מדובר על מכתב מהרב הקדוש רבי שלמה (הראשון) מבאבוב זצוק"ל בבקשת עזרה עבור בנש"ק מנכדי הר"ר מאיר מפרעמישלאן מתושבי אה"ק. נשלח אל הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא מלבוב, ליטיוויסק תרמ"ז. כולו בכתב יד קדשו וחתימתו.
זהו מכתב נדיר במינו, עם תוכן חשוב ומעוניין מאוד: 2 עמודים בכתב יד קדשו של הרה"ק ר' שלמה מבאבוב אל הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא אב"ד לבוב. המכתב שנשלח ביום א' פרשת אחרי, כ"ב למב"י, תרמ"ז, עוסקת בבקשת עזרתו עבור הרה"צ בנש"ק מוה"ר ר' משה מאיר שמערלער מעיה"ק צפת, ומדבר בשבח אבותיו הקדושים הה"ק מו"ה זיינוויל מליטאוויסק (מבני החבריא קדישא אצל הרבי מלובלין זי"ע) ואביו הרה"ק מו"ה איציקל מלינסק ואביו הרה"ק רבי ישכר בער מלינסק זצוק"ל.
במכתב הוא כותב: "נכד הגאון הצדיק ר' זנוויל זלה"ה מפה, והגאון החסיד ר' איצק, ואביו הגאון הצדיק ר' בער זלה"ה מלינסק, אשר אמר עליו הגאון הקדוש ר"ר אלימלך זלה"ה מלעזנסק אשר בא לכל המדריגות כמו כל הצדיקים תלמידי הבעש"ט זלה"ה בלי שום רב, רק בכח התמדת התורה, וגודל צדקתם וקדושתם נתפרסם בכל הגליל דפה ובודאי הראוי לזכור זכות אבות לבנים להטיב עמהם...". המכתב כולו נכתב בכתב יד קדשו ובחתימתו וחותמתו. מכתב נדיר מאוד, הן בתוכנו והן באורכו.
הרה"ק ר' שלמה הלברשטאם נולד בשנת תר"ז לאביו הרה"ק ר' מאיר נתן בנו של הרה"ק ר' חיים מצאנז בעל ה'דברי חיים', ולאמו בת הרה"ק ר' אליעזר מדז'יקוב. בשנת תרט"ו התייתם מאביו, ועבר לגור אצל זקנו בדז'יקוב. בשנת תרכ"א נשא את בתו של הרה"ק ר' יהושע מקאמינקא. לאחר פטירתה נשא את בתו של רבי מנשה טייטלבוים. הוא הופקד על-ידי זקנו בעל ה'דברי חיים' לערוך את תשובותיו ההלכתיות, תשובות אלו נדפסו בתור ספר "דברי חיים". בשנת תרכ"ה נתמנה כרב בעיירה ביקאובסק, וכיהן בה כעשר שנים.
לאחר מכן עבר לכהן כרב בעיירה אושפיצין ובווישניצא. בחשון תרנ"ג עבר לכהן ברבנות העיר באבוב, שעל שמה נתפרסם. היה אדמו"ר לאלפי חסידים. עסק בפרט בקירוב בני נוער לדרכי החסידות, ובעקבות כך הפכה חסידות באבוב למרכז גדול של אלפי חסידים צעירים, ששינו את עולם היהדות בגליציה בהפצת תורה וחסידות.
רבי שלמה היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה והצטרף לארגון "מחזיקי הדת" (בניגוד לשאר אדמו"רי בית צאנז שלא תמכו בהצטרפות לארגון זה). כתב תשובות רבות בהלכה. בנו האדמו"ר רבי בן ציון הכין להדפסה ספר מכתבי אביו לפני מלחמת העולם הראשונה, אך אלו אבדו במהלך המלחמה.
מעט מדברי תורתו אשר שרדו את השריפה הגדולה בווישניצא, הודפסו בקובץ 'עטרת שלמה'. לפנינו אחד ממכתביו הנדירים ששרדו. בנו האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד בעל "קדושת ציון", אביו של האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) האדמו"ר מבובוב-ארה"ב - שהקים את ממלכת החסידות הגדולה של חסידי בובוב בארה"ב.
סבו ה"דברי חיים" אהבו והחשיבו מאוד ואף לימדו את תורת הנסתר. במכתב הלכתי משנת תרל"א הוא פונה עליו: "נכדי הרב החריף המפורסם, שלשלת היוחסין, החסיד, גדול בתורה... מו"ה שלמה" (שו"ת דברי חיים, יורה דעה, סימן ל"ב). באותה תשובה מבקש ממנו הסב הגדול: "והתפלל נא בעדי כי חלוש אני מאוד, יעזור לו ד' באריכות ימים ושנים... דורש שלום תורתך ומצפה לראותך בשלום".
הגאון רבי יצחק אהרן הלוי איטינגא (תקפ"ז-תרנ"א) מגדולי גאוני גליציה. בנו של הגאון רבי מרדכי זאב הלוי איטינגא מגאוני לבוב בעל "מפרשי הים" ו"מגן גבורים", וחתנו של הגאון רבי מרדכי זאב אורנשטיין. רוב ימיו היה גר בלבוב והיה מגדולי חכמיה. למרות שקיבל הצעות רבנות מערים גדולות לא הסכים לעזוב את עירו, מלבד תקופה קצרה בה כיהן ברבנות העיר פשמישל. לאחר פטירת דודו בעל ה"שואל ומשיב" בשנת תרל"ה, ניסו קהילות החסידים למנותו כרבה של לבוב, וזאת בשל היותו מקורב לאדמו"רי זידיטשוב, אך לבסוף נבחר לתפקיד רבי צבי הירש אורנשטיין. לאחר פטירת רצ"ה אורנשטיין בניסן תרמ"ח, נתמנה רי"א איטינגא לכהן כאב"ד לבוב, אך גם קודם לכן היו דבריו נשמעים בכל קהילות גליציה והאזור. חידושיו נדפסו בספר "מאמר מרדכי" של אביו הגאון, ובספרו "שו"ת מהרי"א הלוי".
הפריט עומד כעת למכירה פומבית בבית המכירות "עתיקים" בניו-יורק, ביום שלישי ה-9 במרץ בשעה 20:00 (שעון ישראל).
[
קישור לפריט]