סוד גלוי הוא כי שאלת הביצה והתרנגולת עומדת במלוא עוזה ועוצמתה גם בבחירות הרביעיות. בפשטותה היא האם ראש הממשלה הנבחר בנימין נתניהו ראוי לכהן כראש ממשלה או שמא על-אף שבית המשפט אישר את חוקיות המשך כהונתו עם שלושה תיקים וכתבי אשמה, שוחד, מרמה והפרת אמונים ראוי לו שירד מהבמה הציבורית עד תום משפטו.
האם נכון שראש ממשלה ירד מכיסאו בשל הליך משפטי בו הוא זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו או שמא ראוי שיאבק על חפותו ויוכיח צדקתו מבלי שירד מרום שיבתו.
לסוגיה זו נדרש עם ישראל כולו בארץ ובגולה. לכולם יש הסברים מנומקים לכאן ולכאן, אלו מאשימים ואלו מטיחים, אלו בטוחים כי מדובר ברב נוכלים ואלו מאמינים כי המשיח מותקף על לא עוול בכפו.
ארבע מערכות בחירות קשות, מכפישות, מבזות, מדממות התקיימו בשנים האחרונות, לא על אידאולוגיה, לא על מצע, לא על אמונות וערכים, הכל התנקז לכן בנימין נתניהו, לא בנימין נתניהו. בשורות הבאות אני מבקש להציע שבירת מעגל הכלום וסבבי השום דבר עם התוצאות הידועות מראש.
בנימין נתניהו, לית מאן דפליג, הינו אדם רב זכויות, אשר עשייתו כתובה באותיות של זהב בכותל המזרח של פנתאון התהילה היהודי-ישראלי המתחדש. מעבר להיותו אוהב עמו, ארצו ומדינתנו, בנימין נתניהו הינו לא רק פוליטיקאי הבונה והורס מפלגות, העסוק במקצוע הפוליטיקה כלהטוטן ראשי בקרקס של מגביהי עוף ומתרסקי ארץ. הקהל הרב הפוקד את הקרקס מגיע עבור הכוכב המגה סטאר שלו, הלהטוטן הבלתי נלאה. יחד עם התלהבות זאת ישנו קהל גדול אחר אשר לא יכול להביט בלהטוטן בו הוא רואה מאחז עיניים מופקר וקל דעת, גונב דעת הבריות.
על כן משברור לכל כי בנימין נתניהו הוא בליגת העל של המדינאות העולמית אשר דעתו נחשבת ומוערכת בקרב תומכיו ומתנגדיו בעולם, מדינאי עתיר ניסיון, רב זכויות ובעל יכולת וירטואוזית להיות חלק ממנהיגי העולם, ייתכן שהגיעה העת כי יבחר על-ידי באי הכנסת לתפקיד חדש, חשוב מאוד ונדרש ביותר, ראש ממשלת העם היהודי. בחירתו תעניק לו קדנציה בת שבע שנים עם כל מרכיבי החסינות והזכויות של ראש ממשלה בישראל, תעניק לו דירת שרד ארבע שנים בארה"ב ושלוש שנים בבירה אירופית. בנימין נתניהו ישרת את העם היהודי בגאון ובעוצמה הנדרשת, ראש ממשלת העם היהודי יוביל תהליכים משמעותיים בקרב אומות העולם ביחס לעם היהודי. יבנה מחדש את השבט היהודי אשר התפרק ברחבי העולם, ייצר מכנה משותף, מאחד, מאחה ומחבר.
במקביל יבחר ראש ממשלה במדינת ישראל מהמפלגה שתוכל להרכיב את הקואליציה הלא סחיטה, החפה מאינטרסים מגזריים, אשר תעבוד קשה למען העם היושב בציון, למען אזרחיה, למען רמת החיים, ההשכלה, החינוך, התעסוקה, הביטחון, התקווה ומעל לכל תחל בתהליך ריפוי עמוק, פולשני, חודרני בנקבוביות החברה שהתרחבו והיו לבורות של כאב, שנאה ומחלוקת.
וכך יהיו שני ראשי ממשלה, עם אותם תנאים, עם אותה חדוות עשייה, עם אותו השקט המיוחל, היציבות הנדרשת והמשילות המתבקשת. נשמע דימיוני? אולי, מערכת בחירות חמישית נשמעת דימיונית והזויה הרבה יותר.