אם אדם מסרב להתחסן, טוענים שלא ניתן לחייב אותו, אך ודאי שניתן לחייב כזה אדם לעבור בדיקה כל יום או כל יומיים, במימונו, ואם מסרב הוא ודאי חייב להיכלא עד הודעה חדשה בתוך ד' אמות של עצמו או של הציבור - כך שלא יבוא במגע עם אף אדם אחר.
אך מה דינם של אלה המטיפים את דעתם המסוכנת לאחרים, וגורמים בכך לאחרים שלא להתחסן? מה דינו של אותו גייס מטיף נגד חיסונים, אשר הוביל קבוצות גדולות של מתנגדי חיסונים ברשת, ואשר גיסתו והוולד שלה מתו מהמחלה? האם הוא האחראי הישיר למותה? האם הוא ייטול על עצמו את הנטל הכלכלי של חסרון האם במשפחת גיסתו? האם הוא יגדל את היתומים?
לצערי אנו חיים במדינה לא נורמלית, מדינה בה הרשעים מתוגמלים והצדיקים חוטפים, מדינה אשר השתלטו עליה כללי משפט חולניים אשר הופכים אותנו לחברה אימפוטנטית, המעודדות את משחרי רעתה.
בשל כללים חולניים של "כבוד האדם" אנו ממיתים אנשים במו ידנו, רבנים, סלבריטאים וסתם אנשי זדון, מפיצים דברי כזב, ועל כל מילת שקר כזו מתעופפים להם באוויר מיליוני וירוסים קטלניים הזורעים הרס בכל אשר נקרה בדרכם. וזאת כאשר החיסונים הם בשפע וזמינים לכל דורש.
אלוהים זועק מהשמיים "מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" ואנו ברוב אכזריותנו ועם הייעוץ המשפטי ה"הומאני" שלנו עונים בהיתממות מאוסה "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי"?