידע יצרני, ובריאות. החוקרים טוענים ומראים נתונים תומכים, שההשפעה על צמצום תמותה (אני מניח שבעיקר של ילדים) בזכות הבנה בסיסית של כמה כללים, השפיעה הרבה יותר מאשר הטכנולוגיה וההשקעות על התוצר.
לסיכום: מדינות עניות צפופות יותר בגלל ההיסטוריה שלהן, שקשורה להשפעות מיטיבות על תוחלת החיים מהעולם המפותח למדינות העניות. אז האם כלכלת ישראל נפגעת וצפויה להיפגע בעתיד מגידול האוכלוסייה המהיר שלנו? כן, אבל ללא קשר למחקר הזה.