הממשלה מכבידה על ישראלים לחזור להצביע בארץ. היא עובדת בעבור ביבי. כמעט רק חרדים וחרדים וחרדים. זו קריאת sos ל"תנועה לאיכות השלטון" ול"דגלים השחורים" ול"אין מצב" ול"קומי ישראל" ולאחרים ששמם נשכח ממני להתייצב בנתב"ג ולהקים את המשמר האזרחי המשקיף על מה שעלול להתגלות כגניבת הבחירות הגדולה למען השלטון.
אך יותר מזה, ישראלים בחו"ל נקראים לעלות על ספינות ולבוא לארץ בדרכי ההעפלה. כמו שהחלו "כוכב" ו"ולוס" וכפי שהן הגיעו לשיאים ב"אקסודוס" וב"פאן יורק" וה"פאן קרסנט". להגיע אל כל חוף ונצא בנערינו ובזקנינו גם למקומות שאין בהם מזח ונישא את מצביעינו עלי שכם.
אין לשום ממשלת זדון רשות למנוע מאזרחים לחזור למולדתם; וממשלה שנוהגת כך הופכת מאליה לממשלת זדון. ואם ננהג כך, אם ננתץ את מדיניות "הספר הלבן" של הממשלה הזאת, יחלפו שנים ונספר לנכדינו ולנינותינו בגאווה ובעיניים בורקות איך נרטבנו במים כמו תרנגול ונשתה כוסית של קיאנטי - ומי שיודע מניין המשפט הזה לקוח יהנה שבעתיים.
הערה מאוחרת: בעוד אני מפליג לחלום רומנטי של חידוש תנועת ההעפלה השתכחה ממני עתירה מנומקת היטב, בסגנון ענייני ולא מרחף, כרגיל משעמם אבל מהותי, שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ לפתוח את שערי הארץ בפני אזרחיה המבקשים לבחור לכנסת. מה יש כאן לחשוב? "מדוע איחרו פעמי מרכבותיו" כלשון דבורה הנביאה - אומנם היא בפי אמו של סיסרא ואנו בשם טובת האומה כלפי שופטי העליון.
הצעד הראשון עליו הכריז דוד בן-גוריון בהקמת המדינה היה ביטול צווי הספר הלבן שאסרו כניסת יהודים לארץ ישראל. מצב זה לא חזר על עצמו עד לממשלה הפטריוטית הנוכחית. ברור שקריאה זו לפתיחת שערי הארץ חלה למען כל אזרחי ישראל ללא הבדל דת, גזע, לאום ומין.