עבודה אלילית

הפרשה הארוכה ביותר בתורה היא פרשת נָשֹׁא. הפרשה כוללת 176 פסוקים. היא מתחילה בספר במדבר פרק ד' פסוק 21 ומגיעה עד פרק ז' פסוק 89. זו פרשה הנקראת תמיד בסמיכות לחג השבועות. לא ניתן להתייחס לשלל הנושאים המועלים בפרשה, לכן בחרתי לתת ביטוי לנגיעות קלות במספר נושאים. התייחסות ראשונה היא ביחס לאישה הסוטה המקבלת ביטוי נרחב בפרשה. אודה, שקשה לי עם נקודת המוצא של הפרשה, הממקדת את כל ביטויי הניאוף והבגידה בחיים בין המרכיבים של התא המשפחתי רק בכתב אשמה חריף כלפי האישה. רק האישה היא הנואפת. חשד של אישה בדבר סטיית בעלה לא יכול להיות בסיס לדיון משפטי. חשד של גבר בסטיית רעייתו לא רק שהוא מהווה בסיס לדיון משפטי, אלא כל חשד של גבר הוא בסיס להרשעת האישה. לעומת זאת סטייה של גבר מחייבת שני עדים למעשה הסטייה. סטיית אישה אינה מחייבת עדות אלא די בחשד הבעל כדי לחרוץ את דינה. קשה לי לקבל את היחס לאישה, שבעלה רק חושד שהיא בוגדת והיא מורשעת. קשה לי לקבל את ההלכה, שנתנה בידי הבעל את הזכות להביא את האישה בפני הכהן בבית המקדש, שמשקה אותה במים מרים. אם היא טהורה לא יקרה דבר. אם הסתבר, שהיא טמאה ובגדה כי "צָבְתָה בִּטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ..." האישה מות תומת. והרי מים מרים למה הם יכולים לגרום, אם לא להתפתלויות של כאבי בטן ובחילות. כואב לי, שהמים המרים, אמצעי לגיטימי לכל דבר בתחום העבודה האלילית, מצאו להם מקום של כבוד בספרות המונותאיסטית - בארון הספרים היהודי שלנו. איננו יודעים, אם אי-פעם התקיים טקס אישה סוטה, שקמצוץ ממנו תואר לעיל, אבל ההתייחסות לנושא כל שנה בעת קריאת פרשת השבוע היא חוויה קשה. הייתי מוסיף חוויה מחרידה. קשה לי לקבל כוחניות חסרת מעצורים, הנתונה בידי גבר במערכת חיי המשפחה. קשה לקבל שדי בחשד של הגבר כדי להרשיע את רעייתו וקבלת החשד כראייה משפטית לכל דבר, שבעקבותיה נחרץ מותה של האישה. ואילו חשד של אישה אינו יכול להוות בסיס לדיון ראשוני במערכת המשפט. אני מוצא לנכון להפנות את תשומת לב הקוראים בפרשת השבוע לכתוב בפרק ה' בפסוק 14, המציג בפנינו גבר במצב בו "עָבַר עָלָיו רוּח-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהִיא נִטְמֵאָה ...". לא חשובה דעתי, שקנאה היא תופעה, שגם עלולה להיות חולנית. לכן כואב לי, שבספר היקר לכולנו ניתנה לגבר נשוי הזכות להעמיס על המערכת המשפטית את הקנאה ואפילו לתת לה ביטוי משפטי לגיטימי, החורץ את דינה של אישה, המוכתמת כאישה סוֹטָה.