למעלה משבוע של הפצצות הדדיות ומבטיחכם אני נאמנה שמה שהיה הוא שיהיה, כך נראה ממהלך הדברים. הרוצחים פתחו בירי על ירושלים כשהטיל שנורה מהווה המשך ישיר לאלפים כמותו הנורים על ערינו מזה שנים ארוכות, בעיקר אך לא רק, על יישובי עטוף עזה (לא טעות..). מה שבולט במיוחד, מעבר להצטיידות חסרת תקדים באמל"ח מתקדם שחלקו יוצר בעזה הוא התעוזה והחוצפה של הרוצחים.
הסכיתו וקראו: כיום בחלוף ימים לא קצרים של הפצצות ב"בנק המטרות האיכותיות" ובשעה ש"התקשורת" ה"ישראלית" (שניהם במירכאות...) מרפה ידיים ודוחפת להפסקת אש (ובכך מעלה את הנושא לסדר היום העולמי ומחזקת מגמה נפסדת של סיום ללא הכרעה של ממש), לרוצחי החמאס יש תנאים אותם הם מציבים. בין אלה נמנים ויתור על הכוונה לפנות ערבים משכונת שמעון הצדיק בירושלים וכן הפסקת תפילות יהודים על הר-הבית. לשמוע ולא להאמין!
הדבר מלמד על כך שהרוצחים לא שינו פסיק בעמדותיהם, לא הפנימו את שנעשה להם או לחלופין אינם מתרשמים מכך, ממשיכים להרגיש חזקים ואף מזלזלים זלזול תהומי מלא בוז במדינת ישראל, בצה"ל, בפעולותיו וביכולתנו להשמיד אותם.
נתבונן לרגע במה שהושג עד כה. הפצצנו מאות רבות של מטרות - רובן תשתיות, אמצעי ייצור, בורות שיגור, מפקדות ואף מגדלים מהם פעלו הרוצחים הערבים. השמדנו ככל הנראה תשתית תת-קרקעית ובראשה עשרות קילומטרים של מנהרות - מה שכונה "המטרו" של עזה. אלא, מסתבר שבכל אלה אין די.
רבותי, כל עוד מנין ההרוגים בקרב רוצחי האויב מסתכם בכמאה, הרי שבעוד שהכאבנו מעט לכמה רוצחים ומשפחותיהם, לא התקדמנו ולו מילימטר למצב בו האויב מורתע. ככל הידוע, מספר מחבלי ורוצחי החמאס עומד על כמה עשרות אלפים. אלה חיות אדם המגויסות למטרה אחת בלבד - השמדת הישות הציונית, הפלת כמה שיותר חללים יהודים, גרימת כמה שיותר נזק ליהודים ושיבוש אורחות החיים בישראל לאורך זמן. בסעיף אחרון זה נוחלים הרוצחים לאסוננו הצלחה גדולה כשבפועל חיים מאות אלפי יהודים בדרום הארץ תחת הפגזות מתמידות (עם הפוגות קצרות או ארוכות - לפי בחירת הרוצחים) והתוצאות הקשות ידועות ומוכרות.
התנהלות זו של מדינת ישראל היא מופקרת ומסוכנת כאשר אגב כך מופרת ההתחייבות הבסיסית והראשונה של מדינה באשר היא לאזרחיה - שמירה על ביטחונם.
מה שבטוח הוא שבאם תהיה בימים הקרובים הפסקת אש כי אז תחזור שגרת ההפקרה השערורייתית (הכוללת גם התעלמות פושעת מהחובה המוסרית העליונה להשיב את הבנים המוחזקים על-ידי הרוצחים). ישראל היא זו האמורה להציב את התנאים ועד אשר אלה לא יתקבלו על-ידי הרוצחים כל שעלינו לעשות הוא להכביד את ידינו עוד עד אשר האויב ייכנע כניעה אמתית וללא תנאים.
הפסקת אש כזו בה נכתיב לרוצחים תנאים צריכה לכלול גם שרטוט מחדש של "כללי המשחק". בכלימה המלווה תחושת השפלה שמענו את ראש הממשלה מצהיר כי "נחצה קו אדום" עת ירו רוצחים לעבר ירושלים. במדינה ריבונית חציית קו אדום היא ברגע שהאויב זורק אבן על חייל מעבר לגבול, קל וחומר הפגזות בלתי פוסקות כמעט ולאורך שנים של שדרות, נתיב העשרה, אשקלון וכל עשרות היישובים אותם מטווח החמס כל אימת שהוא חפץ בכך.
אסור שתהא הפסקת אש בלא השבת הבנים. אסור שתתקיים הפסקת אש בלא פירוז עזה מנשק. אסור באיסור חמור שהרוצחים יציבו לנו תנאים. אם לא יסתיים ה"סבב" הנוכחי בתוצאה שונה מקודמיו, כי אז ממשיכה ההנהגה לתעתע בנו האזרחים, להפקיר מאות אלפי יהודים לגורלם, לפגוע במורל הלאומי ולהמשיך בהחלשתנו אגב ריסוק ההרתעה ישראלית עד דק. פרעות תשפ"א (המהוות בעצם מרד גלוי במדינה בעת מלחמה) בערים המעורבות בישראל מושפעות אף הן השפעה ישירה מהניצחונות התודעתיים של רוצחי החמס לאורך שנים וגם זה צריך להילקח בחשבון על-ידי קברניטי המדינה. שעת כושר היא לכם, מנהיגי העם הזה בעת הזו. חזקו ואמצו ופעלו נכון!