ספרו החדש של יהודה מירסקי על הרב קוק הוא ספר מבוא מצוין על הרב שנכתבו עליו ספרים רבים ומאמרים אין ספור. הספר עוסק גם בדמותו של הרב קוק, גם במשנתו וגם בתולדות חייו, חלק שחסר בספרים אחרים.
בספר חמשה פרקים, הראשון עוסק בחייו בחו"ל בטרם עלה לארץ ב-1904, השני בהגעתו לארץ ליפו ותפקידו כרב בה (יפו בזמנו לא הייתה נספחת לתל אביב אלא העיר המרכזית), כולל בקשרים שלו עם המושבות וקשריו עם "החילוניים". הפרק השלישי עוסק בתורתו. הפרק הרביעי מספר את חייו באירופה בעת מלחמת העולם הראשונה ואת פרשנותו לעולם סביבו. הפרק החמישי מתאר את חייו בירושלים. הפרק המסכם סוקר את רעיונותיו שקבלו חיים משלהם לאחר מותו.
הספר כתוב בשפה קולחת המאירה פנים לכל אדם ולא רק למומחי הרב קוק. אין הוא מייגע ובזה בין היתר תרומתו. ביכולת להפשיט את דמותו ותורתו של הרב. בנימה אישית אספר שכילד שמעתי מאבי סיפורי על אירועים ממלחמת השחרור בה השתתף כאדם צעיר. אחד הסיפורים שהרשימו אותי ביותר היה שהרב קוק הורה לצאת לעבוד בשבת ולבצר את העיר בתעלות ובשקי חול ואף לקח מעדר בעצמו כדי להמחיש את הציווי. כילד מאוד התרשמתי שרב גדול "מחלל שבת" לטובת מטרה נעלה. הלוואי והיו לנו כאלו גם היום.